שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שלי בן ישי

שלי בן ישי

איך הגעתי לקק"ל
אני דור שני בקרן קימת. אבי היה יערן באזור יערות מנשה, ולמעשה ינקתי ממנו את האהבה ליער כבר בגיל צעיר. החלום שלי היה להיות יערן. בחופשים הייתי מתגנב לרכבו של אבי ועוזר לו בעבודתו. לאורך השנים טיפחתי את החלום, וב-1996 התקבלתי לעבודה בקק"ל כמדריך בגוש אלונים. כעבור חצי שנה הפכתי לעוזר יערן בגוש נצרת ואלונים, ולאחר ארבע שנים התמודדתי וזכיתי במכרז לתפקיד יערן גוש נצרת. בהשכלתי אני בוגר הנדסאי מים וקרקע ובעל תואר שני בגאוגרפיה והסביבה.
 
היער האהוב עליי בארץ
יער כפר חורש. מדובר ביער ותיק לשעבר משנות ה-50 שלצערי נכרת ב-1997–1999, לאחר שהעצים בו נתקפו במחלה שנקראת אצירית האורן בדרגה 5. המחלה פגעה בעצים באופן קשה, והם פשוט התייבשו וקרסו. נאלצנו לכרות את היער, אך זכיתי גם לחדש אותו לאורך כארבע-חמש שנים, החל מ-1998, ולנטוע ולטפח אלפי דונם יער. זהו יער מגוון, בעל מגוון רחב של עצי חורש ועצי מחט בגילאים שונים, יער בר-קיימא המשמש כריאה ירוקה בין הרי נצרת לעמק יזרעאל בצדו הדרום-מערבי.
הליווי המתמיד לאורך שנים בשלבי הנטיעה, טיפוח החורש הטבעי, תחזוקת היער החדש והשמירה עליו, הפכו את היער לבייבי שלי, בין השאר מפני שהשמירה על שטחו הפכה לחלק מאתגר בעבודה. הוא ניטע בסמוך לכפר עילוט, שלו עדרי עזים ובקר, ולא היה קל לשמור עליו בחמש השנים הראשונות. זו הייתה השקעה אינטנסיווית בשמירה על השטח, במטרה שההשקעה לא תרד לטמיון. מעבר לכך, מבחינה טופוגרפית היער קומפקטי ובעל נופים מרהיבים – עמק צר עם שתי שלוחות רכס, שמתחילות מהרי נצרת ונפגשות בעמק יזרעאל.
 
איך השפיעה עליי השריפה בכרמל
להשתתף בכיבוי שריפה כזו, בדרגות חום גבוהות מאוד, היא חוויה לא פשוטה. התפשטות האש אירעה במהירות מטורפת. לאחר שכובתה השריפה ביום הרביעי, הסתובבנו בשטח השרוף ורק אז הבנתי את גודל האסון האקולוגי העצום, הן לצמחייה והן לבעלי החיים. ראיתי את העשן המיתמר מגדמים בוערים, האדמה הייתה חרוכה, הסלעים מנופצים, ועצי האורן והחורש נראו כשלדים שחורים. זה היה עצוב מאוד, יום קשה. היום, כדי לא להגיע לממדים כאלה בשריפות עתידיות, אנחנו שמים יותר דגש בקווי חיץ. פעולות אלו הפכו לחלק  אינטגרלי בפעולות היערניות, לצד גיזום גבוה, דילולים חזקים במקומות נדרשים ופעולות נוספות.
בנושא כוננות האש אנחנו יותר ויותר דרוכים למנוע פוטנציאל שריפות גדולות, על מנת שדבר כזה לא יקרה שוב.
השריפה בכרמל גם הגבירה את המודעות שלי לשמירה על היער בקנאות – בעיקר על יערות אורבניים. ואיך עושים זאת? על ידי חיזוק הקשר בין התושבים והקהילה ליער. מטרתנו היא להפוך את היערות שבקרבת היישובים מהחצר האחורית שלהם לחצר הקדמית, וזאת על ידי חיזוק ערכיים סביבתיים, חינוכיים ותיירותיים: הקפדה על אי השלכת פסולת, דיווח על שריפות, שמירה על ערכי הטבע וארכאולוגיה, הגנה על היער מלחצי פיתוח ועוד. כך נוכל לשמור את היער לטווח הארוך, לרווחת התושבים ולטובת הסביבה ככלל.
 
המשימה המאתגרת ביותר שניצבת בפניי כיום
ראשית, עלינו להמשיך ולסרוק עוד דונם ועוד דונם פנויים, לנטוע ולייצר יערות חדשים. בעבר היו השטחים זמינים, אך היום הם מופנים בעיקר לבינוי תשתיות ועוד. האתגר והוא להמשיך ולהרחיב את אינוונטר היערות של מדינת ישראל, ולשמור על כל חלקת יער בקנאות מלחצי הפיתוח המואץ בשנים האחרונות, למען הדורות הבאים.
שנית, עוד לא השלמנו את המשימה של ניהול יער אורבני בתהליך שנקרא "יער קהילתי" בערים נוספות הגובלות ליערות, כגון נצרת עלית, יישובים ערביים ועוד, תוך שותפות ומחויבות הדדית בין כל הצדדים.
שלישית, הייתי רוצה לסיים תוך שנתיים את הטיפול היערני – גיזום ודילול – ביער הצעיר, עד גיל 20, הנמצא בגוש שלי. בעשור האחרון חידשנו אלפי דונמים ביערות ותיקים, ולא הספקתי כיערן לטפל בכל היער הצעיר בשל עיכובים טכניים ותקציביים. זו בהחלט משימה יערנית מקצועית חשובה שעומדת בפניי.
 
לכל עץ יש סיפור
עד היום אני קשור רגשית לעץ אלון התבור בן מאות שנים, שהיה מכונה "העץ של יגאל אלון", וממוקם בתוך בית ספר שדה אלון תבור. יום אחד קיבלתי טלפון ממנהל בית הספר, שסיפר שהעץ מראה סימנים של מצוקה וביקש ייעוץ. הגעתי לשם, נדהמתי מהגודל ומהעוצמה של העץ. ניסיתי בכל מאודי להציל אותו. באותה תקופה הייתי בעיצומו של קורס גוזם מומחה, שבו למדתי בין היתר טיפול בעצים ותיקים, כך שהכלים שרכשתי שם סייעו לי במשימה.
תוך זמן קצר נרתמנו לנושא. במהלך חצי שנה הוצאנו את הריקבונות, וערכנו פעילויות שונות – חיטוי מזיקים, ניקוזים, הורדת משקל, השקיה, הוספת דשנים וחומרים שונים לשורשים וכן הלאה. לצערי הרב נכשלנו, והעץ התייבש ולא הצליח לשקם את עצמו. כאב לי שלא הצלחנו להציל אותו. כשאני חושב על כך מדי פעם, זה עדיין צובט לי בלב.
קרדיטים
כתיבה: דודו כהן
פורסם בתאריך: 14.8.2011

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש