שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
גן הברושים

גן הברושים

ביער מסד שבגליל התחתון ניטעה לאחרונה חורשת ברושים מיוחדת שאין עוד כמוה בישראל

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
0
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
יער לביא, ליד מחלף גולני, הוא "יער אסטרטגי" למטיילים בישראל. רבים עוצרים בחניונים שבו בדרכם ממרכז הארץ צפונה או בחזרה כדי ליהנות מפיקניק קצר בחיק הטבע בטרם ימשיכו בדרכם. בקיץ משמש היער כמחנה לתנועות הנוער בישראל. ביער עובר גם שביל הבשורה, נתיב טיולים שבו יכולים עולי רגל וכל חובבי הטיולים ברגל לצעוד מנצרת לכפר נחום שבכנרת. 
מעט מצפון ליער לביא המפורסם נמצאת חלקת יער צנועה יותר – יער מסד. בבוקר לח של חודש אפריל 2017 נוסף ליער הזה אתר מיוחד נוסף: חורשת ברושים. אנחנו כבר ממהרים להקדים אתכם, עוד לפני שתספיקו לומר בזלזול, "ברושים? מה החידוש הגדול"? החסרי ברושים אנחנו?". עוד לפני כן אנחנו מנסים לומר לכם שבחורשה הזו יש בכל זאת משהו מיוחד. 

שתילי ברושים לפני נטיעתם
 
+ הצג את כל המידע

כמה מילים על ברושים

ברוש מצוי הוא עץ המוכר לכל אדם בישראל. העץ החסון, בעל העלווה בצבע ירוק עמוק והאצטרובלים הכדוריים, הוא אזרח של כבוד ביערות קק"ל, בשדרות שבצדי כבישים ושדות, בפארקים ואף בבתי קברות.  
לברוש המצוי יש שני מופעים – אופקי וצריפי. בזן האופקי הנוף רחב והענפים פרושים לרווחה. בזן הצריפי נצמדים הענפים לגזע ויוצרים את המראה המיוחד, ומכאן שם הזן (הענפים מצורפים לגזע). המופע האופקי הוא שמופיע לרוב בטבע, ואילו הצריפי הוא הזן המקובל בנטיעה, אם כי במשתלות קק"ל מקבלים שוֹנוּת רבה מהזרעים הנאספים ביערותיה. 
ייתכן שבעבר צמחו בישראל אוכלוסיות של ברושי בר. בהרי כרתים וברכס בֶּשְפַּרְמאק שבקפריסין צומחים ברושי בר. הם מאכלסים סלעים ומצוקים במקומות שהגישה אליהם קשה ועל כן ניצלו מכריתה. אוכלוסייה קטנה של ברושים קיימת בירדן, וברושי בר צומחים גם בטורקיה, באיראן, ביוון ובהרי האטלס שבצפון אפריקה, אבל לא כאן בישראל. אולי מפני שאין אצלנו מקומות נידחים באמת והעצים נכרתו ואולי מפני שלא היו כאלה מעולם, אבל עם עובדה ברורה אחת אי אפשר להתווכח: בישראל אין ברושי בר (דבר דומה אפשר לומר גם בעניין הערער האדום, אבל זה נושא לדיון אחר). 

בוקר ברוש

אילון כלב – רכז אקלום והשבחה בקק"ל, ואושרי אבוטבול – איש צוות הייעור בצפון, חיכו בשעת בוקר מוקדמת לחבריהם. ליד החלקה המיועדת, המוקפת כולה גדר כדי למנוע כניסת עדרים, נחו כ-200 שתילי ברוש. הם הגיעו עוד לפני שהספקנו ללגום מהקפה: יוהנס גואנין – איש אגף הייעור, הירוי אמרה – מנהל משתלת גולני, עומר ראסם – איש צוות הייעור ואביב אייזנבנד – מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור של קק"ל.  
כולם התנפלו על השתילים והחלו לנטוע אותם במרץ. חופרים גומה, מציבים את השתיל, מכסים באדמה, תוקעים סמוכות וקושרים את השתילים לסמוכות בחוט קשירה מיוחד, כדי שיצמחו זקופים. בשנתיים הראשונות לחייהם יזכו השתילים גם לכמה השקיות עד שייקלטו ויעמדו בזכות עצמם. 

ברושים עמידים ליובש

בעודו נוטע עם כולם, הטרדנו בשאלות את פרופ' יוסי ריוב – מומחה לפיזיולוגיה של הצמח וליערנות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. ריוב, המנטור של קק"ל בתחום היערנות, השיב בסבלנות לשאלותינו. 
בשנות ה-80 הִנחה סטודנטים שביקשו לעסוק בריבוי וגטטיבי של עצים (ריבוי שלא באמצעות זרעים אלא באמצעות השרשת ענפים הנלקחים מנוף העץ ומתפתחים לעצים שלמים). ברבייה וגטטיבית החומר הגנטי של העצים המתפתחים זהה לזה של צמח האם, וזו שיטה טובה לרבות עצים שאנו מבקשים לשמור על תכונותיהם. 
מוּרִיאֵל שֶׁמְלָה, סטודנטית מצרפת, עשתה עבודת גמר שהתמקדה בלימוד הריבוי הווגטטיבי של ברושים וגילתה, בין השאר, שברושים נוחים יחסית לריבוי כזה. אפשר לרבות ברושים מכל חלקי העץ, אף מייחורים שנלקחים מחלקו העליון. בדרך כלל נוח יותר לרבות עצים מחלקים יובניליים, חלקים הקרובים יותר לשורש העץ. 
"זו הייתה עבודה מקדימה", אומר ריוב, "ובשעתה לא מצאנו בה שימוש מיוחד. אבל בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים התברר שקיימת תמותה רבה של עצי ברוש בדרום הארץ, למשל ביער יתיר. הסיבה לכך, לדעתנו, היא מיעוט גשמים, ולאט לאט גילינו שתופעת התייבשות העצים מתקדמת גם למרכז הארץ. 
"שמנו לב שלא כל העצים מתים. זיהינו גם עצי ברוש שנראו חיוניים מאוד. הִנחנו שהעצים האלה עמידים ליובש. לקחנו מהם ייחורים, השרשנו אותם בשיטות שכבר הכרנו ובחנו אותם בפקולטה לחקלאות במערכת מיוחדת שבודקת את מאזן המים בעצים הצעירים. חיברנו כל שתיל למאזניים, וכאשר חשפנו את השתילים ליובש (הפסקת השקיה), יכולנו לבדוק את הפסדי המים של כל שתיל ושתיל. כל שתילי הביקורת (שתילים ממשתלות קק"ל) מתו לאחר 25 ימים ללא מים. שתילים של שלושה קְלוֹנִים (שתילים זהים לעצי האם שמהם נלקחו) מיער יתיר שרדו ברובם. מעקב אחר מאזן המים של השתילים במהלך הניסוי הראה שהשתילים של העצים מיער יתיר אכן יודעים לשמור על רמת מים סבירה ברקמותיהם גם בתנאי יובש, או במילים אחרות – חסכוניים במים. מהשתילים האלה אפשר יהיה לייצר את הדור הבא של הברושים בישראל". אכן, שתילים המייצגים את הקלונים העמידים ניטעו במשתלת קק"ל בגילת.
ממידע שקיים בעולם וגם בקק"ל למדנו שהברוש, בעיקר הברוש הצריפי, עמיד יחסית לשריפות, או למען הדיוק נחשב לעץ המסוגל לבלום שריפה. ייתכן שהדבר קשור לכך שצפיפות העלווה מאטה את התפתחות השריפה בנוף העץ. בנוסף לכך מופע זה מקנה לברוש המצוי עמידות גבוהה יחסית ליובש, מכיוון ששטח פני העלווה החשוף לקרינה וליובש מצטמצם מאוד ולכן פחות מים מתנדפים ממנו.  

גן הברושים

בגן הברושים שביער מסד נשתלו עשרה טיפוסים של שתילים שמקורם בעצים מיוחדים שהתגלו בישראל, כגון הברוש בנחל דליה והברוש באילניה (סג'רה), ברושים מאתר קברות המכבים, ברוש המייצג את הברושים המיוחדים שנטעו הבריטים בכפר הנוער מנוף בעכו וברושים מצומת המוסכים בנצרת, ששתיליהם יינטעו בצומת לאחר הסדרתו מחדש. בנוסף לכך ניטעו בגן שני טיפוסים של ברוש אטלנטי שמקורו באזור התפוצה הטבעי של מין זה בצפון אפריקה וברוש אטלנטי שמקורו בזרעים שנאספו בישראל, וכן כמה טיפוסים של ברושים צרי נוף (טוטם) המשמשים לגינון. כל השתילים האלה גודלו במתקן הריבוי בפקולטה לחקלאות.
כשעובדים עם עצים צריך קצת סבלנות. בעוד כמה שנים נוכל כולנו לבקר במקום וליהנות מגן של עצי ברוש, שלכל אחד מהם אופי ותכונות משלו. 

תודה לפרופ' יוסי ריוב, הפקולטה לחקלאות ברחובות, על עזרתו בהכנת הכתבה.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 17.5.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש