שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
יהודית פרל-שטרסר

יהודית פרל-שטרסר

תפקיד: רכזת מנהיגות צעירה ואחראית דסק (6 מדינות) במחלקת אירופה
היכן מתגוררת בארץ: ירושלים

איך הגעת לתחום שלך?
עליתי לארץ מאוסטריה, ובלימודים האקדמיים שלי שם התמקדתי בשפות (אני בעצם מתורגמנית בהכשרתי), כך שעבודתי בקק"ל במחלקת אירופה מתאימה לי מאוד, משום שנדרשות לה ידיעת שפות שונות. אני גם אוהבת מאוד לעבוד עם אנשים, וכידוע התרמה הרי מתבססת מאוד על יחסים בין-אישיים (people give to people), כך שגם זה עוזר (וטוב שאני לא לגמרי מיזנטרופית ). 
 
אמנם עד להגעתי למחלקת אירופה עברתי כמה תפקידים שונים בקק"ל במחלקות וחטיבות אחרות, אבל למעשה מלכתחילה השפות שאני דוברת היו לי לעזר ולשימוש, ובכל מה שעשיתי נשארתי בקשר הדוק עם אירופה ועם השורשים שלי.
 
מדוע החלטת לבוא לעבוד בקק"ל?
הסיבה היבשה: כי כחודש וחצי אחרי שעליתי קיבלתי הצעת עבודה בקק"ל שנראתה לי מתאימה.
 
הסיבה ה"פוטוגנית" יותר (ונכונה לא פחות!): כי עליתי מאוסטריה בגלל אמונה מלאה בציונות ובארץ ישראל, ולכן היה לי חשוב לעבוד במקום שבו פיתוח וחיזוק הארץ אינם רק מילים יפות אלא עשייה יומיומית. עד היום אני מרגישה שבעבודתי אני משמשת כבורג במכונה גדולה הפועלת למען פיתוח ארצנו והתומכת בסיפוק הצרכים הבסיסיים של כל תושביה – ומעבר להם. עבורי, שהעלייה לארץ הייתה בשבילי הגשמת החזון הציוני, העבודה בקק"ל היא המשך טבעי ואידאלי של הגשמת החלום והחזון שלי. 
 
מהו החלק האהוב עלייך בעבודתך?
העובדה שאני חלק מהמשך בניית הארץ ושאני משמשת כגשר בין ישראל ואירופה. חשוב לי לתרום מאוד לתדמית החיובית של מדינת ישראל בחו"ל, ובאמצעות עשייתה של קק"ל והפרויקטים של המדינות שאני עובדת עמן זה לגמרי אפשרי. אני גם אוהבת את הקשר הבין-אישי ואת הפגישות עם תורמים ועם אנשים צעירים מקבוצת greenXchange, שזו הקבוצה שעזרתי לבנות במסגרת עבודתי כרכזת מנהיגות צעירה. לראות אנשים אלה מתלהבים מפרויקט או מכל עשייה אחרת של קק"ל שתורמת למדינת ישראל, זה חלק מעבודתי שגורם לי לנחת...
 
מהו האירוע שהכי השפיע עלייך בזמן עבודתך בקק"ל?
יש אירועים רבים כאלה. לדוגמה – ואני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, אבל זה נכון – כל פעם שתורם מתחיל לבכות בטקס או בסיור, אז אני יודעת שעשינו עבודה טובה ושהתורם נרגש, שמח ומרוצה. 
 
או כל פעם שפרויקט שליוויתי מתחילתו מגיע לסיום: גם זה תמיד מאוד מרגש.
 
והכי מרגשים הם פרויקטים שהיו בהתחלה רק רעיון בראש של מישהו, אפילו לא על נייר, וגורמים שונים אמרו לי שלא כדאי לי לנסות להוציא אותם אל הפועל כי זה בחיים לא יצליח – ובסוף כן הצלחנו. זה ממש כיף. היו לי כמה כאלה, למשל יד אנה פרנק ביער הקדושים.
 
או כשאנשים פונים אליי אחרי פעולה כלשהי במסגרת עבודתי ואומרים לי שלא היה להם מושג שקק"ל עושה את כל הדברים האלה, והם כעת גם רוצים להשתתף או לתרום – כל אחד בדרכו בהתאם ליכולתו. זה משמח!
 
כיצד את רואה את העתיד?
ירוק, כחול וחום... בקיצור: ורוד!
 
איפה בארץ כל אחד חייב לבקר לפחות פעם אחת?
תשובתי תמיד תהיה: בערבה. מה שקורה שם זה לא פחות מנס (ולמדינות שאני עובדת עמן יש פרויקטים רבים שם!)

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש