שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מקומות שנזכרו בתנ"ך ביערות קק"ל
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
גליל תחתון, שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
סוכות הוא אחד משלושת הרגלים שבני ישראל עלו בהם לבית המקדש בירושלים. עשינו הסבה קטנה לחג ואנו מציעים לכם לעלות לרגל לארבעה אתרים שנזכרו במקרא ונמצאים ביערות קק"ל.

בשביל העולה לתל עזקה. צילום: יעקב שקולניק

+ הצג את כל המידע

תל שמרון

"וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם..." (יהושע י"ט 15)
איך מגיעים?
נוסעים מרמת ישי מזרחה לכיוון צומת נהלל (כביש 75). חולפים על פני הצומת ולאחר כ-700 מ' פונים שמאלה בכביש לתמרת, נוסעים בו כ-100 מ' ופונים שמאלה לעבר בית הקברות של נהלל. חונים ברחבת החניה הגדולה של בית הקברות, למרגלות תל שמרון.
שביל תלול, אך קצר, מעפיל אל מגדל התצפית ולחניון שקק"ל הציבה בראשו של תל שמרון (חל איסור לעלות למגדל מטעמי בטיחות). בתקופה הכנענית שכנה כאן עיר חשובה. מכתב ממלך שמרון, שנכתב במאה ה-14 לפנה"ס, התגלה בארכיון המצרי החשוב של תל אל-עמרנה, בירתו של המלך המצרי אח'נתון (1364–1347 לפנה"ס). וזה תרגום המכתב: "אל המלך אדוני, שמשי, אמור. כה אומר שמו-אדה המושל של שמרון. לרגלי מלכי שבע על שבע אני משתחווה ארצה. כל דברי מלכי שמעתי, יואיל נא המלך לשלוח שליח אם הביאו אבותינו [מס] מאז ימי כוסונה אבינו". בקצרה, מלך שמרון מנסה לא להעלות מס למצרים בטענה שאבותיו לא היו חייבים לעשות כן.
השם "שמרון" נזכר במקרא שלוש פעמים. מלך שמרון הכנעני הצטרף ליוזמתו של יבין מלך חצור ויצא למלחמה עם מלכי כנען האחרים נגד יהושע בן נון (יהושע י"א 1). יהושע ניצח ושמרון עברה לנחלת שבט זבולון. פסגתו של תל שמרון היא רק האקרופוליס (העיר העליונה) של היישובים הקדומים, שרוב שטחם השתרע ממערב לפסגה.
החוקרים טוענים ששמו האמיתי של היישוב שהתקיים כאן היה שמעון. אכן, העיירה ששכנה כאן בתקופות המשנה והתלמוד נקראה סימוניה, שם שנגזר משמעון. סופר המקרא, מטעמיו שלו, כינה את המקום שמרון ובשם זה ידוע המקום גם כיום. כדי ליהנות מהנוף באמת צריך לנוע קצת במרחבי התל ולהשקיף על הנוף מפינות שונות, החושפות נופים שונים. תוכלו לגלות כאן את מרחבי עמק יזרעאל באזור נהלל, קמצוץ מהרי נצרת עם העיירה מגדל העמק, את נופי הגבעות שמסביב לקריית טבעון וכמובן את הכרמל.
עוד במקום
החניון בתל שמרון, חורשת השיטה המלבינה במורדות הדרומיים של תל שמרון, בית הקברות נהלל ועין שמרון, במורדות המערביים של התל (במעיין מוצב שלט הסבר מטעם המועצה האזורית עמק יזרעאל).

תל איילון

"למטה בני דן למשפחותם יצא הגורל השביעי. ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש. ושעלבין ואיילון ויתלה". (יהושע י"ט 40–42)
איך מגיעים?
מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) פונים במחלף לטרון בכיוון מבוא חורון ורמאללה (כביש 3). נוסעים כקילומטר ופונים ימינה בשער הכניסה לפארק. נוסעים ב"דרך איילון" (דרך הפארק הראשית) המסומנת ירוק וממשיכים ב"דרך התמר" המסומנת שחור ומגיעה לעין איילון.
עין איילון זכה לאחרונה לעדנה. הבריכה הריבועית, שסככה מצלה עליה, מלאה מים. התל, המזוהה עם איילון המקראית, מתנשא מצפון לבריכה. איילון זו היתה עיר מרכזית בנחלת שבט דן והיא שהעניקה לעמק הגדול שלמרגלותיה את שמו. לעיר נודע ערך רב. היא שכנה על אם הדרך שעלתה ממישור החוף לירושלים והייתה משופעת במים ובאדמות פוריות.
העיר נזכרה במקורות הקדומים. עיר בשם ילונה, או איילונה, נזכרת במכתבים כנעניים מהמאה ה-14 לפנה"ס שנמצאו בתל אל-עמרנה שבמצרים. החוקרים משערים שילונה זו אינה אלא איילון. איילון נזכרה ברשימת הערים ששישק הראשון החריב במסעו לארץ ישראל (925 לפנה"ס בערך). 
רחבעם, מלך יהודה, ביצר את העיר כחלק ממערך הביצורים שהגן על ירושלים ממערב. זה לא עזר לעיר בימי המלך אחז. הפלשתים עלו על העיר וכבשו אותה. בראש התל נראים כיום שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי, שנבנה בראשית המאה ה-12 על ידי המלך הצלבני פולק מאנז'ו. כמו בעבר, המבצר נועד להגן על הדרך מיפו לירושלים. השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה המערבית והדרומית. המצביא המוסלמי צלאח א-דין הורה להחריב את המבצר במסגרת מדיניות "האדמה החרוכה" שלו, כדי למנוע מהצלבנים לשוב ולהיאחז במקום.
כדאי לערוך סיור רגלי בדרך המקיפה את התל סביב-סביב ולגלות את בית הקשתות – מבנה אבן מרשים מהתקופה הרומית, שבחזיתו נותרו שלוש קשתות שלמות. הגיאיות המקיפים את התל מלאים בעצי בוסתן. על התל עצמו אין שביל מסומן. לעומת זאת, יש בו בורות מסוכנים. אנא, אל תטפסו על התל.
עוד במקום
אתרי פארק המעיינות ובהם שיח' אבן ג'בל, חורבת עקד, עמק המעיינות ומעיין התמרים. בפארק הוסדרו שבילי אופניים ("שביל הגורל השביעי") ויש בו חניוני נופש רבים.

תל עזקה

"ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שוכה אשר ליהודה ויחנן בין שוכה ובין עזקה באפס דמים" (שמואל א' י"ז 1)
איך מגיעים?
נכנסים בשער הכניסה הצפוני של פארק בריטניה (כביש 383, ליד סימן ק"מ 17). נוסעים דרומה בדרך הפארק הראשית 1.7 ק"מ ופונים שמאלה בדרך הקצרה המגיעה לתל. למרגלות התל הציבה קק"ל חניון נופש.
תל עזקה הוא גבעה המתנשאת היטב מעל עמק האלה. שביל קצר מוביל אל ראש התל, המשקיף על מורדות הרי יהודה ובעיקר על השפלה ועל מישור החוף.
תל עזקה מזוהה עם עזקה המקראית, עיר בנחלת שבט יהודה, החולשת על הדרך הקדומה שעלתה בעמק האלה. התל נזכר כמקום שפלשתים נערכו בו לקראת הקרב בין דוד וגוליית. ראש התל הוא המקום האידאלי לקרוא את תיאור הקרב בתנ"ך.
המלך רחבעם ביצר את עזקה כחלק ממערך הביצורים שהקים ביהודה. עזקה נזכרה גם במסעה המלחמה של סרגון השני בארץ ישראל. המלך האשורי מתפאר בכיבוש עזקה, ומתארה כמקום נישא כקן נשרים. בימי שיבת ציון חזרו כמה משפחות משבט יהודה והתיישבו מחדש בעזקה.
במפת מידבא מן המאה ה-6 לספירה נזכר כאן היישוב בית זכריה. במפה מצוירת כנסייה גדולה ומעליה הכתובת "ציון זכריה הקדוש". ייתכן שהשם זכריה ביוונית שומר על צליל השם המקורי עזקה. מראש התל יש תצפית מרהיבה על הסביבה.
עוד במקום
דרך הנוף בפארק בריטניה והחניונים שבצדה, תצפיות מרהיבות ממצפה משואה ומתל גודד.

חורבת יתיר

"... הנה לכם ברכה משלל אויבי ה'. לאשר בבית אל ולאשר ברמות נגב ולאשר ביתיר" (שמואל א' ל' 26–27)
איך מגיעים?
מכביש צומת שוקת-חברון (כביש 60), ליד סימן ק"מ 17, כ-2 ק"מ מצפון ליישוב מיתר, פונים דרומה על פי השילוט המכוון לדרך הנוף. הדרך מגיעה לחורבת יתיר.
חורבת יתיר משתרעת על יותר מאלף דונם. השם יתיר נזכר במקרא כעיר לוויים בנחלת שבט יהודה: "ולבני אהרן נתנו את עיר מקלט הרוצח את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה. ואת יתיר ואת מגרשה..." (יהושע כ"א 14–13). במקרא מסופר שדוד שלח ליתיר שלל שלקח מהקרב עם העמלקים (שמואל א' ל' 28). העיר מתוארת במפת מידבא, מפת פסיפס שתיארה את ארץ ישראל בתקופה הביזנטית.
הסיור בחורבה מתחיל בבאר יתיר (למרות השם מדובר בבור מים), הסמוכה לדרך הנוף. מכאן עולים במדרון אל שרידי קבר שיח' אל-עתירי ושיח' זעבי, השוכנים בפסגת החורבה, המעניקה תצפית יפה על הסביבה. מכאן יש לרדת מערבה אל שרידי בריכת אגירה קדומה, שדופנותיה מטויחות בחלקן. מעט הלאה משם נותרו שרידי שני טורי עמודים וקירות של כנסייה ביזנטית. בכנסייה התגלו רצפות פסיפס נאות ובהן כתובות, שמהן אפשר להסיק כי הכנסייה הייתה פעילה במאה ה-7. הפסיפסים מכוסים בעפר, עד שיימצאו התנאים לחושפם לציבור.
עוד במקום
חניוני נופש ביער יתיר, דרך נוף ממיתר ליתיר, בית היערנים, תצפית מהר עמשא, מצפור קריות הצופה על מדבר יהודה ושרידי דרך רומית ליד הר עמשא.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
תאריך פרסום: 17.9.2013
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
שלום. רבים מאתנו משתמשים היום ב GPS כזה או אחר.
נא שקלו להוסיף נ.צ. של החניון הסמוך לאתר כחלק מתדריך "איך מגיעים",
בהנחה שהוא בר הזנה לתוכנת ה GPS, כדי להוביל ישירות לחניון המומלץ.

בברכת מועדים לשמחה
אבינון שמואל
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
הורי היו בפלוגת העבודה בשנות ה1932.ממליץ לבקר במקום ולתצפת על נהלל ועמק יזרעאל.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
בכתבה כתוב: השם "שמרון" נזכר במקרא שלוש פמאדעמים.
אני מצאתי רק פעמיים: - יהושע יא 1, יהושע יב 20

בסה"כ - יפה מאוד
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
08:35
23.09.2013
שלום חיים, המופע השלישי הוא ביהושע י"ט 15. חג שמח!
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש