שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
הפיקוס הבנגלי. החופה הגדולה בעולם

הפיקוס הבנגלי. החופה הגדולה בעולם

עצי הפיקוס הבנגלי היפים בישראל

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
פיקוס בנגלי הוא עץ נוי מקובל בישראל. כמה פרטים הצומחים בארץ, ובהם הפיקוס הבנגלי שבמקווה ישראל, נכנסו לרשימת עצי המורשת של ישראל – עצים שקק"ל משגיחה עליהם ומשקיעה משאבים בשימורם. פיקוס בנגלי צומח בר בתת-היבשת ההודית ובמזרח אסיה, וברשימה זו אתם מוזמנים להכיר פרט ענק הצומח בפאתי העיר בנגלור וגם כמה עצים ישראליים.
 
"עץ הוא יצירה נפלאה של הטבע המעניקה מחסה, מזון, חום והגנה לכל היצורים החיים. הוא מעניק צל אף לאלה האוחזים בגרזן כדי לכרות אותו". המילים האלה מיוחסות לבודהה, המנהיג הרוחני שביקש לשחרר את האנושות מסבלה. בודהה ידע היטב מה הוא אומר. שישה ימים ושישה לילות ישב בצל עץ עד שבבוקר השביעי הגיע לנירוואנה. העץ הזה היה פיקוס בנגלי.
 
+ הצג את כל המידע

לפני שנכנסים לסבך העץ

הפיקוס הבנגלי, העץ הלאומי של הודו, נחשב לעץ מקודש לדת ההינדו. פעמים רבות נוטעים אותו ליד מקדשים. כעץ בעל נוף רחב המעניק צל נדיב, שימשו פיקוסים גדולים מקום מנוחה ומפגש לתושבים שהתגוררו בקרבתו, ובצלם נהגו רוכלים וסוחרים להציע את מרכולתם. הנוסעים הפורטוגזים שהגיעו במסעותיהם להודו למדו לפגוש את הסוחרים והרוכלים המקומיים תחת עצי הפיקוס. רוכל, בשפת מדינת ג'וגראט, הוא בניאה (Banya). הפורטוגזים זיהו את הקשר בין הרוכלים לעץ וקראו לפיקוס הבנגלי בניאן (Banyan) ומכאן התגלגלה המילה לאנגלית. אם אתם מבלים בבנגלור ורוצים להגיע לעץ, בקשו להגיע לעץ הבניאן הגדול (Big Banyan Tree), או בשפה המקומית Dodda Alada Mara, עץ מפורסם ומוכר היטב לתושבי העיר.  

עץ שהוא פארק

גדר ירוקה מקיפה את הפיקוס הגדול, כיאה לעץ שנכלל ברשימת אתרי המורשת של בנגלור. בצד הגדר יציעו לכם רוכלים להתרענן בשתיית מי קוקוס מאגוזי קוקוס שיפצחו מול עיניכם או מיץ קנה סוכר בתוספת לימון שנסחט במקום בין שני גלגלי שיניים מברזל. 
העץ, יצירה יוצאת דופן של הטבע, הוא פארק שלם בפני עצמו. חופת העץ משתרעת על פני כ-12 דונם ויוצרת מבוך של גזעים וענפים שפונים לכל עבר. שורשי האוויר המשתלשלים מהענפים ארצה, מסימני ההיכר של הפיקוס הבנגלי, מוסיפים לאווירת הג'ונגל השוררת במקום. אפשר לצעוד בשבילים הסלולים שבפארק, לנפוש על אחד מספסלי האבן שבו או לגשת למקדש הקטן שבצל העץ ולחלות את פניו של האל המקומי Muneshwara, אחת ההתגלמויות של האל שיווה. באפריל ובמאי נערך כאן פסטיבל לכבודו של האל. 
איש אינו יודע מתי נשתל העץ. השלט המוצב במקום טוען שגילו כ-400 שנה. אולי. יש גם הגורסים שהעץ הוא שריד לצמחייה טבעית שהתקיימה באזור. גם זה אפשרי. 
במשך שנים רבות סבל העץ מהזנחה, אך ככל שהלך והתפרסם ברבים וככל שהמודעות לשמירה על ערכי הטבע גוברת, כן פועלים השלטונות יותר ויותר למענו. מתחת לשורשי אוויר ארוכים במיוחד העמידו אנשי מחלקת היער של בנגלור מעין עמודי אדמה כדי להקל על השורשים להשתרש בקרקע וליצור גזעים חדשים. אף על פי כן נכנע בשנת 2000 הגזע הראשי של העץ לפגעי הזמן ומת, אבל הותיר אחריו גזעים וענפים למכביר.
הפיקוס הזה שוכן בפאתי בנגלור, כ-30 ק"מ בערך ממרכז העיר. הדרך אליו במכונית פרטית נמשכת כמעט שעה. בסופי שבוע באים מקומיים לבלות בפארק, ויש אף שעורכים פיקניק משפחתי בצלו. המהדרים במצוות הביקור אף משתפים בארוחה את קופי המקוק שמצאו מחסה בעץ. אלה השליטים האמיתיים של המקום. 

החופה הגדולה ביותר בעולם

החופה של הפיקוס הבנגלי מבנגלור נחשבת לרביעית בגודלה בהודו. החופה הגדולה ביותר בהודו ובעולם כולו השייכת לעץ אחד היא יצירתו של העץ הידוע בשם Thimmamma Marrimanu. העץ צומח ליד העיר קָדירי, כ-180 ק"מ מצפון לבנגלור, וענפיו מכסים שטח של כ-19 דונם. 
עצי פיקוס בנגלי גדולים הותירו רושם רב גם על אנשי העולם הקדום. ניארכוס, האדמירל של אלכסנדר הגדול, מתאר עץ גדול על גדות נהר נרמדה שבמרכז הודו. הוא מצייין שבצלו של העץ הזה חסו 7,000 לוחמים. ג'יימס פוֹרְבֶּס, סופר וצייר בריטי, תיאר על גדות אותו נהר פיקוס בנגלי ענק בעל 3,000 גזעים, אולי אותו עץ שעליו כתב ניארכוס. 

בג'ונגל כמו בג'ונגל

פיקוס בנגלי (Ficus benghalensis) הוא עץ הצומח בר באזור המונסון ויערות הגשם של הודו ומזרח אסיה. בטבע העץ מתחיל את חייו כאפיפיט – צמח שצומח על עצים, על קירות וכדומה ולא על הקרקע. זוהי אסטרטגיה חכמה. לזרע שנובט על הקרקע ביערות הגשם האפלוליים יש סיכויים מעטים לשרוד. בעלי חיים כגון קופים וציפורים, המבלים את חייהם בין ענפי עצים, אוכלים את הפירות ומפיצים את הזרעים מעץ לעץ. לעתים אפשר לראות זרעים שנבטו בסדקי סלע ועל בניינים. גם בישראל אפשר לראות עצי פיקוס בנגלי נובטים על עצים אחרים, בעיקר עצי תמר. 
לאחר הנביטה נכנסים שורשי האוויר לפעולה. השורשים משתלשלים לקרקע ומתפתחים לגזעים. ובג'ונגל כמו בג'ונגל. הגזעים הצעירים מתפתחים, לופתים את הגזע של הצמח הפונדקאי, מגבירים אט אט את הלחץ וחונקים אותו למוות. כאשר הגזע של העץ הפונדקאי נרקב, הוא מותיר חלל גדול. ביערות הגשם החללים האלה משמשים מחסה נהדר לבעלי חיים. 
באותו אופן יכולים עצי פיקוס בנגלי להשתלט על מבנים ישנים ולכסות אותם כליל. יש מקומות בהודו שבהם מנצלים את תכונתו של העץ להתפשט לצורך "בניית" גשרים על פלגי מים. לעץ יש גם שימושים נוספים. העלים הגדולים, העשויים להגיע לאורך של עד 20 ס"מ, משמשים מספוא לפילים. אפשר גם להשתמש בהם כצלחות חד-פעמיות. 
הפירות, כדורים עגולים קטנים, אדומים בהבשלתם, מספקים מזון למגוון גדול של בעלי חיים ובהם גם הציפור מאינה הודית (הציפור, שפלשה לישראל ומציפה את ערינו בהמוניה, נהנית מן הסתם מתחושה של בית כאשר היא נתקלת בפיקוס בנגלי בישראל). 

עץ גומי

מקווה ישראל

מהעצים המפורסמים בישראל. העץ ניטע מעט מצפון לבית הכנסת ובקצה שדרת הדקלים הניצבת מול מה שהיה בעבר שער הכניסה הראשי לבית הספר. העץ התפתח לממדים הודיים כמעט. שורשי האוויר שהשתרשו בקרקע יצרו גזעים חדשים, והעץ משתרע כיום על פני דונם כמעט.  

שדה אליהו

בשדה אליהו שבעמק בית שאן נמצאת חורשה יפהפייה של עץ אחד. המקור, על פי מסורת מקומית שאין לחשוד בה, הוא צאצא ישיר של הפיקוס ממקווה ישראל. נראה כי אחד מתלמידי מקווה ישראל, מתושבי שדה אליהו, הביא עמו נצר קטן שצמח לתפארה. 

גן שמואל

ליד חדר האוכל ניצב פיקוס בנגלי גדול שחצובה בו מנהרה. 

עין גדי

בגן הבוטני המפורסם של הקיבוץ צומח פיקוס בנגלי ראוי לשמו ובצלו ספסל המעניק מבט נאה על הגן. 
בית עמנואל, המושבה האמריקאית בתל אביב – אכסניית עמנואל, שבה משתכנים בדרך כלל צליינים נוצרים, מתפארת בחצר נעימה ובמרכזה פיקוס בנגלי גדול ומרשים למדי. בשלהי המאה ה-19 שימש המקום כמלון פארק של הברון הרוסי פלטון פון אוסטינוב. אם היו נותנים לו קצת מרחב, הייתם רואים פה עץ מפואר. וגם הוא, איך לא, צאצא של הפיקוס ממקווה ישראל.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 16.8.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש