אבל לפני זה דיסקליימר – המאמר הזה אינו מיועד לחשמלוקים, מה לעשות, בשביל כבוד, צריך לעבוד 😊
אז על מה אנחנו מדברים בעצם?
הסצנריו מוכר ופשוט: אתם מטפסים בעליה (לצורך הדיון לא משנה אם מדובר בשביל עפר כבוש למשעי או סינגל טכני מאתגר להחריד) וקשה, קשה לכם... ואז, אתם "מורידים הילוך".
אז תנו לנו לומר לכם - נשברתם מוקדם מדי.
לא זו אף זו, הוויתור הזה ימשיך ללוות אתכם כי בהילוכים, כמו בחיים, כשמוותרים, תחושת ה"לא יכול יותר" מתעצמת בצורה אקספוננציאלית ולפני שאתם אומרים "התנתקליהפדל" (או ממציאים איזה שקר כלשהו אחר לעצמכם כתירוץ) אתם מדוושים את עצמכם למוות בסל"ד של מנוע פורמולה 1 על הילוך סבתא או פשוט יורדים מהאופניים...
כל מי שרכב מימיו על סינגל-ספיד (אגב, זו חוויה מומלצת לכל רוכב אופניים ששואף להיות טוב יותר) יספר לכם מיד, שלרכיבה על הילוך בודד יש (בין היתר) 2 יתרונות מובהקים בהיבט של שיפור טכניקת הרכיבה:
1. אתה מהר מאד לומד לתכנן ולתזמן כל לחיצה עם הרגליים כך שתוכל להתגבר על מכשולים.
2. אתה מהר מאד מגלה שמה שנדמה בעיניך כלא אפשרי, הופך לאפשרי בהחלט, כל עוד תיישם את סעיף 1 לעיל.
כן, כשאין ברירה ואין הילוכים קלים יותר לעבור אליהם, מגלים שתמיד ויתרתם מוקדם מדי.
אז מה אנחנו ממליצים לכם לעשות?
טוב ששאלתם! זה כל כך פשוט וכל כך יעיל.
קחו את האופניים שלכם ומצאו עליה הגונה. היא לא צריכה להיות ארוכה\תלולה\טכנית מדי, היא רק צריכה להיות מאתגרת מספיק כדי שתוכלו להתאמן עליה.
עכשיו טפסו אותה.
ועכשיו טפסו אותה שוב, רק בהילוך "קשה" יותר.
ועוד פעם.
ועוד פעם.
קל לכם?
תורידו עוד הילוך.
לרכיבה בהילוך אחד "קשה" יותר (לפחות) יש יתרונות רבים:
1. אתם פחות מתעייפים! כן, זה נשמע כמו טעות, אבל זכרו שככל שהקאדנס (מהירות סיבובי הרגליים) גבוה יותר, כך גם קצב הלב שלכם יטפס.
2. ככל שההילוך בעל מומנט גדול יותר (מה שקורה בהילוכים קלים), כך הכוח שעובר לנקודת המגע עם הקרקע גדול יותר ולכן יש סיכוי גבוה יותר לאיבוד אחיזה ו"פרפור" של הצמיג שיביא אתכם לעצירה.
אז נכון שוויתרתם מוקדם מדי?
עכשיו תזכרו את זה גם כשאתם מנהלים מו"מ עם יועצת המשכנתאות 😊