שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
כבוד למבצע חסידה

כבוד למבצע חסידה

תולדותיו של המבצע הסודי

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
והיה כי תיכנסו למושב באר טוביה ותפליגו בו מערבה עד קצהו, יעצרו אתכם כמה עצי דקל וסלע אבן גדול. כאן, ליד הגדר המערבית של היישוב, הציבה טלילה ליבשיץ – רכזת קהילה ויער של קק"ל בצפון הנגב – שלט מידע חדש המביא במלל ובתצלומים את תולדותיו של מבצע חסידה. לו הייתם כאן בליל 1 באפריל 1948, בעצם ימי מלחמת העצמאות, היה המבצע מתרחש לנגד עיניכם ממש. ממקום השלט נראים היטב בניין המשטרה הנטוש של בית דראס והמישור שבו בנו הבריטים מחנה צבאי. מאוחר יותר נבנה גם מנחת מטוסים ובו מסלול אחד, כחלק ממערך ההגנה הבריטי במלחמת העולם השנייה כנגד צבא גרמניה שאיים לפלוש לארץ ישראל מכיוון מצרים. מצפון למישור מתנשאות הגבעות שעליהן נטועה חורשת עזריקם.   
במקום הזה נערך באחד מימי שישי של אוגוסט 2017 טקס מרגש לרגל הצבת השלט החדש. השתתפו בו אנשי באר טוביה וותיקי גדוד 53 של חטיבת גבעתי, שלקחו חלק במבצע הסודי. הוותיקים עלו וסיפרו סיפורים על המבצע ועל כיבוש בית דראס, מקצתם לא הגיעו לספרי ההיסטוריה הרשמיים. מנחה הטקס, עמי גלעדי – מנאמני הקהילה של קק"ל למען חורשת עזריקם – ציפה במתח יחד עם הקהל כולו לראות אם תהיה התאמה בין הסיפורים של המספרים... 
 
+ הצג את כל המידע

בית דראס. כפר, שדה תעופה ומשטרה

הכפר בית דראס שכן כשני ק"מ מדרום-מערב לבאר טוביה. ממצאים שהתגלו במקום מעידים שבתקופה הצלבנית שכן בגבעת הכפר מבנה מבוצר. בתקופה הממלוכית (המאה ה-14) פעל במקום ח'אן שהעניק את שירותיו לעוברים בדרך שבין קהיר לדמשק. הכפר המשיך להתקיים גם בתקופה העות'מנית, ואנשי המושבה באר טוביה, שנוסדה בשנת 1888, אף רכשו בראשית דרכם מים מתושביו. ערב מלחמת העצמאות מנה הכפר כ-3,200 תושבים. 
בשנת 1936 בנו הבריטים מעט מצפון-מזרח לבאר טוביה מבנה משטרה דו-קומתי. זוהי משטרת בית דראס (משטרת באטאני), על שם כפר ערבי קטן שהיה במרחק של כקילומטר ממנה. מבנה המשטרה הוקם כדי להעניק הגנה לבאר טוביה מפני התקפות ערבים שהלכו וגברו באותה שנה כחלק מהמאורעות הקרויים כיום "המרד הערבי". מבנה המשטרה קטן יותר ממשטרות הטאגרט המפורסמות שנבנו מאוחר יותר. 
במארס 1948, לקראת סיום המנדט הבריטי, פינו הבריטים את מבנה המשטרה ואת המחנה הצבאי. אנשי באר טוביה, בראשותו של חנוך ברודז'ינסקי, השתלטו על המבנה. ברודז'ינסקי, סמל במשטרה הבריטית, שהה במבנה שלושה ימים רצופים עד שהגיעו אנשי גדוד 53 של חטיבת גבעתי ותפסו את המקום. 

הסנונית הראשונה הייתה חסידה

מבצע חסידה נערך בשלבים המוקדמים של מלחמת העצמאות, כחודש וחצי לפני ההכרזה על הקמת המדינה. הערבים תקפו את התחבורה הישראלית, הפילו חללים רבים ובעקבות זאת נפלה ההחלטה לצאת למבצע נחשון, שנועד לפתוח את הדרך לירושלים. הבעיה הייתה מחסור חמור בנשק שהיה דרוש למבצע. 
בצ'כיה נרכשו רובים, מקלעים ותחמושת. להעברת הנשק נחכר מטוס תובלה דגלאס C-54 סקיימאסטר, המטוס הראשון ברכבת אווירית של נשק ותחמושת שהטסתם לישראל כונתה מבצע בלק. המטוס נועד לנחות בחצות ליל 1 באפריל 1948. 
המקום שנבחר להנחתת המטוס היה המנחת העזוב למחצה בבית דראס. גדוד 53 של חטיבת גבעתי, בפיקודו של יצחק פונדק, קיבל את המשימה לאבטח את שדה התעופה, שהיה מוקף כפרים ערביים. לגדוד 53 הצטרפו בני באר טוביה שהיו מגויסים להגנת המושב. מסביב לשדה התעופה הוצבו עמדות שמירה, בעיקר לכיוון בית דראס. כאשר נשמע קול מנועי המטוס, הודלקו האורות שהוכנו מראש. הטייס הפעיל את זרקורי המטוס, האיר את המסלול באור חזק ונחת.  
חיש קל נפרקו מהמטוס 250 רובי מאוזר (צ'כים), 40 מקלעים וכמה מאות אלפי כדורים. בה בשעה תודלק המטוס ולאחר 80 דקות יצא לדרכו ונעלם בחשכת הליל. למחרת כבר ניקו בחולדה את הנשק מגריז, ושלושה ימים אחר כך השתמשו בו במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים. 
ערביי בית דראס הזעיקו את הבריטים, אך כוחות גבעתי כבר הספיקו לטשטש חלק גדול מסימני הפעולה. לבריטים סיפרו שמקור הרעש שהערבים מדברים עליו הוא טרקטורים שפעלו בשטח. 

הקרב הראשון על בית דראס

ב-20 באפריל 1948 תקפו מאות מערביי בית דראס את קיבוץ ניצנים. בתגובה תקף למחרת גדוד 53 את הכפר הערבי, כדי לאלץ את הערבים לשוב לכפרם ולהגן עליו. "המחסור בנשק היה כה חמור", סיפר אריה קרמר במפגש, "עד כי באר טוביה ציידה את הגדוד בכמה עשרות רובים, והם הוחזרו למושב אחרי הקרב". 
תושבי הכפר הזעיקו את הבריטים. פרץ בן יהושע מבאר טוביה פיקד על כיתה שביצעה חסימה מפני הגעה אפשרית של בריטים לכפר. לא חלף זמן רב ושלוש שריוניות בריטיות הגיעו למחסום. הכיתה הפעילה פוגז (חבית חומר נפץ) והשריוניות נעצרו. "מפקד הכוח, רב סרן סקוטי, ירד מהשריונית ואמר לי שהפקודות שקיבל אומרות שעליו להגיע לבית דראס ולראות מה קורה שם", סיפר בן יהושע. "אמרתי לו שלי יש פקודות לא לתת להם לעבור ואם יהיה צורך, נשרוף את השריוניות. הסקוטי פנה לאחור והגיע לבית דראס מכיוון אחר". 
הבריטים הגיעו לכפר והחלו לירות אש תותחים ומקלעים ללא הבחנה. משוריין של גבעתי יצא להגנת הלוחמים ובסיועו החל פינוי הפצועים. הבריטים המשיכו לירות גם על המחלצים והפצועים והפסיקו לירות רק כאשר ג'יפים ומשוריינים של חטיבת הנגב נחלצו לעזרת הנסוגים. שלושה פצועים נפלו בידי תושבי הכפר ואלה הרגו אותם, התעללו בגופותיהם ויצאו בתהלוכה לרחובות מג'דל (אשקלון) כשבידיהם שלושה ראשים משופדים.
"בקרב נפלו תשעה מלוחמינו ו-20 נפצעו. נשבענו לנקום", אמר עודד נגבי, קצין חבלה בגדוד 53. 

הקרב השני על בית דראס

בשבוע הראשון של מאי 1948 נראה העימות עם הצבא המצרי קרוב מתמיד. כוחות גבעתי ביקשו להשתלט על בית דראס בשל מקומו האסטרטגי של הכפר ובשל מנחת המטוסים שבו. המתקפה נקבעה ל-11 במאי, כדי להקדים את המצרים ולתת שהות לכוחות גבעתי להתחפר. 
בשעה 5:00 בבוקר יצא הכוח למתקפה ונתקל באש מגיני הכפר ברגע שהתגלה. פריצת משוריינים שברה את התנגדות הערבים והם פתחו בנסיגה. תגבורת ערבית שהגיעה ושקלה את המצב החליטה להסתלק גם היא מהמקום.
"בתום הקרב עזבו אותו רוב תושביו שאינם לוחמים", סיפר נגבי. "נותרו רק כמה קבוצות של נשים וכמה עשרות זקנים. הם ביקשו לקחת איתם חפצים ככל שיוכלו לשאת. הרשינו להם. נתנו להם לקחת גם כמה גמלים, חמורים, כבשים, עיזים ואפילו תרנגולות. נתנו להם לקחת הכול חוץ מפרות". 
בקרב נהרגו חמישה לוחמים מהגדוד. אנשי גדוד 53 מצאו את עצמם לראשונה בשטח שכבשו. עוד באותו לילה באו מתנדבים, והגדוד החל להתחפר ולהתכונן לבואו של הצבא המצרי – השלב הבא של מלחמת העצמאות. 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 15.11.2017


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש