שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
פירות בבוסתני קק"ל כהלכה

פירות בבוסתני קק"ל כהלכה

כיצד מקיימת קק"ל את מצוות איסור עֹרלה? שיחה מרתקת עם האגרונום ההלכתי

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
על פי ההלכה, אסור ליהנות מיבולי עצי פרי שטרם הגיעו לגיל שלוש שנים. הלכה זו ידועה כאיסור עֹרלה. קק"ל מקפידה לקיים את מצוות איסור עֹרלה, וכל הפירות שבבוסתניה מותרים למאכל ללא חשש. שמענו על כך מהאגרונום ההלכתי אלי שלב, המפקח על כשרות הפירות בבוסתנים של קק"ל.
 
בוסתנים – גני עצי פרי – היו בעבר מסימני ההיכר של הכפר הארץ ישראלי. בין הטרסות העתיקות, ליד מעיינות, בחצרות ובכל מקום שהדבר רק התאפשר, גידלו תושבי הארץ עצי זית ותאנה, שקד ותות, תפוח, רימון ומינים נוספים של עצי פרי.  
החקלאות המודרנית, שינוי שיטות עיבוד האדמה ותמורות באופיו של הכפר גרמו לכך שרוב שטחי הבוסתנים נעלמו. קק"ל רואה בבוסתן אוצר של מורשת חקלאית ותרבותית. עצי בוסתן ותיקים נושאים בחובם מורשת גנטית חשובה ונדירה, פרי טיפוח סבלני וחוכמה של אלפי שנים. 
בגני ההצלה שלה שבסטף ובגילת מטפחת קק"ל ומשמרת זנים נדירים של עצי פרי ועצי בר שנאספו מבוסתנים נטושים. גני ההצלה משמרים את האוצר הגנטי הגלום באותם זנים ומשתמשים בהם לריבוי שתילים שניטעים בשטחים הפתוחים. במקומות אחרים, כגון אגני הנחלים פטיש ובתרים בדרום, נחל עין כרם שבירושלים, נחל קישון והכרמל, משקמת קק"ל טרסות עתיקות ונוטעת בהם עצי בוסתן משלה. 
קק"ל מטפחת כ-22 אלף דונם של כרמי זיתים ותיקים ועוד כ-30 אלף דונם בוסתנים מעורבים (כולל חרובים). הפירות עומדים לרשות הציבור, אך שומרי המצוות שבינינו עשויים לחשוש מתקלה: איך ידעו אם הפרי מותר או אסור באכילה מטעמי איסור עֹרלה? 
על כך ברשימה זו, כפי שלמדנו מאלי שלב – אגרונום הלכתי המלווה את קק"ל ואחראי שלא ניכשל בעבירה של איסור ערלה. שלב מפקח על כל בוסתני קק"ל, וכאשר נמצא פרי ערל, הוא מנחה את סוהייל זיידאן – מנהל מדור מטעים, חורש טבעי וייעור בקק"ל – ומשם ההנחיה יורדת ליערני קק"ל ואלה מסירים את הפירות עוד בטרם יבשילו. בשורה התחתונה: הפירות בבוסתני קק"ל כשרים.  
 
+ הצג את כל המידע

מהו איסור עֹרלה?

איסור עֹרלה הוא מצוות לא תעשה האוסרת לאכול את פירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם. מקור המצווה נזכר במקרא: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ. שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל". (ויקרא יט כג). עֹרלה הוא, אם כן, הפרי שהניב העץ לפני שמלאו לו שלוש שנים. 
כדי לסבך קצת את העניין, כראוי במקומותינו, במניין שלוש השנים לא מתחשבים בדיוק בגיל העץ אלא במניין השנים הרגיל. פרק הזמן שבין מועד נטיעת העץ לראש השנה נחשב כשנה ואחר כך צריך לחכות עוד שנתיים. הפירות מפסיקים להיות אסורים מדין ערלה רק בט"ו בשבט שאחרי השנה השלישית. 
איסור ההנאה מפירות העֹרלה מוחלט. לא זו בלבד שאסור לאוכלם, אסור גם ליהנות מהם בכל צורה שהיא. אי אפשר אף לעשות מהם קומפוסט או לתת אותם מאכל לבהמות. האיסור חמור עד כדי כך שחז"ל גזרו שדינו של בגד שנצבע בצבע שמקורו בקליפות של פירות עֹרלה דינו להישרף. 
 וכמובן, אי אפשר בלי כמה מחלוקות בריאות. לדוגמה, דינם של פירות פטל, פפאיה ופסיפלורה, למשל, נותר שנוי במחלוקת. על פי רבני אשכנז, פירות הפטל חייבים בעֹרלה. הרב אלישיב פסק שאם אין יודעים אם השיח בן פחות משלוש שנים, יש להימנע מלאוכלו. הרב עובדיה הקל בעניין. אגב, דיני ערלה תקפים רק לפירות. מי שחובב עלי גפן ממולאים יכול לקטוף את העלים ללא כל חשש. 
גם עצים ותיקים עשויים לגדל פירות שחל עליהם איסור עֹרלה. אלה הם עצים המצמיחים סורים – ענפים צעירים שמגיחים מהשורש ודינם כדין שתיל צעיר. התופעה נפוצה בעצים כגון תאנה, גפן, רימון, זית, צבר ועצי הדר. גם על כך מתנהל פיקוח בבוסתנים של קק"ל. 
רוצים עוד קצת תסבוכת? אין בעיה. מהו דינו של עץ פרי ותיק, נניח תאנה בת עשר, שנכרת כמעט עד הקרקע וצומח מחדש? התשובה בסוף הכתבה.

עֹרלה – על מה ולמה?

לאיסור עֹרלה נתנו המפרשים טעמים אחדים. נזכיר רק את זה של הרמב"ן, האומר שראוי לכבד את ה' מראשית תבואת הפירות, אך בשנה השלישית היבול של העצים דל בדרך כלל ואין זה ראוי לכבד כך את האל. לפיכך מחכים שלוש שנים. את פירות השנה הרביעית, הנחשבים מקודשים, נהגו להביא לירושלים ולאכול אותם בטהרה. אגב, אם המגדל לא היה יכול לעלות לירושלים והיו לו פירות של שנה רביעית, מותר היה לו להמיר את הפירות בכסף, וכאשר עלה לירושלים רכש תמורתם מזון ואכל אותו שם בטהרה. 
אנחנו, הקטנים, מרשים לתת לאיסור עֹרלה טעם חקלאי. בשנותיו הראשונות השתיל עדיין רך וחלש, וכדאי שיפנה את האנרגיה המועטה שבו לצימוח ולהתפתחות ולא לעשיית פירות. הסרת הפירות בעודם צעירים חוסכת מהשתיל הצעיר את המאמץ הכרוך בהבשלת פירות. 

מצווה התלויה בארץ

איסור עֹרלה הוא מצווה התלויה בארץ. אלה הן מצוות הקשורות בדרך כלל לעבודת האדמה בארץ ישראל ואינן נוהגות בחו"ל. ההלכות בדבר איסור ערלה הרחיבו את המצווה גם אל מחוץ לגבולות הארץ. פירות שגידל מי שאינו יהודי בחו"ל ושלח אותם לישראל אינו חייב בעֹרלה. לעומת זאת, אם יהודי גידל מטעים בחו"ל ושלח את פירותיהם לישראל – אין למכור אותם כעֹרלה בישראל. 

שו"ת (תשובה לשאלה שבכתבה)

עץ פרי ותיק שנחתך עד קרוב לפני הקרקע והחל לצמוח מחדש – מהו דינו? תשובה: אם נותר לפחות טפח (10 ס"מ) מעל לקרקע, אין מונים לעץ עֹרלה.  

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, מלכה ברקאי, חנן ישכר, דודו גרינשפן, רונית סבירסקי, אבי הירשפילד וארכיון הצילומים של קק"ל
פורסם בתאריך: 5.7.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
ב"ה
איזה יופי, תמיד שאלתי את עצמי את השאלה הזו כשאני נמצא בבוסתנים האלו.
תודה על התשובה!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
11:33
19.10.2017
בשמחה!
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
ב"ה
איזה יופי, תמיד שאלתי את עצמי את השאלה הזו כשאני נמצא בבוסתנים האלו.
תודה על התשובה!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש