תפריט
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:
ללא ניסיון ועם כושר בסיסי בלבד

מידע

מפות

waze

סינגל פארק תמנע

רמת רכיבה:
בסיסית
14 ק"מ
דרום
הערבה, אילת
כיוון רכיבה:
נגד כיוון השעון
טיפוס מצטבר:
200 מ'
ירידה מצטברת:
200 מ'
נקודות עניין
  • נוף ותצפית
  • היסטוריה ואמנות
  • מסלול מעגלי
דרג את המסלול
הדפס
הוסף למועדפים
חווית רכיבת אופניים מופלאה על סינגל שופע אדרנלין בלב תצורות סלע מרהיבות ועתיקות יומין
פארק תמנע אמנם רחוק באופן יחסי וסביר להניח שלא יכלל ברשימת הסינגלים האופציונאליים לרכיבת סוף שבוע. יחד עם זאת כדאי לאפסן את הידעה על קיומו אי שם בתודעה ובשום אופן לא לוותר על רכיבה בו אם אתם מזדמנים לאזור.

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

כ-26 ק"מ צפונית לאילת פונים מכביש הערבה מערבה לפארק תמנע. לאחר המעבר בקופות, ממשיכים כ-7.5 קילומטרים בכביש הפנימי עד לחניון הסמוך לאגם.

תיאור המסלול

בקעת תמנע הינה עמק נרחב בצורת פרסה המוקף משלושה כיוונים במצוקים אדירים ובליבו מתנשא הר תמנע. הבקעה מהווה מוזיאון גיאולוגי מרתק עם תצורות סלע אשר פוסלו על ידי כוחות הטבע לאורך אלפי שנים ומסלע מגוון ועתיר מינרלים המעניקים לנו יחדיו חוויית טבע מדברי עתירת צבעים וצורות.
למקום היסטוריה מרתקת, בעיקר בשל הנחושת המסתתרת בהרים, אשר גרמה לו להיות המקום הראשון בעולם בו כרו נחושת. ברחבי הפארק ניתן למצוא עדויות רבות לכריה זו, כולל אלפי פירים, תנורי התכה מתקופת האימפריה המצרית ועוד.
מסלול הרכיבה יעניק לנו הצצה אל הנוף וההיסטוריה המרתקים הללו, בשילוב עם חוויית רכיבה משובחת הכוללת טיסה בסינגלים זורמים בהם מפוזרים אלמנטים טכניים להוספת עניין ואדרנלין. רובו של המסלול בסינגל, חלקו בדאבלים ומשולב בו גם מקטע כביש קצר.
שימו לב שהכניסה לפארק כרוכה בתשלום.
 
פרטי המסלול:
אורך 14 ק"מ, גובה מצטבר 200 מ', רמת רכיבה קלה.
הסינגל מסומן בשטח על ידי "טיפות" בצבע חום/אדום על רקע לבן המצוירות על סלעים במסלול, כאשר השפיץ של הטיפה מצביע על כיוון התנועה. בחלק מן המסלול ישנו גם סימון שביל ישראל לאופניים, בו ה"טיפות" כחולות. הרכיבה היא אך ורק בכיוון המסומן – נגד כיוון השעון.



סיפור דרך

המבואה לסינגל נמצאת מצפון לחנייה של האגם, בכניסה לדרך עפר. מכאן נצא ברכיבת חימום על הדרך הרחבה בעמק היפה למרגלות הר תמנע, אשר תוביל אותנו במהרה אל "מקדש חתח'ור" הסמוך לעמודי שלמה, שם התפללו לאלת הנחושת המצרית - חתח'ור. כיום רוכזו במקום ממצאים רבים מרחבי הפארק. לאחר עיון בשרידים נמשיך מעבר לעיקול ולעינינו ייתגלו עמודי שלמה המלכותיים. אם האפשר, מומלץ להשאיר את האופניים עם אחד החברים ולעשות סיבוב במסלול הרגלי הקצרצר העובר דרך העמודים העצומים.
עם חזרתנו אל האופניים יחל קטע הסינגל הראשון של השביל, העושה דרכו על סלעי יסוד ומאתגר אותנו במספר מעברים טכניים. לאחר כ- 1.5 ק"מ הסינגל מתחבר לכביש, עליו נמשיך כמה מאות מטרים, נפנה שמאלה בצומת ה-T, וחיש קל נעזוב אותו שמאלה לטובת טיפוס על אבן חול אדומה כשתצורות מרתקות מקיפות אותנו. משם נגלוש בירידה מהנה אל בקעה כשמימיננו תתגלה עמדת תצפית, אליה נטפס ונזכה למבט מרשים על הפטרייה ומחנות העובדים, כמו גם הסברים על תהליכי הפקת הנחושת במכרה.
נשוב מטה ונמשיך עם הסינגל כשהוא חוצה משטח חולי על גבי גשרון עץ המונח על האדמה לצורך ייצובה ומעבר נוח עליה. גשרון זה מכונה בפי בוני השבילים "שפאלות" ובהמשך נפגוש עוד רבים מאחיו. המגמה כעת היא טיפוס מתון על שלוחת סלעי משקע ימיים, וככל שאנו מטפסים כך נגלים לעינינו עוד ועוד נופי בראשית והעין אינה יודעת שובע.
בראש העלייה נוכל לעצור לרגע ולנשום עמוק לריאות את האוויר הצלול והנוף הנפלא, לפני שאנחנו צוללים אל המקטע הידוע בכינויו "גן העדן הנופי", בו תתקשו להרים את העיניים מהסינגל עליו אתם טסים בירידה, הלומי אקשן ורוויי אדרנלין כשהוא נמשך עוד ועוד ועוד.
הסינגל משתלב עם שביל בסימון שחור ובמהרה עוזב אותו בדרכו לחלקו הדרומי של הפארק, שם הוא משתלב בדרכי מכרות ישנים וצופה על בורות עצומים באדמה – שארית המכרות המודרניים. החציבה שנעשתה חושפת שכבות מסלע עתיקות יומין בצבעים מגוונים, בהחלט מראה מרתק גם למי שאינו דוקטור לגיאולוגיה.
לבסוף ייגלה לעינינו שוב אגם תמנע, ננוע סביבו ונגלוש בהנאה אל סיום המסלול.



למי תודה למי ברכה

הסינגל הינו תוצר של שיתוף פעולה בין הקרן הקיימת לישראל ופארק תמנע. התכנון נעשה על ידי רמי גולד והביצוע בשטח על ידי ירון דרעי ו"סמר בייק".

מידע כללי נוסף

התפיסה הרווחת במשך 50 שנה האחרונות, שתקופת השיא של הכרייה בתמנע הייתה בימי הממלכה המצרית החדשה, נהפכה באחת עם מחקר של ד"ר ארז בן-יוסף מאוניברסיטת תל-אביב, אשר תארך את החציבה והעבודות בבקעה כמה מאות שנים מאוחר יותר למאות ה-9 וה-10 לפני הספירה, ימי המלך שלמה.
הממצא העיקרי בהקשר הזה, היה תארוך בפחמן  14 של עשרה גלעיני תמר וחרצן זית אחד אשר נמצאו בחפירות בשטח "גבעת העבדים". מעבר לכך, מן המחקר עולה שהפועלים בכבשנים לא היו עבדים, אלא דווקא אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. בכל זאת, הגבעה כבר התרגלה לשמה, אז כנראה שלא נשנה את שמה ל"גבעת העשירים"..


כתב וצילם: אילן שחם.
כללי רכיבה בטוחה בשטח של קק"ל >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
צילם: אילן שחם
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה