שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
דוד ברנד

דוד ברנד

העצים ביערות קק"ל הם הגורם המשמעותי ביותר בנוף הצמחים בארצנו ומשפיעים רבות על איכות חיינו. ד"ר דוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל ומנהל אגף הייעור שלה, מספר לנו על מדיניות הייעור בישראל וההצלחה הגדולה של קק"ל
 
בשנים הראשונות להקמתה, עסקה קרן קימת לישראל בעיקר ברכישת קרקעות, בהרחבת ההתיישבות היהודית ובייעור. כשהוקמה מדינת ישראל, קק"ל קבעה לה מטרה ברורה: לייער במהירות שטחים פתוחים בארץ שסבלו במשך שנים ארוכות מניצול יתר. קק"ל ביצעה בהצלחה את המשימה, והפכה ארץ חרבה למדינה ירוקה. כעת המשימה העיקרית שלה היא לשמור על משאבי הטבע לטובת הדורות הבאים.

שקדיות פורחות בהרי נפתלי. צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים קק"ל
 
המומחה לאילנות
כמו כל אנשי קק"ל, דוד ברנד חי ונושם את נושא היערות. הוא בעל תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי בפקולטה לחקלאות ברחובות, בהתמחות בייעור ויערנות. את דרכו בקק"ל החל בשנת 1982 כאחראי על היחידה לאיסוף זרעים בארבורטום (גן בוטני לעצים) שביער אילנות. משם עבר ברנד בתחנות שונות בקק"ל, כיהן כמנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור ולפני שלוש שנים מונה ליערן ראשי ומנהל אגף הייעור.
ביקשנו לשמוע ממנו על ההישגים הגדולים של קק"ל ועל התכניות לעתיד.
את הראיון הוא פותח בסיפור על ביקורו של הסופר האמריקני מארק טוויין בארץ ישראל בשנת 1867: "מארק טוויין תיאר את הארץ כחרבה ושוממה. הסיבה למצב הקשה של הארץ הייתה שכל מי ששלט בה מלבד הבריטים, ניצל אותה ואת משאביה הטבעיים עד תום. בשנת 1952 התקיים בארץ כנס של אונסק"ו, ואחד המדענים שהשתתף בכנס, וולטר וולדרמילק, תיאר את המצב בארץ כדוגמה אופיינית לדרך שבה ניצול יתר ולא מושכל של משאבי טבע יוצר מדבריות מעשי ידי אדם. דבריו שיקפו את מצבה של המדינה. מדיניות הייעור של קק"ל נקבעה בהתאם לאותה תקופה".
 
מפריחים את השממה
מדיניות הייעור של קק"ל הובילה למהפך של ממש. מארץ חרבה למדינה ירוקה ופורחת. "כשהוקמה מדינת ישראל, המטרה העיקרית של קק"ל הייתה לייער במהירות את מרבית השטחים הפתוחים שעליהם לא היה פיקוח ובעבר נוצלו יתר על המידה", מספר ברנד ומוסיף: "בשנת 1961 חתמה קק"ל אמנה עם מדינת ישראל ולפיה קק"ל מופקדת ואחראית על הייעור והיער במדינה. משנות ה-50 ועד שנות ה-70 הייתה מדיניות הייעור של קק"ל "לתפוס שטחים" ולייער אותם במהירות על מנת למנוע נזקי סחף נוספים הקשים מאוד לשיקום. שנים אלו התאפיינו בעיקר בנטיעה של עצים מחטניים כמו אורנים וברושים. בשנת 1995 נוספה אבן דרך לפעולות הייעור כאשר ממשלת ישראל אישרה את תכנית המתאר תמ"א 22 (תכנית מתאר ארצית) ליער ולייעור בישראל".

יער יתיר – הפרחת השממה בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון הצילומים קק"ל

יער בר-קיימא
לפני כמה שנים קבע דירקטוריון קק"ל כי מדיניות הייעור של קק"ל תהיה מדיניות הדוגלת בייעור בר-קיימא. ברנד מסביר כיצד החלטה זו משנה את התפיסה הסביבתית: "המשמעות של החלטה זו היא שאנחנו מנהלים את משאבי הטבע בצורה מושכלת, מנצלים רק את ה'ריבית' ולא פוגעים ב'קרן'. יש לנו אחריות כבדה למשאבי הטבע שבידינו ומוטל עלינו להשתמש בהם בצורה מיטבית, כדי שנעביר לדורות הבאים את משאבי הטבע במצב טוב יותר מאשר היום. לכן, מטרת-העל של היערות בישראל כיום היא אספקת שירותים אקולוגיים לרווחת התושבים. מטרת-העל כוללת מטרות משנה, כגון: אספקת שירותי נופש, טיולים ובילוי בחיק הטבע, עיצוב הנוף וגיוונו, אספקת מגוון שירותי תמיכה ובקרה (קיבוע פחמן, ייצור ראשוני), תמיכה במגוון הביולוגי הייחודי לישראל, שימור קרקע ומים (מניעת סחף קרקע, הגברת חידור מים), אספקת מגוון תועלות כלכליות לקהילה (מרעה, תפוקת עץ, תרומה לכלכלת התיירות), תמיכה במגוון הביולוגי הייחודי לישראל, שמירה על שטחים פתוחים, הגנה על עצי ארץ ישראל והשבת מיני עצים לטבע, שימור ושחזור של נופי מורשת, יצירת אזורי חיץ למניעת רעש וזיהום אוויר, להסתרת מפגעי נוף ולהגנה מפני התפשטות שריפות, חיזוק הזיקה של הציבור לטבע וליער וחינוך לשמירה עליהם".
 

יער אילנות. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים קק"ל 

נשמעו טענות רבות סביב הבחירה בנטיעת אורנים בעבר, מה דעתך?
"אורן ירושלים הוא מין מחטני טבעי מקומי. אורנים נחשבים בייעור כ'מיני חלוץ'. הם התאימו לפעילות היערנית בעבר שדגלה בנטיעת עצים מחטניים לצורכי ייעור, למניעת סחף ולטיוב הקרקע. משנות ה-50 ועד שנות ה-70, כ-80% מהמינים שניטעו היו מינים מחטניים. ב-20 השנים האחרונות חל שינוי משמעותי בהרכב המינים הניטעים והחל מעבר הדרגתי לשימוש במינים רחבי עלים מקומיים, מתוך שאיפה שמינים אלה יתבססו ויהוו את היערות העתידיים במדינת ישראל. כיום רק 5%-10% מהמינים הניטעים הינם מחטניים, והשאר מינים רחבי עלים.
לקק"ל יש שלוש משתלות המספקות לה את השתילים לנטיעה, מרבית השתילים הם של רחבי עלים ארץ-ישראליים. אנו רואים שביערות המחט שניטעו בעבר, צומחים כיום באופן טבעי גם מינים מקומיים רחבי עלים, כמו אלות, אלונים, חרובים ועוד. כיום, בעת ביצוע דילול ביערות, על מנת להתאים את מספר העצים לכושר הנשיאה של בית הגידול, ניתנת עדיפות להשארת המינים רחבי העלים.

חורשת אורן ירושלים וברושים בחולדה, 1927. צילום: יוסף שוייג, ארכיון הצילומים קק"ל

לדברי ברנד, היערות כיום הם רב-תכליתיים, המספקים מגוון רחב של תועלות ומתבססים על מגוון רחב של מינים. נטיעת יערות חדשים וחידוש יער לאחר שריפות מתבצע בקפידה רבה: "לפני נטיעות חדשות אנחנו עורכים סקרים אקולוגיים מפורטים, לרבות סקרי ארכאולוגיה ומורשת. אנו מתאימים לכל בית גידול את המינים המתאימים לו בשאיפה שגם הציבור יוכל ליהנות מהם. לדוגמה, סמוך לוואדיות או בעמקים אנו מקפידים לטעת עצי בוסתן, כמו רימונים, חרובים, תאנים ועוד, כדי שהציבור ייהנה מפירות העצים. בחניונים לפיקניקים דרושים עצים גבוהים שעושים הצללה כבדה, ולכך מתאימים האורנים. בכרמל התגלו לאחר השריפה הגדולה טרסות עתיקות. השקענו כספים ומאמצים רבים לשקם טרסות אלו ולטעת בהם מיני עצי בוסתן.
במסגרת אספקת שירותי נופש, טיולים ובילוי בחיק הטבע, סללה קק"ל בשנים האחרונות עשרות קילומטרים של מסלולי אופניים ביערות. ראוי לציין שבקק"ל כל השימוש והביקורים ביערות הם ללא כל תמורה ותשלום, זאת לעומת פארקים וגופים ירוקים אחרים.

יער טל שחר. צילום: מלכה ברקאי

שנה היסטורית לקק"ל
השנה קק"ל מציינת הישג היסטורי – מופקת תורת ניהול יער חדשה, כתובה ומעודכנת המתבססת על ידע, על מחקר ופיתוח ועל ניסיון מעשי רב-שנים. "קק"ל משקיעה מדי שנה למעלה משישה מיליון שקלים למחקר ופיתוח של תחומים כמו ייעור, מרעה, קרקע ומים, אקולוגיה, הערכות לשינויי אקלים, השבחת עצי יער, הדברה ביולוגית, הגדלת מגוון בעלי החיים ביערות ועוד. קק"ל מבצעת ניטור ומעקב ממושך בתחנות – Long Term Ecological Research (מחקר אקולוגי ארוך טווח). מחקרים אלה נותנים כלים טובים יותר ליערנים ולמנהלי השטח בקק"ל לניהול מיטבי של משאבי הטבע", מספר ברנד.
 
מדיניות קק"ל בנוגע להתחממות הגלובלית
"ניהול היערות מתבצע מתוך ראייה אגנית ודאגה לעתיד. אנו מבצעים הערכות לשינויי האקלים הצפויים, ופעולות המתבטאות בדילול יערות כך שצפיפות העצים במקומות השונים תותאם לכושר הנשיאה של כל אחד מבתי הגידול במקום. נוסף על כך, אנו בוחנים את עמידות המינים השונים בתנאי יובש ובתנאי בית גידול קשים, כדי שיעמדו בעתיד בהתחממות הגלובלית.
במסגרת היערכות זו קק"ל מייערת אזורים צחיחים וחצי צחיחים ובמשך השנים פיתחנו שיטות מתקדמות לאיסוף מי נגר באזורים בעלי משקעים מועטים. כך אנו יכולים לנטוע עצים בתפזורת רחבה, כך שאנחנו לא יוצרים יער צפוף אך עדיין יוצרים שטחים שמספקים שירותים אקולוגיים כמו צל ומרעה".

ד"ר דוד ברנד וסגנית מזכ"ל האו"ם ד"ר אשה-רוז מיג'ירו בסיור בכרמל לאחר השריפה

כיצד מתייחסים בעולם להישגים של קק"ל?
"מדינות רבות בעולם לומדות מאתנו כיצד להילחם בתופעות המדבור, כיצד לבצע שימור קרקע וכיצד לטעת יערות באזורים צחיחים וחצי צחיחים. גם בתחום ההדברה הביולוגית נחלנו הצלחות רבות ואנחנו מהווים 'אור לגויים'. בשנים האחרונות מצאנו אויבים טבעיים למזיקים שפוגעים קשה בעצי האיקליפטוס במדינות רבות בעולם, כמו סין, הודו, תאילנד, אפריקה ומדינות אגן הים התיכון. הפרויקט הזה נעשה בשיתוף פעולה והובלה מדעית של פרופ' מנדל ממכון וולקני, וכיום אנו המדינה היחידה בעולם שיש בידיה אויבים טבעיים למזיקים אלה, ואנחנו מספקים אותם ללא תמורה למדינות אחרות".

ביתן קק"ל בוועידת ריו+20 לפיתוח בר-קיימא
קרדיטים
פורסם לראשונה באתר "חלון ירוק" של קק"ל

כתיבה: בת-חן בן-עמי סונין
צילומים: מלכה ברקאי, אבי הירשפילד, נירה צדוק, מיכאל חורי ויוסף שוייג, ארכיון הצילומים קק"ל
פורסם בתאריך: 19.2.2013

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש