שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
ביקור ביישוב האקולוגי קדיתא
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל עליון
עונה מומלצת:
כל השנה
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
מפת סימון שבילים 2 הגליל העליון
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
קהילה קטנה שהתיישבה בקדיתא מנסה לשמור על נופי הטרסות, על עצי הבוסתן הקשישים ועל אורח החיים של כפר קטן בגליל. קק"ל מתגייסת לעזרתם.

הדרך הקצרה המובילה לקדיתא כמו מתמצתת את נופי התרבות של הגליל כולו. זה מתחיל בכרם הענבים הצומח משמאל לדרך. עוד קצת הלאה, מול יער האורנים וסמוך לדרך הנוף שקק"ל סללה מכיוון מירון, נראית משמאל חלקה מגודרת וגשרון ירוק המאפשר מעבר אליה. זוהי חלקת "חורש-מאכל". עוד נשוב אליה בהמשך.
הלאה. מימין אנחנו חולפים על פני האידרא רבא ("המושב הגדול"). המסורת מזהה במקום הזה את המערה שרבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו למדו בה את סודות הקבלה הכתובים בספר הזוהר.
עד עכשיו נסענו כקילומטר בערוצו של נחל עמוד, אבל כאן הדרך לקדיתא פונה שמאלה ומטפסת במדרון של הר כותר. שוב משמאל – גרם מדרגות ארוך עולה לקברו של רבי טרפון, שמצבתו הכחולה נהנית מצלה של אלה אטלנטית נהדרת, מהעצים המפורסמים בישראל.
קדיתא אינו יישוב מוכר. רוב בתיו זרועים במדרונות הר כותר, ורחוקים זה מזה מרחק רב. בתים נוספים נמצאים בהר רביץ (ח'ירבת רביס), מצפון לגיא שיוצר נחל כותר. אנחנו גולשים לשם, לביתה של אימקה הלפרין.

גלעד מרגלית, אימקה הלפרין ויפעת גרנט. צילום: יעקב שקולניק

+ הצג את כל המידע

בראשית...

אימקה שייכת לגל ההתיישבות השני בקדיתא. בשנת 1991, כמה שנים לאחר שכמה משפחות התיישבו בהר כותר, התארגן גרעין מגובש בן 14 משפחות שביקשו להקים כפר אקולוגי. "לא ידענו הרבה על אקולוגיה", מודה אימקה, "אבל באותם ימים כבר התחילו לפעול תנועות אקולוגיות והרעיונות האלה מצאו מאוד חן בעינינו. קדיתא נראה לנו מקום מתאים".
הגרעין קיבל את ברכתו של 
אריק שרון אבל לא צלח את מחסומי הביורוקרטיה. אישורים רשמיים – אין. "התיישבנו בהר רביץ, הגבעה הצפונית שמרכיבה כיום את קדיתא", אומרת אימקה. "עשינו את זה כמו התיישבות של 'חומה ומגדל'. בהתחלה חיינו באוהלים. לקראת החורף הצלחנו להשלים את הקמת הצריף שלנו, שאני ובעלי רכשנו מקיבוץ תל יוסף. קיבוץ אחר תרם לקהילה שלנו שישה צריפים. קיבלנו צווי הריסה. אנשים התחילו לעזוב. לא קל".
השנים חלפו. שמונת הילדים של אימקה עזבו. בעלה, להטוטן קרקס, נפטר. "החלטתי להגשים את הרעיונות האקולוגיים שהביאו אותי לכאן", אומרת אימקה. הזמנתי אנשים לבוא לשטח שלי. כמה באמת באו".

הדור החדש

במקרה או שלא במקרה, כעשרה צעירים, שהתחברו זה לזה מתוך עניין משותף בעשייה סביבתית, בחיים קרוב לאדמה וביצירה מחומרים טבעיים, באו לקדיתא והם מבקשים להניח מחדש את היסוד האקולוגי שהיישוב קם בשמו. בשלב זה הקורא המנוסה כבר מצייר בדמיונו חבורה אנטי-ממסדית, שמצאה לעצמה מקלט בשולי החברה. טעות. פגשנו את גלעד מרגלית ואת יפעת גרנט, הנמנים עם בני החבורה. גלעד הוא פעיל סביבתי מנעוריו. הוא למד חינוך סביבתי והדרכה בטבע במכללת פרסקוט שבאריזונה והשתלם שם בשיקום אקולוגי וביערנות. כשחזר לארץ עבד בחוות "אדם וחווה" במודיעין ואחר כך הקים את ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי. גלעד עורך סדנאות והשתלמויות בתחום הפרמקלצ'ר (חקלאות תרבות בת-קיימא) ומלמד בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת גאיה – אוניברסיטה בינלאומית לאקולוגיה מעשית.
יפעת גרנט היא בוגרת הפקולטה לחקלאות. היא עוסקת בחקלאות אורגנית ובגידול מזון וצמחי מרפא במשק הביתי. היא מקדמת שימור זרעים של צמחי מורשת מסורתיים. גינת הירק בקדיתא אכן מספקת את מרבית התצרוכת האישית של חלק מהחבורה ודיר העזים מספק את מרבית תוצרת החלב. בשר, כמובן, אינו חלק מהתפריט של אוכלוסיית "הצמחונים החופשיים" של קדיתא.

התנועה להתיישבות אקולוגית

הקבוצה מבקשת ליצור דגם של התיישבות אקולוגית קהילתית. מדובר באידאולוגיה אקולוגית צרופה משולבת בתפיסה חברתית-כלכלית. "אנחנו חושבים שזו זכות וחובה לשקם קרקעות, להשיבן לקהילות מקומיות ולהחזיר באמצעותן את הכפריוּת המסורתית, שהיתה אקולוגית מטבעה אף מבלי שהצהירה על כך", אומר גלעד. "לא המצאנו דבר. אנחנו חלק מתנועה עולמית להתיישבות מסוג זה, חלק ממגמה שצוברת תאוצה ברחבי העולם".
התכניות רבות. אחת מהן היא ייצור תצורת צומח שזכתה לשם "חורש-מַאֲכָל ים-תיכוני". הרעיון הוא לנטוע עצי פרי בסביבת היישוב, שישתלבו בשיקום צמחיית הבר של האזור. ממחקרים עולה שהדבר אפשרי מבחינה כלכלית וזו התשובה של החקלאות האקולוגית למונוקולטורה.
אנשי קדיתא זוכים לאוזן קשבת בקק"ל. "אנחנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה עם קרן קימת", אומרים גלעד ויפעת. מנהל האזור 
אבירם צוק, היערן אלי חפוטה, עוזרו אברהם וייס ואיש קליטת הקהל ירון לוי – כולם נותנים לנו תחושה שיש עם מי לעבוד. בעזרתם התחלנו להגשים את הרעיון. שיתוף הפעולה עם קק"ל מעניק לנו את האמונה שאפשר לשתף פעולה עם גורמים מוסדיים".
זה הזמן לחזור לתיאור הדרך המובילה לקדיתא ולחלקה המגודרת עם הגשרון הירוק, שהזכרנו בפסקה הראשונה ברשימה זו. זוהי חלקת "חורש-מאכל". קק"ל גידרה את השטח כהגנה מעדרי הבקר שמשוטטים בסביבה וסיפקה את השתילים. בשלב זה ניתן לראות את השתילים הצעירים של עצי הבוסתן, הנטועים בין עצי החורש הטבעי, שהועתקו לכאן מהרחבת היישוב הסמוך צבעון.
פרויקט נוסף שזכה לתמיכה של קק''ל הוא גידור 25 עצי תאנה קשישים שסבלו מרעיית בקר המתנהלת בשטח. החברים מקווים לגדר עצים נוספים בשנים הקרובות. עצי התאנה הם מזנים ייחודיים לאזור, שיצרו את הבסיס לתעשיית הדבלים רבת-המוניטין של גוש חלב. תושבי קדיתא ותושבי גוש חלב ממשיכים בייבוש תאנים בשיטות המסורתיות ונהנים מהן גם בחודשי החורף הקרים.
מי שרוצה לבקר במקום במסלול רגלי, יכול לעשות זאת בשביל שהקהילה בקדיתא הכשירה. השביל, שאורכו כקילומטר, מתחיל בעמק נחל כותר, ליד תחנת ההסעה שבלב קדיתא (בין הר כותר להר רביץ). השביל יורד ליער קק"ל ומתעקל דרומה, עד שהוא מגיע לחלקת "חורש-מאכל".

נוף תרבות

פרויקט מתוכנן נוסף הוא שיקום הטרסות הרצוצות המקיפות בהמוניהן את קדיתא והשבת החקלאות המסורתית אליהן. הרעיון נבדק במסגרת פרויקט דלתא (2002–2005). במסגרת הפרויקט נערכה תכנית לשימור המורשת התרבותית באירופה ובמדינות הים התיכון. "המורשת התרבותית הבנויה וסביבתה הן משאב פיזי מתכלה ואינם ניתנים להחלפה או להעתקה", נאמר במבוא לפרויקט דלתא. "נכסי המורשת מאוימים תדיר מפגעי טבע ואדם, מתהליכי פיתוח מואצים המלווים בזיהום, מגידול באוכלוסייה וצפיפותה, מעומס גובר של תיירות פנים וחוץ ומחפירות ארכאולוגיות לא מבוקרות. הרגישות הרבה של אתרי המורשת מחייבת להגן ולשמור עליהם ולהציג אותם כדי ליהנות מהם היום ולהורישם לדורות הבאים".
בסקר נבדקו קדיתא וסביבתה והמלצת הסוקרים היא לשמר את הטרסות שבאזור כנוף תרבות שאפיין את הגליל העליון במשך מאות ואלפי שנים. קק"ל פועלת עם המועצה האזורית מרום הגליל להכנת תכנית מתאר למרחב קדיתא ורמת דלתון. 

מידע נוסף

הוראות הגעה

הכניסה לקדיתא נמצאת בין צומת מירון לצפת. פונים צפונה מכביש 68, בין סימני ק"מ 47-46.

מפה

מפת טיולים וסימון שבילים הגליל העליון (גיליון מספר 2).

עוד בקדיתא

ביישוב מפעילים אתר קמפינג וחדרי אירוח. אפשר לרכוש במקום מוצרים כגון ערק תאנים ושמן זית. בימי חמישי אחר הצהריים מתקיים בדרך כלל בקדיתא שוק קהילתי קטן שבו ניתן לרכוש מוצרים נוספים כגון גבינות, לחם ומאפים, ריבות טופו ושמן זית.

קשר עם קדיתא

אפשר ליצור קשר עם גלעד ועם יפעת בדואר אלקטרוני. עדכונים על המאבק לשימור המקום, על אירועים ועל קורסים בעמוד הפייסבוק "קדיתא".

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק 
פורסם: 11.9.2013
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
איך אפשר לכתוב על כדיתא ולא להזכיר את קבר ר' טרפון על הדרך לשם, שבו גדל אחד מעצי האלה האטלנטית מהגדולים בארץ? למשל כאן:
http://www.eyarok.org.il/2010/07/%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91-%D7%91%D7%A6%D7%9C/

שנה טובה
עמי זהבי
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
13:22
12.09.2013
שלום עמי, מובן שלא שכחנו! רבי טרפון והאלה מוזכרים בפסקאות הפתיחה.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
שלום, האם יש סיורים מודרכים במקום?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
13:29
12.09.2013
שלום נורית, פרטים נוספים על אירועים במקום תוכלי למצוא בעמוד הפייסבוק של קדיתא. שם אפשר גם לשאול אם יש סיורים ולהתעדכן במועדים.
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש