שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מחפש החיפושיות

מחפש החיפושיות

עומר גולן, מנהל המדור להגנת בריאות היער בקק"ל, מספר על ההתמודדות עם הנזקים שגורמות חיפושיות הקליפה לעצי היער

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
לאחר שרפת היער שהתחוללה בגבעת המורה, נערך מבצע למניעת מתקפה רבתי של חיפושיות הקליפה. בדרך כלל החיפושיות משלימות נזקים שכבר גרמה האש, אבל בתנאים מסוימים הן מאיימות גם על יערות תמימים. צוות e ירוק יצא לשטח בהדרכת עומר גולן, מנהל המדור להגנת בריאות היער בקק"ל, וחזר עם רשמים.

השרפה שהתחוללה בראשית קיץ 2016 בגבעת המורה הדליקה נורה אדומה אצל עומר גולן, מנהל המדור להגנת בריאות היער בקק"ל. כ-1,100 דונם במורדות המזרחיים של ההר עלו באש, ועומר חשש מפני מתקפה רבתי של חיפושיות הקליפה על היער. 
 
+ הצג את כל המידע

חיפושיות הקליפה

בישראל נפוצים במיוחד שלושה מינים של חיפושיות שגורמים נזק לאורנים. מדובר בחרקים זעירים, שאורך גופם נע בין 2.5 ל-4 מ"מ. הבוגרים ניזונים מאמירי צמיחה צעירים, ולקראת ההזדווגות הזכרים חודרים בין קשקשי העץ, מייצרים "לשכת הזדווגות" ומזמינים אליה נקבה אחת או כמה נקבות, בהתאם למין החיפושית. 
לאחר ההפריה הנקבות המופרות חופרות מחילות בסוּת (החומר החי שבהיקף הגזע, מחוץ לעצה) המכונות גלריות, ומטילות את ביציהן בתוכן. לאחר הבקיעה הזחלים יוצרים מחילות משלהם בניצב למחילת האם, ובתוך כך פוגעים בחלק הפעיל ביותר של מערכות ההובלה של גזע העץ. הזחלים ניזונים מרקמות מערכות ההובלה, מתגלמים בהן ויוצרים דור חדש של חיפושיות. 
ככלל, עצי יער בריאים בישראל יודעים להתגונן מפני חיפושיות קליפה. אחד האמצעים שעומדים לרשותם הוא שרף שהם מפרישים במקום חדירת המזיק. בעצים חלשים – שנפגעו מאש, מהצפות, ממחסור במים, מענפים שבורים או מכל סיבה אחרת – המצב שונה. עצים מוחלשים נאלצים להשקיע את האנרגיה המועטה שנותרה בהם לתהליכים הדרושים לקיומם הבסיסי – נשימה ושמירה על מערכת השורשים. אלה הם העצים שחיפושיות הקליפה מחפשות, ואותם הן תוקפות. 
בישראל עיקר הנזקים נגרמים על ידי חיפושיות קליפה המשתייכות לשלושה סוגים: טומיקוס (Tomicus) – חיפושית החודרת לעצים בתחילת החורף; אורתוטומיקוס (Otrhotomicus) – פעילה במשך כל העונה החמה; ופיתיוגנס (Pityogenes) – חיפושית זעירה המלווה את האורתוטומיקוס ו"נותנת את הטון" בסתיו ובתחילת האביב. פעמים רבות הפיתיוגנס תוקפת את הצמרות ומכינה את העץ להתקפה של הטומיקוס, וזו מתבצעת בתחתית הגזע. הפיתיוגנס נמצאת גם ביערות הדרום ופוגעת בקביעות  בעצי אורן קנרי בריאים. 
לחיפושיות הקליפה יש תפקיד חשוב בטבע. הן החוליה הראשונה המתחילה את הפירוק של עצים שנחלשו או מתו, ועל ידי כך הן מחזירות לטבע את המינרלים ואת הפחמן שבעצים המתים, לשימושם של הדורות הבאים. חיפושיות הקליפה הן שמייצרות את החורים הראשונים בקליפה ובגזעים וסוללות את הדרך לחרקים אחרים, כגון יקרוניות וטרמיטים, שחודרים בעקבותיהן לעצים וממשיכים את שרשרת הפירוק. הבעיות מתחילות כאשר אוכלוסיות החיפושיות גדלות לממדים עצומים המסכנים את עצם קיומו של יער שנחלש באופן זמני ושניתן לאוששו. זהו השלב שבו החיפושיות הופכות למזיק, והחוכמה היא למנוע את המצב הזה.  

שחור, חום וירוק

גבעת המורה היא רכס הררי קצר ומבודד המתנשא בין עמק יזרעאל ועמק חרוד. פסגתו מתנשאת  לגובה 517 מ' מעל פני הים. קק"ל טיפחה בגבעת המורה יער גדול, המשתרע על פני כעשרת אלפי דונם. רוב המטיילים מבקרים בהר באביב, במורדות המערביים שלו וליד מגדל התצפית, במקום שבו פורח האירוס הנצרתי. מעטים בלבד, בעיקר רוכבי אופניים המנצלים את השביל שפרצה קק"ל, מטיילים גם במורדותיו הצפוניים־מזרחיים.
גם ללא שרפות קשה לגדל יער במדרונות הטרשיים של גבעת המורה, במיוחד בשנים האחרונות, שבהן הגליל כולו סובל מכמויות משקעים זעומות המקשות עוד יותר על התפתחותם של העצים.
עומר גולן מוביל אותנו בדרך התלולה העולה מאזור התעשייה אלון התבור אל המורדות המזרחיים של גבעת המורה. הצטרף אליו מגן מנצור, סטודנט בפקולטה לחקלאות שצובר ניסיון מעשי בחופשת הקיץ. ביער נראים עצים שהאש הפכה אותם לשחורים לגמרי, עצים מתים שעליהם חומים לגמרי ועצים ירוקים, שבדרך כלשהי נמלטו מהאש.   
"לכל שרפה אופי משלה", מסביר עומר. "סיירתי בגבעת המורה כשבועיים אחרי השרפה וראיתי שרוב השטח חווה שרפה מדרגה ראשונה ושנייה. פירוש הדבר הוא שחלק ניכר מהעצים לא התפחמו מעוצמת האש, אלא התייבשו בגלל החום שהקרינו עצים סמוכים להם ועשבייה שנשרפו בקרבתם. בשרפה מסוג זה נותרים כתמים של עצים ירוקים בשטח השרוף. כל הנורות האדומות נדלקו אצלי. שילוב של התנאים הקשים המאפיינים את בית הגידול בגבעת המורה, כמויות הגשמים הזעומות בשנים האחרונות ואופי השרפה יוצרים מצע אידיאלי למתקפה רבתי של חיפושיות הקליפה. עצים שנחלשו לא יעברו את הסתיו אם יותקפו על ידי חיפושיות קליפה".

כתום, כחול וצהוב

תוך כדי נסיעה הבחנתי בעץ בעל גזע כתום בוהק, שונה מרוב העצים המסתפקים בגזע בצבע אפור שגרתי. יד אלמונית צבעה על הגזע עיגול כחול ובתוכו עיגול צהוב. עומר הסביר: "כיצד חיפושית הקליפה מזהה עץ שנעשה חלש? ובכן, עץ כזה מפריש, שלא בטובתו, חומר נדיף שמתפזר באוויר. חומרים מסוג זה מכונים קיירומון (חומר כימי נדיף שעלול להועיל ליצור הקולט אותו אך להזיק למי שמפריש אותו). חיפושיות הקליפה קולטות את השדר הכימי, מגיעות בעקבותיו אל העץ המשדר, ונוסף על כך מפרישות פרומון התקהלות המזמין לאזור אלפי חיפושיות נוספות. בכוחות משותפים החיפושיות מסוגלות להכניע את העץ ולאכלסו". 
"המטרה שלי היא לצמצם את אוכלוסיית המזיק", ממשיך עומר, "ולשם כך אנחנו מכינים עצי פיתיון. אנחנו תולים על העץ 'נדיפית' – מתקן שמפיץ בעוצמה רבה חומרים המחקים את פרומון ההתקהלות של החיפושיות. אנחנו מרססים את העץ בחומר הדברה, וכאשר החיפושיות מגיעות וקודחות את דרכן אל תוך הגזע הן מתות. כדי שחומר ההדברה יישאר על העץ זמן רב ככל האפשר, אנחנו מגרדים מהגזעים את הקשקשים המצפים אותם, שיש להם נטייה לנשור, ולכן הגזעים של עצי הפיתיון נראים כתומים. העיגול הכחול הוא סימון לעצים שייעדנו למלכודות. הצבע הצהוב הוא סימון לעצים שעברו ריסוס".
צוות אזור גליל תחתון, בהנחייתו של עומר, הציבו ביער גבעת המורה כ-70 עצי מלכודת. מלכודות הפיתיון יעילות עד חודש נובמבר בערך, המועד שבו מסתיימת העונה החמה. 
באירופה הייתה נהוגה בעבר שיטת הדברה אחרת. היערנים הציבו ביער בולי עץ טריים שמשכו אליהם את חיפושיות הקליפה, אחר כך עברו בולי העץ טיפול שחיסל את החיפושיות. השיטה שנוקטת קק"ל פותחה בשיתוף עם פרופ' צבי מנדל ממינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) והותאמה ליערות ישראל. "מבחינתי, ההתמודדות עם החיפושיות איננה על טהרת עצי המלכודת", אומר עומר. "זהו רק הכידון שבראש המחנה, אבל חשוב שהכידון הזה יהיה מושחז".

חיפושיות במלכודת

הסכנה במתקפה של חיפושיות הקליפה היא שאוכלוסייתן תגדל ותתפשט לעצים חלשים מחוץ לשטח השרוף, שיש להם סיכוי טוב להתאושש. חיפושית מהמין אורתוטומיקוס מסוגלת להעמיד חמישה דורות ויותר בשנה, כך שבהתקפה קשה עלול עץ אחד להיאבק בשלושת אלפי חיפושיות קליפה בו-זמנית. 
כדי לאמוד את הסכנה, עומר מציב מלכודות ניטור. באחת המלכודות שהוצבה בתחום השטח השרוף נלכדו במשך שבוע אחד עשרות אלפי חיפושיות בוגרות. לעיתים הקופסה עם החיפושיות נשלחת לד"ר אלכס פרוטסוב, ממכון וולקני, כדי לקבוע את הרכב המינים. לעומת זאת, בשתי מלכודות שהוצבו במרחק כחצי קילומטר מגבול השרפה נמצאו חיפושיות מעטות בלבד. 
"זה מרגיע אותי", מסכם עומר. "כרגע המצב בשליטה. החיפושיות מוגבלות לאזורים מוגדרים ושם אנחנו מטפלים בהן. ייתכן גם שנצליח לשמור על קבוצות עצים ששרדו בתוך השטח השרוף, ואם לא – בעתיד ננצל את השטח שנשרף כדי ליצור בו יער מגוון יותר במקום העצים שהיו ואינם עוד".
 

אפילוג

חזרנו לשטח אחרי חצי שנה. פעולות המנע וההדברה בגבעת המורה קצרו הצלחה. חיפושיות הקליפה אמנם תקפו קבוצות עצים פה ושם, אך הגורמים לכך נלמדו והלקחים מיושמים כבר בקיץ 2017.  לעומת זאת, במדרונות הדרומיים של גבעת המורה, במקום שלא ננקטה בו פעילות, התגלה נזק לחלקות ותיקות של אורן ירושלים.
מיעוט המשקעים ותקופות היובש הארוכות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות מחלישות את העצים ומזמנות התקפה של חיפושיות. בשלושה ימי סקר אווירי שנערכו במרחב צפון התגלו אלפי דונמים שניזוקו במידה כזו או אחרת באזור שבין הגלבוע ליער אחיהוד.
"יערני קק"ל נמצאים עכשיו במרוץ מול חיפושיות הקליפה", אומר עומר גולן. "בקיץ 2017 נוסיף ונלמד אם אפשר להשיג התראה מוקדמת בחלקות שבסיכון, נראה איך אפשר לשפר את הטיפול ביערות במשך השנה, ואם נצטרך– נדע ליירט את החיפושיות בשיטת עצי המלכודת שפיתחנו".

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 21.6.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש