שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
אירה מור

אירה מור

איך הגעתי לקק"ל
למדתי לתואר ראשון במדעי הצמח בפקולטה לחקלאות ברחובות. אחרי שני שיעורים בקורס "גידול והכרה של עצי יער", הבנתי שאני רוצה לעסוק בתחום. מה שמשך אותי היה המורכבות והתחכום של מערכות העץ הבודד, ויחסי הגומלין בינם לבין עצים וצמחים אחרים לבין הסביבה. התחלתי לברר היכן אפשר לעסוק בתחום, והבנתי שמי שמרכז את נושא היערות בארץ הוא קק"ל. כדי להתקבל לעבודה בקק"ל, למדתי לתואר שני במדעי הצמח בהתמחות ביערנות.
במסגרת תוכנית אפלבי להכשרת יערנים חדשים, השתלבתי בעבודת קיץ בקק"ל. במקביל התחלתי ללמוד לתואר שני, וכמה חודשים לאחר סיום הלימודים התקבלתי לקק"ל כמתמחה. בשנתיים האחרונות אני מרכזת בקק"ל את נושא ממשק הטיפול ביער. בפועל אני מרכזת את הנתונים על היקפי וסוגי העבודות השונות ביער, עובדת מול פקיד היערות של משרד החקלאות, בודקת את מסמכי המכרזים של עבודות הייעור, מרכזת את חלוקת התקציב של עבודות הייעור למרחבים, מעורבת בניסוי השדה, עובדת על שיטות סקרים שונים ביער ועוד. בעבודה אני נעזרת במערכות מידע גאוגרפיות ועובדת עם מכשירי GPS.
 
היער האהוב עליי בארץ
נולדתי בלטוויה, עלינו לארץ כשהייתי בת 12 והתגוררנו במעלות. לכן אני מחוברת לכל היערות באזור, בייחוד ליער מעלות, כי אלה העצים שליוו אותי בהתבגרותי. אותם יערות באזור מעלות-נהריה נותנים לי הרגשה של בית. בכלל, היערות בצפון יפהפיים.
 
איך השפיעה עליי השריפה בכרמל
לא הייתי פיזית בכרמל בזמן השריפה, חוץ מפעמיים בחפ"ק שריכז את ניהול הכיבוי. הגעתי לשם כדי להביא מפות שונות של השטח שהוכנו במחלקה שלנו. לאחר השריפה ריכזתי את הנתונים ועזרתי בניתוחים שלהם. השריפה הייתה כואבת, וכמובן גם מות עשרות האנשים, אבל מי שמתעסק ביער יודע שלפעמים מתרחשות שריפות. זה קשה וכואב, זה לא נעים, דורש השקעה והרבה מאמץ, אבל בסופו של דבר אפשר לשקם את השטח. זו נקודת האור.
כל שריפה היא כמובן מסוכנת ומפחידה, ומצריכה הרבה משאבים לשיקום, שלא לדבר על שיבוש התוכניות הקיימות. עשרות שנים יכולות לחלוף עד שכל יער ישוקם, אבל בכל זאת, השריפה היא לא דבר בלתי הפיך. אמנם תהליכי השיקום אורכים כמה עשרות שנים, אבל בסופו של דבר הם מתממשים. יש תקווה.
 
המשימה המאתגרת ביותר שניצבת בפניי כיום
בתקופה האחרונה אנחנו מנסים לבנות איזשהו מערך של ניטור ארוך-טווח ליערות, שיוצב בחלקות קבועות ויאסוף פרמטרים שונים במשך שנים ארוכות. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם מכון וולקני. מדובר בעבודה עם מערכות מידע גאוגרפי, שמאפשרות לבצע ניתוחים שונים על תנאי השטח במקום לעבור רגלית באזור, מה שהיה אורך אולי חודשים. המטרה היא לקבוע היכן יהיו חלקות ניטור קבועות לאיסוף נתונים שונים מדי פרק זמן, לאורך הרבה שנים, במטרה להבין לעומק תהליכים שמתרחשים ביער. כך לדוגמה, אנו חוקרים איך מושפעת התפתחות העצים (בשלב הראשון נבדקים עצי אורן בוגרים) מתנאי אקלים ומאפייני בית גידול, תגובת העצים לטיפולים יערניים שונים ועוד. ההיסטוריה של היערות בארץ לא ארוכה דיה, לכן חשוב לבדוק לעומק את הדינמיקה של היער, לדעת איך לטפל ביערות ולהגיע לתוצאות האופטימליות. המסקנות מלמדות הרבה: אילו עצים מוטב לטעת, איפה וכמה, מתי ואיך בדיוק לבצע את הטיפול היערני על מנת לשפר את עמידות ובריאות העצים, וכן הלאה.
 
לכל עץ יש סיפור
כשהתחלתי את הלימודים לתואר השני שלי שתלתי ליד בית הוריי שתילים שהנבטתי במעבדה. היו אלה זרעים של אלון תבור, אלה אטלנטית וער אציל. היום הם כבר עצים של ממש. אמנם גובהם פחות ממטר, אבל הם בכל זאת עצים. מרגש לראות עצים קטנים שאני עצמי שתלתי. אני זוכרת אותם בתור גרגר קטן מיובש…
קרדיטים
כתיבה: דודו כהן
פורסם בתאריך: 13.9.2011

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש