שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
אלה אטלנטית
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
גליל תחתון, שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
סוג המסלול
פיקניק
פיקניק
אלה אטלנטית היא מעצי הבר המרשימים והמעניינים ביותר בישראל. העץ צומח בגולן ובעמק החולה, בשפלת יהודה, בהרי ירושלים ובהר הנגב. במחקר שנערך בפקולטה לחקלאות, בעקבות פנייה של יערני קק"ל, פוצחו כמה מסודותיו של העץ. ויש גם המלצות ליערנים.

פרי מלא שצבעו טורקיז לעומת פרי ריק שצבעו אדום-ורוד. צילום: אריה וינוגרד

לפני כ-20 שנה פנו יערני קק"ל לפרופ' יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות ברחובות, וביקשו סיוע במציאת שיטות יעילות להנבטת זרעים של עצי אלה, בעיקר אלה אטלנטית, מעצי היער המפוארים של ישראל. זרעי האלה נמצאים בדרך כלל בתרדמה ואינם נוטים לנבוט "בהתנדבות".
פרופ' יוסי ריוב, בר-סמכא בתחומי היער והייעור בישראל, נענה מיד והציע לי לרדת לחקר העניין במסגרת עבודת מאסטר. קיבלתי על עצמי את המשימה. עד מהרה מצאנו שיטות יעילות להגברת שיעור הנביטה, שמבחינה מעשית פתרו לאנשי קק"ל את הבעיה. עם זאת, אנשי קק"ל גילו הבדלים גדולים בשיעור הנביטה בין זרעים שבאו ממקורות שונים. תופעה זו הטרידה אותנו, משום שההבדלים האלה היו קיצוניים בהשוואה להבדלים במינים אחרים של עצים. המשכתי במחקר.
+ הצג את כל המידע

מסכת כלאיים

פריצת הדרך האמיתית במחקר התרחשה במקרה, עת טיילתי בגן היפה של הפקולטה לחקלאות בחברתו של פרופ' משה נגבי ז"ל, שהיה אז לקראת פרישה. "קראת כבר את עבודת הדוקטורט של מנחם גְּרוּנְדְוַג?" זרק לי. "זאת היתה העבודה הראשונה ששפטתי בחיי כחוקר. יש עותק של העבודה בספריית הפקולטה. גש לשם".
טסתי לספרייה וגיליתי שבשנת 1971 הגיש מנחם גרונדוג ז"ל תוצאות מחקר של האבקה בין מיני האלה בארץ ישראל. בישראל יש שלושה מינים "טהורים" של אלה: אלה אטלנטית, אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. בהזדמנות זו נאמר גם שבכל מיני האלה יש עצים נקביים ועצים זכריים.
גרונדוג הכליא מיני אלה שונים וזכה לקבל פירות "מלאים", כלומר פירות ובהם זרעים בעלי עובר. לצערנו, גרונדוג נהרג בתאונת דרכים זמן קצר לאחר הגשת הדוקטורט. מכיוון שלא הספיק לכתוב מאמרים שיפרסמו את ממצאיו, הם נשכחו. זה המקום לספר בקצרה כיצד בנוי פרי האלה. הפרי הוא כדור שקוטרו 2–3 מ"מ ובתוכו זרע אחד, שמכוסה בציפה בשרנית. זרעים שנוצרו מהפריה מכילים עובר, ואנו קוראים להם "זרעים מלאים". באלה ארצישראלית ובאלה אטלנטית נוצרים פירות שבזרעיהם אין עובר. אנו קוראים להם "זרעים ריקים". קל מאוד להבדיל בין פירות בעלי זרעים "מלאים" ובין פירות בעלי זרעים "ריקים". כל מטייל יכול לעשות זאת במבט אחד: הפרי בעל הזרע המלא, שזכה להפריה, משנה את צבעו בעת הבשלתו לטורקיז. פרי בעל זרע "ריק" נשאר בצבע אדום-ורוד ומובן שלא יצמח ממנו דבר.
אמנם גרונדוג לא הנביט את הזרעים שקיבל, אבל לא היה קשה להבין שהוא העניק לנו רמז עבה שמסביר את התופעה שעליה דיווחו אנשי קק"ל: ייתכן ששיעור הנביטה הנמוך של זרעים מעצים מסוימים נובע מכך שנולדו "בחטא", כלומר מהכלאה של שני מיני אלה. כדי להוכיח זאת ביצענו ניסוי.
הכלאנו אלה אטלנטית נקבה, שצמחה בחצר הפקולטה לחקלאות. האבקנו ענפים שונים שלה באבקה ממינים שונים – של אלה אטלנטית, של ארצישראלית ושל אלת המסטיק. שיעור הפירות המלאים שהתקבלו במינים השונים היה זה:
אלה אטלנטית / אלה אטלנטית – 90%.
אלה אטלנטית / אלה ארצישראלית – 50%.
אלה אטלנטית / אלת המסטיק – 0%.
הנבטנו את הזרעים. גילינו שיעור נביטה נמוך יחסית (כ-50%) של זרעים שהתקבלו מהכלאה בין אלה אטלנטית ואלה ארצישראלית, לעומת שיעור נביטה של כ-80% מזרעים "טהורים" של אלה אטלנטית.
שמנו לב גם שהנבטים שהתקבלו מאלות הכלאיים היו שונים מאוד זה מזה בצורתם. עובדה זו מסבירה את המבוכה שפוקדת לעתים קרובות מטיילים, שאינם יכולים להחליט אם האלה שלפניהם היא אטלנטית או ארצישראלית. למשל, אלות ענקיות שנמצאות בשמורת תל דן, על פי המגדיר של פיינברון ודנין (1991), הן אלות כלאיים.

מדוע אין התחדשות באלות של הר הנגב?

תופעת הטבע של עצי האלה האטלנטית הקשישים בהר הנגב ידועה לכל מטייל. שאלה שרבים שואלים את עצמם היא מדוע אין כמעט נביטות חדשות בשטח, דבר שמסכן את הישרדותם של עצים אלה בעתיד. כשאספתי זרעים של עצים אלה, באישור רשות הטבע והגנים, והנבטתי אותם בחממה, שיעורי הנביטה היו גבוהים מאוד – כ-90%. זהו שיעור נביטה גבוהה והסיבה לכך היא כנראה היעדר של אלות מסטיק ושל אלות ארצישראליות בסביבה.
ננסה, בעזרת האבחנות שלהלן, להשיב על השאלה.
ראשית, מצאתי שיבול הזרעים של האלות האטלנטיות בנגב נמוך מאוד. ביקרתי באזור במשך שלוש שנים רצופות. רק בעונה אחת מצאתי זרעים מעטים ואילו במשך שנתיים לא מצאתי זרעים כלל.
נראה כי יש לכך כמה סיבות. האבקת עצי אלה נעשית בידי רוח והאלות בהר הנגב צומחות במקרים רבים מאות מטרים זו מזו, דבר שמפחית את יעילות ההאבקה. גרונדוג מצא שבחלק מהשנים הבשלת האבקה בעצי אלה ברחבי ישראל נעשית עוד לפני פתיחת הפרחים על העצים הנקביים. מובן שבמצב זה סיכויי האבקה מוצלחת קלושים. דבר נוסף, עצי אלה אטלנטית רבים בהר הנגב נמצאים במצב ירוד והם עסוקים בהישרדות ומפנים פחות מהמשאבים העומדים לרשותם ליצירת זרעים.
ואם לא די בזה, גם אם העצים מואילים ליצור זרעים, הסיכוי שלהם ליצור נבט בר-קיימא קלוש מאוד. הזרע צריך להגיע למקום לח ולא בערוץ הנחל, שם ייעקר בשיטפון הראשון. מציאת סדק הסלע שיכול להעניק את התנאים הרצויים משולה לזכייה בפרס הראשון בלוטו.
ועוד דבר, כדי שהזרע ינבוט, צריך להסיר ממנו את ציפת הפרי המכסה עליו. מי שעושה זאת בצורה "הנכונה" הן ציפורים. ציפורים בולעות את הזרע כמו שהוא ואינן פוגעות בעובר. לעומת זאת, יונקים לועסים את הזרעים והורסים אותם.
עכשיו בואו ונעשה חשבון. כדי שיתבסס נבט בר-קיימא של אלה אטלנטית בהר הנגב צריכים לקרות כל הדברים האלה: שתהיה האבקה יעילה ויצירת זרעים, שציפור תאכל את הזרעים, שהזרעים יגיעו למקום לח בנגב היבש ושלא תעבור איזו עז רעבה ותאכל את הנבט שבכל זאת צמח. די בכך שחוליה אחת בשלשלת ניתקת – ואין התחדשות.

דור האלות הבא

אלות הר הנגב – ייתכן שכדי לשמר את אוכלוסיית האלות בהר הנגב יש צורך בפעולה אקטיבית. כדאי לאסוף זרעים ממקומות שונים בהר הנגב, להנביט אותם בתנאי מעבדה, לגדל את השתילים במשתלה ולשתול אותם מחדש במקומות נבחרים בנגב.
אחת הבעיות של המשתלות המגדלות עצי אלה מצמחי בר היא שבדרך כלל האלות האטלנטיות צומחות באזורים שבהם קיימות גם אלות ארצישראליות. כדי ששיעור הנביטה של הזרעים הנאספים יהיה גבוה וכדי שנהיה בטוחים שאיננו אוספים זרעים של אלות כלאיים, כדאי לאסוף זרעים ממקומות שבהם אין מיני אלות אחרות צומחים ליד אלות אטלנטיות. רכס בשנית (חזקה) שבגולן הוא אזור כזה.
מנגד, לא כדאי לאסוף זרעים מהר הנגב כדי ליצור שתילים לייעור באזורים אחרים של הארץ. הר הנגב הוא "אי אקולוגי", שבו קיימת אוכלוסייה מבודדת של אלות אטלנטיות. ייתכן שמדובר באקוטיפ נפרד (אוכלוסייה שנוצרה עקב התמיינות בבית גידול מסוים) ולפחות מבחינה של שמירת טבע לא כדאי להכליא אותה עם אוכלוסיות ממקומות אחרים בישראל.

איך מזהים אלה?

המידע הזה מסביר מדוע גם מטיילים מנוסים מתקשים לפעמים לזהות מין אלה שניצב לפניהם. הסימנים האופייניים למיני האלה הם אלה: 

טיולים עם עצים מרשימים של אלה אטלנטית

אלה ואלון ליד טבעון – שביל טיול רגלי בין שני עצים מרשימים. 
שביל האלות בפארק בריטניה – שביל טיול רגלי בשפלת יהודה שבו אפשר לראות שלושה מיני אלה. 
אלה אטלנטית – שלושה עצי אלה מרשימים.
הכתבה מוקדשת לזכרו של מנחם גרונדוג ז"ל, שפרץ למעננו את הדרך להבנת תופעת הכלאיים בין מיני האלה בישראל.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: אריה וינוגרד, דוקטורנט במחלקה למדעי הצמח, הפקולטה לחקלאות, רחובות 
עריכה: יעקב שקולניק 
פורסם בתאריך: 11.12.2013
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
פשוט מצויין!
עכשיו יש לי עוד חומר הדרכה מרתק לקבוצות שרוצות לדעת יותר.
תודה רבה וכן ירבו כאלו מאמרים.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
בצפון מדבר יהודה הייתה אלה אטלנטית יחידה- בראש מפל נחל קדם.
אך לא עוד. נשאר ממנה רק שלט מושקע. קראו כאן:
http://www.teva.org.il/?CategoryID=259&ArticleID=19825
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מאמר מרתק, מדעי אבל ברור לכל קורא.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
אם איני טועה אני כבר רשום כמשתמש אך אני נרשם שוב !!! כל הנושאים הירוקים והאקולוגים נוגעים אלי מאד ואני פשוט אידיאליסט אקולוגי !!!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
אכן עץ מרשים ביופיו וייחודו. המאמר מעניין ומחכים. כתוב בבהירות ובשפה מובנת לאוהבי טבע ומתעניינים. הייתי שמחה לתמונות ברורות של שלוש האלות ליד המאמר.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
תודה על הכתבה המעניינת וישר כוח שהוקדשה לאדם שעמל ולא זכה לפרי עמלו.
אשמח אם ניתן להרחיב בעניין העפצים שבוודאי גם נחקרו
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
נהניתי לקרוא את המאמר. מעבר לעניין הרב הוא כתוב בצורה מקסימה ואופיינית למחברו. רוב תודות על מאמר זה וכן ירבו כמותו.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מאמר מרתק של איש מדע מחד ואיש טבע מאידך, כאשר את התיאוריה ניתן לחוש בטבע, על פי הטיולים המומלצים, נהדר! ויישר כוח!!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
תודה על הכתבה המעניינת. יש להוסיף לעניין האבחנה בין מיני האלה, שבאלה הא"י העלעל הקיצוני בד"כ שונה בגודלו בשאר העלעלים, ואילו באלָה האטלנטית העלעל הקיצוני דומה לשאר העלעלים. שני המינים יוצרים צבעי שלכת בצבע אדום-כתום נפלא. בהכללה גסה אפשר לומר שעצי האלה הא"י שומרים זמן רב על העלעלים המאדימים בעוד שהאלה האטלנטית בד"כ משירה אותם בקלות בכל רוח מצויה, כך שמחזה אלות אטלנטיות כגוש אדום בנוף פחות שכיח מגושי האדום של אלה א"י.
לגבי תמיכה בדור העתיד של האלות הר הנגב, נראה לי שבמקום איסוף זרעים, הנבטה ושתילה, עדיף לתמוך בהגדלת שיעור הזרעים הפוריים, וזאת ע"י איסוף האבקה במועד הבשלתה וביצוע האבקה מכוונת בעצים הנקביים במועד הבשלתם שלהם, כפי שהדבר נעשה בעצי האלה האמיתית (אלת הבטנה, הפיסטוק), או גם בתמרים.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
נהניתי מאוד לקרוא הכתבה והממצאים מוצגים בה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
אפשר לנסות לרבות אלה אטלנטית ע"י הרכבה (על אלה אחרת) או השרשת יחור. בחצרי אלת בטנה (פיסטוק חלבי) מורכב על אלה אטלנטית. זה מאפשר גם לרבות פרט נבחר וגם לשלוט במין (זכר או נקבה).
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
בסוף הכתבה מובאים 3 טיולים עם עצי אלה מרשימים, אך בטיול השלישי ("שלושה עצי אלה מרשימים") לא כתוב המקום שלהם. ניחוש שלי שמדובר בבקעת קדש שבגליל העליון (קרוב למצודת כ"ח ומושב קדש נפתלי), שאחת משלושת האלות שם היא כמדומני הגדולה בארץ.
כדאי שהמחבר ישלים את המידע החסר.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
14:01
15.12.2013
שלום אביגדור, לחיצה על המילים "אלה אטלנטית" בטיול השלישי יובילו אותך לעמוד הטיול. מצורף כאן קישור: http://bit.ly/19pFUoJ. כך גם לחיצה על כל אחד מהטיולים האחרים. בעמודי הטיול מפורט היכן נמצאות האלות והוראות מפורטות כיצד אפשר להגיע אליהן. טיול מהנה.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
מאמר מעניין כיערןמאוד אהבתי לטעת אילות עץ יפה ומרשים
ברצוני לציין שמינים רבים של ציפורים ניזונות מזרעי האלות
ואולי זו חלק מהסיבה של מיעוט זרעים באלות אטלנטיות בנגב
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מאמר מעניין מאוד,ניראה לי שראוי לאשש מחקרית אי התרבות אלות אטלנטיות בהר הנגב.
העלאת זכרו של מנחם גרונדוג מרגשת.
הרבו בכתבות מעין אלה.יישר כח,יענקלה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מאמר מאלף המאפשר הצצה והבנה בסיסית לאדם מן היישוב אל תוך תהליכים נפלאים המתקיימים בטבע.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
תודה על הכתבה המרתקת, וכל הכבוד על הנצחת פועלו של מנחם גרונדוג. האם העובדה שהאלות בהר הנגב קיימות בכלל מעידות על אקלים שונה באיזור זה בעבר?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
כתבה מעניינת ביותר, כתובה מצוין וצילומים יפים מאד.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
בס"ד נהניתי מאד לקרוא את הכתבה,יישר כח ענק לאריה על הרמת המסך בנושא האלה זו עבודה מסורה וסיזיפית החושפת ולו בזעיר את "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך" ובטוחני שבמכלול האוניברסלי של היקום יש לענין היבטים נוספים שטרם הבררו לנו. העלאת זכרו של מנחם ז"ל ותרומתו החשובה להבנת הנושא ,משקפים את גישתו הנעימה והכנה של אריה שגם אני- אודה על האמת כשתלן נעזרתי רבות בידע שצבר בנושא ולא חסך ממני מאומה .
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מאלף.
הבנתי את צבעי הפירות של אלה אטלנטית. האם נבדקו גם אלת המסטיק ואלה א"י?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש