אלון התבור

האלון בח"ירבת עבאס הפך לעץ בקשות, צילום: יעקב שקולניק
אלון התבור מצטיין בגזע חסון ובנוף מפואר המעניק צל נדיב. כמה מילים על אחד מעצי הבר החשובים שלנו, ומידע על שלושה אלוני תבור שכדאי להכיר.
אלון התבור נמנה עם העצים המרשימים של הנוף הארצישראלי. ראשית, הוא זכאי בדין להגדרה "עץ", שאנו נוהגים לפזר ברוחב לב לכל שיח גדול, או דמוי עץ. האלון המצוי, שאר בשר קרוב של אלון התבור, מפתח בדרך כלל קרוב לפני הקרקע גזעים דקים, שמשווים לו דמות של שיח ולא עץ של ממש.

אלון התבור, לעומת זאת, יש לו תמיד גזע אחד. אם מניחים לו לעץ לנפשו, יפתח גזע עבה ומרשים ויצמיח בדים גדולים. אולי לעץ הזה התכוון התיאור המקראי: "אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עמוס ב 9). אמנם, כמה עצי אלון התבור מפארים קברי קדושים, והם עשויים להגיע לגובה 10 מ' ויותר.

מבחינה אקולוגית, מדובר בעץ לא מפונק. אלון התבור צומח באדמות בזלת בגולן ובאדמות רנזדינה בהירות, המתפתחתות על סלעי קירטון בגליל התחתון, ברמת מנשה ובגלעד. העץ צומח גם באדמות הכבדות של עמקי הצפון. במישור החוף יצר בעבר אלון התבור יער רחב ידיים, שהתפתח בקרקעות חמרה. נראה כי הירקון ציין את גבול ההתפשטות של העץ כלפי דרום.

העצים צומחים בדרך כלל במרחקים ניכרים אלה מאלה ויוצרים תצורת צומח המכונה אצלנו "יער פארק". בין העצים עולה עשבייה רבה, ובאביב – פריחה ססגונית. המרווחים הגדולים בין העצים מצילים את העץ לא פעם משריפות, שפוגעות בעשבייה וחולפות על פני העצים תוך גרימת נזק שהעץ יכול לעמוד בפניו.

ה"התנהגות" של העץ ראויה לתשומת לב. אלון התבור משיר את עליו בחורף. עד כאן הכל בסדר. אבל אצלנו, נשירי החורף צומחים במקומות הגבוהים והקרים. יערות של אלון התבור, לעומת זאת, צומחים ברום שאינו עולה על כ-400 מ' מעל פני הים. זוהי התאמה לאקלים ערבתי, כזה השורר במרכז אסיה, שם החורף קר והקיץ יבש מאוד. ייתכן שהמוצא הגיאוגרפי והאקלימי של אלון התבור קשור לאזורים האלה ולא למרחב הים תיכוני.

הבלוטים בולטים

סימני הזיהוי של אלון התבור הם העלים הגדולים והמפורצים, המגיעים לגודל של עד 10 סנטימטרים. סימן הזיהוי הבטוח ביותר הוא הפרי הגדול שלו. פרי האלון, הבלוט, עשוי זרע אחד הנתון בחלקו בקליפה נוקשה שצורתה כגביע, או ככוסית. הכוסית מצוידת מבחוץ בקשקשים בולטים הכפופים לאחור. התפתחות הבלוטים נמשכת כשנה וחצי והם מבשילים בנובמבר.

הבלוט של אלון התבור עשוי להגיע לאורך חמישה סנטימטרים. ייתכן שהשם בלוט קשור לעובדה שהזרע בולט מתוך הקליפה. מכל מקום, בארמית ובערבית מכונה העץ אלון בשם "בלוט" ובדרך כלל הכוונה לאלון התבור. הבלוטים של אלון התבור אכילים. במלחמת העולם הראשונה, כאשר שרר רעב גדול בארץ, אכלו התושבים בלוטים קלויים. מבלוטים כתושים הכינו אבקה ששימשה תחליף לקפה.

ושב האלון לגבולו

יערות אלון התבור כיסו בעבר שטחים נרחבים ברמת מנשה. פה ושם נותרו שרידים ליער המפואר הזה. בשנים האחרונות קק"ל עוסקת בהשבת יער אלון התבור ברמת מנשה. זרעים נאספו מעצים מצטיינים ברמת מנשה ונטמנו ברחבי הרמה.

ד"ר ניר הֶר חקר את תפוצת אלוני התבור ברמת מנשה במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. הסלע הנפוץ באזור הוא קירטון, סלע בעייתי למינים רבים של עצים. הקירטון הוא סלע בעל נקבוביות גבוהה, התופסת 30 עד 60 אחוזים מנפחו. הנקבים קטנטנים (מיקרוסקופיים), כך שכאשר הסלע רווי במים, הוא הופך אטום כמעט לחלוטין. בתנאים אלה, צמחים רבים מתקשים להפיק מים מהסלע, במיוחד בקיץ.

בדרך כלל הקירטון מכוסה בקרום קשה הידוע בשם "נארי", שעוביו יכול להגיע עד שני מטרים. הנארי, מסתבר, אינו סלע אחיד. השכבה העליונה של הנארי קשה; השכבה התחתונה – רכה. בשכבה התחתונה של הנארי, כך על פי מחקריו של ד"ר ניר הֶר, נוצרים כיסי קרקע בעומק של עד כמטר וחצי. אלוני התבור מתפתחים רק בכיסי קרקע אלה. המרווחים הגדולים בין העצים הם פועל יוצא של המרחקים בין כיסי הקרקע.

משק המים של אלון התבור הוא עניין מרתק במיוחד. המים בכיס קרקע כזה מספיקים לאלון תבור ממוצע בערך לחודש. אם כך, איך אלון התבור מתקיים? התשובה פשוטה ומרתקת. לאחר שאלון התבור מנצל את המים בכיס הקרקע, נוצר הפרש לחצים שגורם לכיס המים לשאוב מים מהנקבים הזעירים שבסלעי הקירטון. הפטנט הזה, הרשום על שמו, מאפשר לעץ לעבור את הקיץ בשלום.

שלושה אתרי צמיחה של עצי אלון התבור

האלון של אבא חלפתא

מהעצים המפורסמים בישראל, גם בזכות עצמו וגם בזכות העובדה שהוא צומח ליד קבריהם של רבי אבא חלפתא, הקבור יחד עם בנו המפורסם רבי יוסי. העץ מתנשא לגובה כ-15 מ' והוא נראה למרחוק. השנים עשו בו את שלהן ואנשי קק"ל נאלצו להעניק לו טיפול רפואי. הטיפול כלל, בין השאר, ניסור שני בדים גדולים שיבשו.
גישה: צומת חלפתא, 3 ק"מ מצפון למע'אר, במפגש הכביש הבא ממע'אר (כביש 806) עם כביש פרוד–עמיעד (כביש 85). נ.צ. 2394.7586.


האלון ליד משמר העמק

גם האלון הזה נמצא במקום יפה, בכביש הנפלא היורד מעין השופט למשמר העמק. החציבה לקראת סלילת הכביש חשפה מערת קבורה שמורה היטב, שפתחה מתפאר באבן גולל. העץ צומח כמה מטרים מעל למערה (ניתן להגיע אליו ברגל בדרך עפר רחבה וקצרה). יש המסתפקים במבט מהכביש, אך רק כאשר מתקרבים אל העץ אפשר להתרשם באמת מגודלו ומענפיו הרבים, המעניקים לו מראה מיוחד.
גישה: כביש עין השופט–משמר העמק (כביש 6953), מול השומריה, ליד קיבוץ משמר העמק. נ.צ. 2133.7243.

האלונים בח'ירבת עבאס, ואדי ערה

יער עירון הוא בעיקרו יער נטע אדם, אך יערני קק"ל הותירו כאן כמה עצי אלון תבור מהגדולים ומהיפים שנותרו בארצנו. על פי מסורת מקומית, כדאי לנו להמשיך לשמור על העצים האלה, המכונים בפי תושבי המקום שג'ראת אל-פקיר (העצים של האביונים הקדושים). בעצים אלה נקשרו אמונות בדבר סגולות מרפא שבהם ניחנו. תושבי הסביבה נהגו לקחת עפר מתחת לעצים האלה ולשרוף אותו. התוצר שימש תרופה עממית נגד כלבת, מחלה שהייתה בעבר חשוכת מרפא. יתר על כן, באלוני התבור של ח'ירבת עבאס, כך האמינו תושבי הסביבה, חיים שדים. לא סתם שדים רכרוכיים אלא שדים מסוכנים ממש. לפיכך, אוי לו לפוגע בעצים האלה. השדים המסתתרים בהם יתנפלו על הפוגע בהזדמנות הראשונה שתיקרה בדרכם ויכלו בו את זעמם. ואנחנו אומרים, לפני שאתם עוקרים עץ, בררו היטב עם מי יש לכם עסק. או מוטב, אל תעקרו עצים בכלל. למה לכם? אנחנו אומרים לכם שלכל עץ יש שד משלו...

איך מגיעים? פונים מכביש נחל עירון דרומה (כביש מס' 65, בין סימני ק"מ 7-6) ונוסעים בדרך סלולה על פי השילוט למחצבת ורד. לאחר כ-300 מ', בעיקול הכביש, עוצרים ליד תחנת שאיבה של חברת מקורות וצועדים כ-100 מ' בדרך העפר הנכנסת ליער. שני העצים הגדולים נמצאים מימין לדרך ואחד משמאל לה.

קרדיטים

כתיבה: סוהיל זיידן ויעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 19.04.2013

הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות