שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שמעונה סבג

שמעונה סבג

איך הגעתי לקק"ל
בשנה השלישית ללימודים פורסמה מודעה מטעם קק"ל, לפיה מחפשים מדריכי טיולים. בדיוק באותה תקופה נרשמתי לתואר שני בטכניון. בקק"ל אמרו לי שהעבודה היא למשך שנה בלבד, והחלטתי לדחות למענה את הלימודים לזמן מה. מאז אני בקק"ל. הייתי שש שנים במחלקת חינוך ונוער, הדרכתי טיולים והייתי רכזת הדרכה במרכז שדה ציפורי. זו היתה עבודה מאוד מעניינת עם נוער, הפעלות, לינה, קייטנות ועוד. במקביל חזרתי ללימודים וסיימתי תואר שני בתכנון ערים.
בשנת 2000 חיפשו רכזת פרויקטים במרחב צפון, ועברתי לשם. זה היה תפקיד מאוד מהנה ומספק: אתה גוזר סרטים, מלווה פרויקטים, עובד עם בתי ספר ובסיסי צה"ל ועוד. נפגשתי עם תורמים, עם ראשי ערים ומועצות וכן הלאה. הייתי שם עד 2009.
בהמשך מנהל מחלקת תכנון פרש, והציעו לי את התפקיד. בהתחלה חשבתי פעמיים, כי זה תפקיד עם הרבה אחריות ושעות עבודה מרובות, אבל בסופו של דבר נרתמתי למשימה, הפשלתי שרוולים ונכנסתי לתחום.
 
על אילו תחומים אני מופקדת בקק"ל
ליווי תכניות מתאר מפורטות, הכרזה על שמורות יער, החכרת יערות ממינהל מקרקעי ישראל, ייצוג קק"ל בוועדות מחוזיות ומקומיות, טיפול בגריעות יער ועוד.
באופן כללי ניתן לומר שזה תפקיד שבו אתה מפשיל שרוולים ונלחם לא מעט, בעיקר במאבקים לשמירה על שטחים פתוחים בוועדות המחוזיות אל מול תכניות הרחבות של יישובים או בתי עלמין; בנוסף אני מקדמת כ-70 תכניות של יערים ופארקים כאן במרחב, בין השאר. יש לנו סיפורי הצלחה וגם כישלונות, אבל אנחנו מאמינים במטרה ולרוב זה מצליח. אני אחת שהולכת עד הסוף מתוך אמונה בצדקת הדרך.
היה לנו מקרה של מע"צ שהרחיבו כביש מצומת גולני עד נחל עמוד, ורצו לסתום את נחל לבנים בסוללה. יצאנו למלחמה והגשנו בג"צ, מתוך אמונה שנעשה עוול לנחל הזה. כנראה שכבר לא יציבו שם סוללה אלא יהיה פשוט כביש רחב יותר ממה שיש היום.
לפני זמן קצר רצו להקים בית עלמין על דרך נוף יער בית קשת, על שביל ישראל, שביל הבשורה, שמורת נוף, במקום מאוד מרכזי ויפה. לא הצלחנו לעצור את זה בוועדה המחוזית, אבל כן הצלחנו לעשות את זה בוועדה הארצית. כל הישג קטן נותן לך תחושה שאתה והמחלקה עושים את התפקיד נאמנה. כמובן, עם הרבה סיוע של מנהל אגף התכנון ומנהל המרחב וכמובן עובדי המחלקה המסורים.
 
המשימה המאתגרת ביותר שניצבת בפניי בשנה הקרובה
בקרוב ירחיבו את כביש 6, ומתוכננים פרויקטים שונים באזור הצפון – רכבת העמק, רכבת
עכו-כרמיאל ועוד. התשתיות האלה באות על חשבון יערות. אני בעד מזעור הנזק הנופי-סביבתי. אנו עושים זאת בעזרת המהנדסים ומנהלי האזור, מקיימים לא מעט פגישות עם הגורמים הרלוונטיים ובוחנים חלופות אחרות שבהן הנזק ליערות, לעצים ולשטחי יער מצומצם ככל הניתן.
לדוגמה, בנוגע לנושא נחל לבנים, אנחנו מתחילים לגבש חלופה לתכנית המקורית שנפסלה. זה יכול פשוט לשנות את הנוף בדורות הבאים. הרי מה שתוכנן בהתחלה היה עלול להיות בכייה לדורות – סתימת נחל. אם לא נעשה את זה בזמן הנכון ובדור הנכון, התוצאות לא ייטיבו במיוחד עם הסביבה.
 
היער האהוב עליי בארץ
יש שני יערות שאני מחוברת אליהם במיוחד. הראשון הוא יער שוויץ. סבא שלי עבד בנטיעות קק"ל לאחר שעלה לארץ. הוא היה מנוטעי יערות שוויץ, פוריה וכדורי. סבי לא זכה לראות אותי עובדת בקק"ל, אבל בטוחה שהוא היה שמח לראות אותי כאן. מבחינתי זו סגירת מעגל.
היער השני הוא יער ביריה, ששיקמנו אחרי מלחמת לבנון ב-2006. הבן שלי נטע בו עץ ארז, ומאז אנחנו עוקבים אחרי העץ, מגיעים לראות מה קורה איתו ומצטלמים איתו. זה מאוד מרגש. העץ די גדל עם הילד, שלאחרונה חגג בר מצווה.
 
לכל עץ יש סיפור
לפני 40 שנה סבא שלי נטע אצלו בחצר עץ לכל נכדה שנולדה. העץ שלי היה אקליפטוס שהגיע לממדים מדהימים, היינו משחקים עליו בחופשות ובונים עליו מחנה, כי העץ היה ממש ענק ונתן המון צל. כשערכו את ההרחבה של יבניאל לפני כ-25 שנה עקרו אותו. אני ממש זוכרת את היום הזה, ממש בכיתי, וגם סבי בכה. אבל לא היתה לנו ברירה. אני מאמינה שהיום לא היו עושים את זה, כי יש חוק ששומר על עצים מוגנים.
קרדיטים
כתיבה: דודו כהן
פורסם בתאריך: 5.9.2012

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש