שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
ארבעה עצים עירוניים
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
מרכז
עונה מומלצת:
כל השנה
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
בדרך כלל אנחנו יוצאים לחפש את העצים המרשימים שלנו בטבע, אבל גם בערינו נחבאים כמה עצים מרשימים שכדאי להכירם. לפניכם ארבעה עצים מערי מרכז הארץ.

אקליפטוס לימוני בפתח תקווה. צילום: יעק שקולניק
+ הצג את כל המידע

שקמה, רמת גן

עץ השקמה הצומח לתפארה בשכונה דרומית של רמת גן, הוא מאלה שסוחטים קריאות התפעלות מהמתבוננים בהם. לך תאמין שבין מבני השיכונים צומח לו בשקט ובצנעה עץ נהדר שכזה. העץ הצליח להשפיע אפילו על האדריכלים העירוניים הקשוחים של שנות ה-50. עובדה - אפילו הם, שבנו בשכונה בתים בצפיפות שהלמה את הימים ההם, חסו עליו. אדרבא, בזכות העץ הקימו גן קטן עם מדשאה, ספסלים ומתקני שעשועים לילדים. סלע הבזלת נושא השמות שבגן, "גן הבנים" שמו, מנציח את תושבי השכונה שנפלו במלחמות ישראל.
הגזע מרשים מאוד בעוביו. היקפו עולה במקצת על 7 מ'. במשך השנים נוצר בו חלל גדול, שיכול להכיל גם אדם בעל גוף. החלל הזה מלווה את הגזע לכל גובהו. בקצהו העליון ישנם שני פתחים, שנוצרו כנראה מקריסתם של שני בדים גדולים בעבר. ארבעה בדי הענק שנותרו בו, מתפרשים לארבעה רוחות והם מעניקים לעץ לא רק גובה של כ-8 מ', אלא גם נוף רחב.
השכונה שבה צומח העץ נוסדה בשנת 1954, כדי לשכן בה את תושבי המעברות שבסביבתה - חיריה, סאקיה וסאלמה - שנקראו על שמם של הכפרים הערביים שהיו שם בעבר. תחילה כינו את השכונה בשם סאלמה ג', כשמו של מיזם הבנייה במקום. מאוחר יותר, כשחיפשו שם עברי, נזכרו בעץ השקמה הענק שצומח במקום וקראו לשכונה על שמו - רמת שקמה. 
כתובת: גן הבנים, רח' עזריאל 1, רמת שקמה, רמת גן.

שקמה, תל אביב

עץ השקמה הזה הוא הפתעה נעימה לכל חובב טבע. מי היה מאמין שאי שם במרכז תל-אביב, בחצר הנחבאת בין שלושה בתים משותפים, מסתתר לו עץ ענק שכזה. הבתים בסביבה בנויים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) ומשום כך אנחנו מניחים שהם נבנו אי אז בשנות ה-30'. ועוד הנחה: מי שתכנן את הרחוב, התחשב בעץ השקמה הגדול והציב אותו בגבול בין שתי חצרות, אחת ברחוב אוליפנט והשנייה ברחוב מזא"ה.
העץ, שצמח בשלווה בחולות בטרם הוקמה תל אביב, נאלץ להסתגל למציאות החדשה. ככל עץ שואף אור הוא צמח לגובה. צמרת העץ מתנשאת מעל לגגות הבתים, בני שלוש וארבע קומות. שני בדים שצומחים אופקית, מכתרים את הבית ברחוב מזא"ה משני אגפיו של הבית.
הגזע, יש להניח, נשאר אותו גזע משכבר הימים. ענק. שיני הזמן יצרו בו שני חלקים, כאילו מדובר בשני עצים שונים, אבל רואים מיד שזהו אותו עץ. היקפו הכולל, כך אנו מעריכים, מגיע לפחות ל-7 מ'. לא יכולנו למדוד את ההיקף, כמו שאנו עושים בדרך כלל, משום שבין שתי החצרות חוצצת גדר. השכנים, קנאים לפרטיותם, הקפידו שתהיה גדר גם בין שני חלקי הגזע. שלט פח ישן, מהימים שבהם רשות הטבע והגנים עוד נקראה רשות שמורות הטבע, תקוע בגזע העץ. השלט מצהיר שהשקמה היא ערך טבע מוגן. זה נכון, בוודאי באשר לעץ השקמה המרהיב הזה. ובכל זאת, נדמה לנו שלעץ הזה מגיע שלט קצת יותר מכובד. 

כתובת: רחוב אוליפנט 8, תל אביב.

שיטה מלבינה, תל אביב

מצד אחד - המרכז של להקת המחול ענבל, השוכן בבניין יפהפה ששימש כבית ספר לבנות. מהצד השני - מרכז סוזן דלל, השוכן בבניין יפה לא פחות של בית ספר "אליאנס". ובתווך – הכיכר הרבועה של נוה צדק, עם עצי התפוז ותעלות ההשקיה שביניהן.
הגננים של בתי הספר עשו בשעתם את עבודתם נאמנה. הם נאלצו, כנראה, להילחם שוב ושוב בנצרים העקשניים של עץ השיטה המלבינה, שאיימו להתפתח לסבך עצים קוצני. שיטה מלבינה, יצור קוצני להפליא, איננו העץ שגננים רוצים לראות בבית ספר. מלחמתם של הגננים פסקה בשנות ה-70, כאשר בתי הספר נעזבו. החצרות עמדו שוממות. עץ השיטה המדוכא זקף את ראשו ועתה הוא ניצב בקצה הדרומי של הכיכר. לא נותר לנו אלא להצדיע לעץ הבר העקשן, שעמד במשך שנים כנגד להבי המזמרות וכנגד האדריכלים שחידשו את פניה של הכיכר בנוה צדק. לדעתנו הוא זכאי לעטר את הכיכר מבלי שיציקו לו.
חבריה של השיטה שלנו צמחו בעבר בהמוניהם בחולות שעליהם בנו את תל אביב. במזרח אפריקה השיטה המלבינה צומחת בסוואנות הלחות יחסית, שם היא זוכה לפחות ל-600 מילימטרים גשם בשנה בממוצע. אצלנו, במישור החוף, היא מוכנה להסתפק גם בפחות מכך. יש להניח שאת ההפרש משיגה השיטה ממים שנמצאים בקרקע. במקומות רבים במישור החוף מפלס מי התהום גבוה והשורשים של עצי השיטה יכולים להעמיק אליהם ולשתות לרוויה. 

כתובת: בצד הדרומי של הכיכר בנוה צדק, תל אביב.

אקליפטוס לימוני, פתח תקוה

האקליפטוס הלימוני הוא הפתעה נעימה. ראשית, הוא צומח במקום מיוחס, לא הרחק מהחצר האחורית של הבית שבו התגורר אברהם שפירא, זקן השומרים. שם הרחוב, רחוב שפירא, מנציח את זכרו של השומר האגדי.
אבל העץ מכובד גם בזכות עצמו. צמרתו מתנשאת גבוה מעל לבניין בן שש הקומות שלידו הוא צומח. בעבר הסתבך דקל וושינגטוניה תמיר בין ענפיו, אך הוא נעלם מהחצר. האקליפטוס נשאר.
רק מעטים עוברים ליד העץ הזה מבלי ללטף את גזעו המצהיב. הגזע חלק משום שהסות ("קליפת העץ") נושרת מדי שנה ומותירה גזע חלק עד כדי חושניות. אנחנו ממליצים גם ללקט כמה עלים ממהמדרכה, למולל אותם וליהנות מהניחוח הלימוני הנעים הנודף מהם. אפשר גם לקרוא ציטוט משירה של המשוררת אסתר ראב, בת המושבה פתח תקוה: "גזעך הישיש והחרב, און ענפיך". הציטוט מופיע בשלט שהציבה עיריית פתח תקוה לכבודו של העץ.
האקליפטוס שלפנינו ברחוב שפירא ניטע בידי 
דוד רבינזון, מראשוני פתח תקוה. רבינזון עלה לארץ ישראל מפולין בשנת 1881 ואחרי שנתיים עקר לפתח תקוה. אין אנו יודעים באיזו שנה בדיוק נטע את העץ. הוא נטע ברחוב שני עצים אבל אחד מהם נפל חלל באחת ממכות הארבה שפקדו את הארץ במאה שעברה.
אקליפטוס לימוני צומח בר באזור קווינסלנד שבצפון-מזרח אוסטרליה, במחוזות שבהם כמות המשקעים השנתית נעה בין 500 ל- 1,000 מ"מ גשם בשנה. צמרתו הכדורית והענפה עשויה להתנשא שם לגובה 35 מ'. העץ בפתח תקוה בהחלט ממחיש את הדבר. 

כתובת: רחוב שפירא 8, פתח תקוה.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 19.6.2013
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
יהודה שלום,

אני מודה לך על תגובתך.
פנינו לדוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל ולהלן תשובתו:

קק"ל אינה אחראית על האכיפה של חוק פקודת היערות.
הגוף האחראי על האכיפה בתחום הערים הוא הסיירת הירוקה.

כללית, השיטות הצהובות (שיטה כחלחלה Acacia saligna), נחשבות כמין פולש המאיים על בתי גידול ומערכות אקולוגיות שונות. יחד עם זאת, במקומות גינון, בהם קיים ניטור, מעקב ובקרה אחר התפשטות אפשרית של מין זה, והעירייה נלחמת בנביטות חדשות ואינה מאפשרת התפשטותו של מין זה, יש מקום מעת לעת במקרים חריגים מאוד להשאיר עץ מרשים וותיק של מין זה.

בברכה,
דוד
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
ברח' הרב שך בבני ברק ממש מול רח' חבקוק ניצבים צמד-תאומים 2 עצי דקל גבוהים מאד ולכאורה עתיקים מאד.

מעניין לברר את הרקע שלהם.

היות ובמקום מתוכנן פרויקט בניה שכבר בהליכי אישור מתקדמים, יש לדאוג מאד לשלומם של הזוג הקשישים שמן הסתם ראו המון בחייהם !!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
בהקשר עם ארבעת העצים.
ברח' בנימין 3 ברחובות יש אקליפטוס ששנה הבאה יחגוג גיל 120 !!!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מה עם השקמה העתיקה בנתניה-אום חאלד?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
תודה על הכתבה המעניינת. שמחתי לראות את העץ מרמת שקמה והייתי שמחה לראות צילומים גם של יתר השלושה.
תודה, ציפי
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
נראה לי ששכחתם את עץ השקמה הענקי מנתניה (אחרי בנין בזק בכניסה לעיר נתניה)
הוא מרשים מאד ונראה עתיק מאד
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
נשמח לטיול עצים עיורניים בבאר שבע - שפע עצים אקזוטיים בעיר העתיקה ומשדרות חדשות, עצים ותיקים וחדשים - ואף אחד לא יודע מהם, מאיפה...
נא תגובה
אסתר
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
באמת, מה עם השקמה העתיקה בנתניה-אום חאלד? תעשו לו כבוד!
מה גם שילדים זוחלים בתוך ענפיו הענקיים החלולים וזו אטרקציה בלתי רגילה
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
שלום לכולם,

תודה על ההמלצות.
תודה על המידע באשר לשקמה בנתניה והאקליפטוס ברחוב בנימין. העצים מוכרים ואכן ראויים. נשמור לכתבות עתידיות:)


דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
טוב הייתם עושים אם הייתם מגינים על עצי השקמה שבעיר אור יהודה. הקבלנים והעיריה מתנכלים לעצים העתיקים האלה וזוממים לכרות אותם.

גם את השיטות הצהובות, שלא מפריעות לאיש, צומחות בר ללא השקאה ופורחות בכדורים צהובים לפני פסח, מכסח ראש העיר ללא חשבון כדי לנטוע במקומם עצים באלפי שקלים שכמובן שוכחים להשקות ומתים מיד.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:

א.ג,נ מקווה אני שרבים יבואו לראות את העץ המרשים ,בבקשה לא לפגוע בעץ והסביבה ,זאת פינת חמד ויש,לשמור עליה שתמשיך להיות כזאת
הורים וילדים בואו להנות מיופיו ,והילדים לתפס לתוך הגזה ואתם מצלמים אותם תמונות נפלאות
תהנו ושמרו על הנקיון
בתודה מאוהב העץ מאיר
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
גם את עצי השקמה בראשון לציון חבל לפספס.אז תתעדכנו ותגיעו .
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
לידיעת הקוראים והמבקרים
עץ האקליפטוס הלימוני היפהפה שברחוב שפירא בפ"ת, אכן שווה ביקור. מובן שאפשר גם לבקר בבית אברהם שפירא הסמוך, אך למרבה הפליאה, רחוב שפירא לא נקרא על שם אברהם שפירא, השומר האגדי של המושבה, אלא על שמו של צבי הרמן שפירא, פעיל ציוני

מתוך ויקיפדיה: צבי הרמן שפירא (4 באוגוסט 1840 – 8 במאי 1898; ת"ר - ל"ג בעומר תרנ"ח), משכיל יהודי ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.
שפירא היה יוזם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) והוגה רעיון האוניברסיטה העברית בירושלים.

דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
העץ הזה ליווה אותי מנערותי עליו טיפסו ילדי וכיום גם נכדי. בגן הבנים קבורים חניכי מתנועת הנוער העובד והלומד שלחמו במלחמת יום הכיפורים ז״ל.סיפורים עליו ואודותיו יש בזיכרוני למכביר.שמחתי לראות את הכתבה אודות העץ המדהים הזה ובני שמחו בהזכרם בטיפוס עליו והחלפת דברי אהבה על בדיוו.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
07:56
24.09.2013
תודה חביבה ששיתפת אותנו בסיפורך.
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש