שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
כך היינו...

כך היינו...

שיחה עם דוד בן ישי, יערן קק"ל בגמלאות

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
כשאנחנו מבלים ביער קק"ל, נדמה לנו לפעמים שהוא היה כאן מאז ימי בראשית. ולא היא. אנחנו קוצרים כיום את היבול של יזע שניגר כאן לפני עשרות שנים בעבודת כפיים קשה. מאחורי כל עץ ותיק ניצב יערן, שלרשותו אולי לא עמד הידע המדעי הקיים בימינו, אבל הוא ניחן בחושים חדים ובנחישות. מפעם לפעם נשתף את קוראינו בסיפוריהם של יערנים ותיקים, שלמשמעם סומרים מחטיהם של עצי האורן ביער.
 
פגשנו את דוד בן ישי בביתו שבמושב אליקים. החלקה הקטנה שמאחורי הבית מוקדשת לטבע ולחקלאות. כיערן הקרוב לטבע, דוד מגדל בחלקה חיטה ופול ומעבר להם כרם זיתים קטן. החלקה משקיפה על רמת מנשה והכרמל, ומבעד לצמחייה אפשר גם לראות את המכוניות השועטות בכביש ואדי מילח. 
 
אם בימינו היערנים מתמנים לתפקידם לאחר שלמדו בפקולטה לחקלאות או התמקצעו במוסד אקדמי כלשהו, באותם ימים רחוקים נרכשה ההשכלה ברובה בשדה. עין בוחנת, ניסוי וטעייה ודבקות במטרה חיפו על היעדר השכלה פורמלית, שעוד לא הייתה קיימת אז בישראל. 
+ הצג את כל המידע

חיפשו טרקטוריסט

דוד בן ישי עלה ארצה מתימן בשנת 1949 במסגרת המבצע המפורסם שנודע בשם "מרבד הקסמים". שמו הרשמי של המבצע, אגב, היה "על כנפי נשרים" – המבצע שהעלה את יהודי תימן ועדן לארץ ישראל. 
 
"עלינו מתימן למושב אחיהוד שבגליל המערבי", מספר דוד, "ונכנסתי לכיתה א'. התחלנו עם פרה אחת, אחר כך נוספה עוד פרה ולבסוף הייתה לנו רפת גדולה. בחלקה הגדולה, 26 דונם, גידלנו כותנה. חרשנו את השדות בעזרת פרדות שקיבלנו מדרום אמריקה. אלה היו פרדות פראיות והיינו צריכים ממש לאלף אותן כדי שנוכל להשתלט עליהן. עם הפרדות האלה חרשנו את השדות עד שנות ה-60, ואת הקטיף עשינו בידיים". 
 
כשסיים את לימודיו בבית הספר היסודי עבר דוד לתיכון החקלאי בחדרה, שפעל במשק הפועלות. משקי פועלות קמו בישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20 כדי להכשיר נשים צעירות לעבודה חקלאית ולניהול משק חקלאי עצמאי. מאוחר יותר הפך המקום לבית ספר חקלאי.  
 
לאחר השירות הצבאי עבד דוד במשך שנתיים כרתך במספנות ישראל. חלפו עוד שלוש שנים וקרן קימת לישראל הגיעה אליו. הימים ימי שנות ה-60, ובקק"ל חיפשו בנרות מפעילי טרקטורים לעבודות פריצת דרכים ביערות ובגבול הגלבוע. דוד נענה להצעה ועבר לעבוד בקק"ל. כדי לקבל את העבודה היה צריך להתגורר בקרבת קריית חיים, קרוב למשרדי קק"ל, ולכן עבר לקריית אתא.  
 
"עבדתי כמפעיל טרקטור עשר שנים", מספר דוד. "פרצנו דרכים באזור שפרעם, ביערות רמת מנשה ובדרכי הגבול בגלבוע. עבדנו 10 שעות ביום, השתכרנו מעט מאוד, אבל הייתי צעיר ונהניתי מהעבודה ומהיצירה. עד היום אני זוכר את העבודה הזו כחוויה. ההסעות גם לא היו משהו. בסוף העבודה בגלבוע היינו צריכים ללכת איזה חמישה ק"מ עד נורית, ורק משם יכולנו לתפוס אוטובוס לקריית חיים". 

מהטרקטור ליערן גושי

יום אחד גילה מישהו בקק"ל שלדוד יש רישיון נהיגה במשאית. "ביקשו ממני להוביל 'רק לחודש' מטענים של תפוקת עץ מהיערות. "הובלתי עצים ברחבי הארץ מתפוקת העץ של היערות שניטעו בשנות ה-50 ושל יערות ותיקים יותר. על תפוקת העץ הייתה אחראית באותם ימים יחידת היעראות. משה קולר, מנהל היחידה, ביקש שאמשיך לעבוד ביעראות והסכמתי.  
 
אחרי שלוש שנים הפכה יחידת היעראות חלק מאגף הייעור. וכך, משנת 1972 עד פרישתו בשנת 1999 המשיך דוד בן ישי לעבוד בקק"ל כיערן הגושי ברמת מנשה. תוך כדי עבודה השתלם בפקולטה לחקלאות ברחובות. באחריותו היו כל היערות של קק"ל מוואדי מילח (נחל תות) עד אזור מגידו ובכלל זה היערות הוותיקים יער הזורע ויער משמר העמק. 

ייעור בשנות ה-70

עבודות הייעור בשנות ה-70 התנהלו, מטבע הדברים, בצורה שונה מזו של היום. אופי העבודות התבסס יותר על עבודת כפיים. "לרשות כל גוש הייתה קבוצה של 20 פועלים", אומר דוד. "זה היה כוח העבודה, ואיתו עשינו הכול, מהכנות לנטיעה ועד נטיעה, דילולים וכל עבודות תחזוקת היער. צריך לזכור שבשנים ההן היקף הנטיעות היה גדול מאוד.
 
"ההכנה לנטיעה שונה מזו המקובלת כיום ונעשתה בדרך כלל בחודשים ספטמבר ואוקטובר. כל עובד קיבל מכוש וטורייה ותפקידו היה לתחח את האדמה בעיגול שקוטרו כקוטר מכוש ועומקו כ-20 ס"מ. אם המכוש נכנס לאדמה עד סופו, זה סימן שאין במקום סלע ושהמקום מתאים לנטיעה. אם המכוש ננעץ בסלע, העובד היה עובר למקום אחר, נוח יותר. ה'בור' לא היה אלא מעגל של אדמה מתוחחת. לאחר שסיים את הכנת הבור, יצר העובד בטורייה תעלה קטנה ממעלה המדרון אל הבור. תפקידה היה לנקז את מי הגשם מסביבת הבור לתוכו. עובד ראוי לשמו הספיק ליצור 70 עד 80 בורות ביום.
 
"עתה מחכים לגשם. לאחר שירדה כמות גשם הגונה, בדרך כלל אחרי הגשם השני, החל שלב הנטיעה. כל שנותר לנוטעים לעשות הוא לחפור לעומק כ-20 ס"מ באדמה המתוחחת, לשים בבור את השתיל ולכסות את הבור באדמה. בקרקע מתוחחת שאליה מובילה תעלה מהסביבה השתיל יכול בקלות להצמיח שורשים ולהתפתח.
 
"המלאכה לא נגמרה בנטיעה. בסוף דצמבר נתנו לכל עץ עידור ראשון, שמטרתו להשמיד את העשבייה. בסוף מרץ ביצענו עידור שני. בשנה השנייה של השתיל עשינו עידור נוסף. המטרה של העידור היא להשמיד את העשבייה שמסביב לעץ, כדי שלא תתחרה בו על משאבים של מים ומזון". 

קרוב לאדמה

בשיטת הנטיעה הזו עבדה קק"ל עד סוף שנות ה-90. "זו שיטה מעולה לאקלים שלנו. יש לנו קיץ ארוך. אם מתחחים טוב את האדמה, אם הבור מעובד כמו שצריך ויש קליטת מים, השתיל יתבסס. אם לא, אם השתיל נתקל בסלע ולא מוצא אדמה לשורשים שלו, הוא מת. פשוט מאוד".
 
דוד שולף קלסר ישן, מראה טבלאות ומוכיח במספרים שבשיטה הפשוטה אך החכמה הזו הגיעו הנטיעות בקק"ל להצלחה של יותר מ-80% ואפילו ליותר מ-90% אחוזי קליטה, מבלי שהשתילים קיבלו תוספת מים כלל. ביוון השכנה אחוז הקליטה של העצים היה נמוך בהרבה. יערני קק"ל ובהם דוד נסעו ליוון כדי ללמד אותם את שיטת הנטיעות הקק"לית, והשיטה נקלטה גם שם. "בכל זאת, יש לנו מה ללמוד מהם", אומר דוד. "למשל, אין דבר כזה שביוון עושים מנגל בתוך היער. אסור להבעיר אש ביערות יוון, ומי שמפר את החוק בעניין הזה סופג עונשים חמורים ביותר". 
 
"חייתי בשטח", מספר דוד בגעגועים לימים שהיו. "הכרתי בעל פה כל חלקה וחלקה, ידעתי איך מגיעים לכל מקום ומקום. רשמתי על הסלעים את המספר של כל חלקה ובת-חלקה, ולידע הזה היה שימוש רב כשפרצו שריפות".
 
דוד לוקח אותנו אל חלקת החיטה הקטנטנה שמאחורי הבית. "יש לי הרגשה שבאותם ימים עשינו עבודת יד. היום הכול יותר תעשייתי". מצאנו שתיל של פול בין השיבולים וטעמנו מהזרעים הירוקים...

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, יעקב רוזנר, אני זאהר, אבי הירשפילד, דוד הירשפילד, סוכנות אלבטרוס וארכיון הצילומים של קק"ל
פורסם בתאריך: 19.7.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
נראה לי שיש פליטת קולמוס, דוד בן ישי פרש הרבה יותר מאוחר מ-1973, אולי ב-2003
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
10:10
23.07.2017
היי עמי. תודה רבה, עודכן :)
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש