שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מדינה תחת אש

מדינה תחת אש

נזקי גל השריפות הגדול שפקד את ישראל בנובמבר 2016

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
שבוע שלישי, נובמבר 2016. חזאי מזג האוויר, מורידי הגשם של העולם המודרני, כבר מתנצלים על הרמה הברומטרית שדוחקת את ענני הגשם ומביאה תחת כנפיה יובש קיצוני, רוחות מזרחיות עם משבים עזים שמגיעים למהירות של 70 קמ"ש וקור מקפיא.
עד עכשיו לא ירד גשם של ממש, ועשביית הקיץ היבשה ממלאת את היערות, את החורשים ואת השטחים הפתוחים בישראל. בתנאים אלה כל שדה קוצים, כל חלקת יער וכל פיסת חורש הם חבית חומר נפץ. מדורה קטנה או סיגריה בוערת יכולות בתוך דקות להפוך למלכודת אש אימתנית.
נשמע מוכר? לפני שש שנים בדיוק שררו בישראל תנאי מזג אוויר דומים להפליא. נרגילה קטנה ליד עספיא גרמה לשריפה הגדולה בכרמל, שריפה ששככה רק לאחר חמישה ימי לחימה באש והביאה למותם הטרגי של 44 בני אדם.
יום שני בלילה, 22 בנובמבר 2016. עשן עולה מחלקת יער אייבי נתן (יער אשתאול), מעט ממזרח ליישוב נווה שלום. בתוך דקות היער עולה באש ומתפשט ברחבי יער אשתאול. לא חולף זמן רב והאש אוחזת גם בעתלית. אחר כך בזכרון יעקב ובחיפה, בנטף שבהרי ירושלים, בגליל ובחבל בנימין. ישראל תחת אש. 560 דירות נשרפו כליל, רובן המכריע בחיפה, וכ-180 איש נפגעו. הפעם, למרבה המזל, ללא הרוגים. 


+ הצג את כל המידע

לפני שהאש פורצת

"קרן קימת לישראל מיפתה לפני כמה שנים כ-210 יישובים הנמצאים בסמיכות ליערותיה", אומר ד"ר דוד ברנד, יערן ראשי ומנהל אגף הייעור בקק"ל . יצרנו בשנים האחרונות קווי חיץ מסביב לכ-200 יישובים כאלה, ובמעטים שנותרו נטפל בשנת 2017. זהו מבצע בהיקף חסר תקדים. אין לנו ספק שאלמלא קווי החיץ שיצרנו, הנזק ליישובים ולבתים באזורי השריפות היה גדול הרבה יותר. קווי החיץ סייעו ללוחמי האש למנוע את התפשטות השריפות.
"כעת אנו מנסים למצוא פתרונות יעילים לנושא התחזוקה של קווי החיץ. אחת הבעיות שעומדות בפנינו היא שמספר העזים והכבשים ירד בצורה ניכרת. אין מי שיאכל את העשבייה, ובשטחים פתוחים רבים הולך ומצטבר 'חומר בעירה'. עידוד וסבסוד בעלי עדרים עשויים למנוע בעתיד התפשטות שריפות. זו משימה שמדינת ישראל צריכה לקבל על עצמה".

קק"ל בשריפה הגדולה

אחרי חמישה ימי מאבק באש נרשמת רגיעה לכאורה, אבל רמי זריצקי, הממונה על הגנת היערות מאש ברגיעה ובחירום, רחוק מלהיות רגוע. "תנאי מזג האוויר ימשיכו להיות אידיאליים להתפשטות שריפות גם מחר ומחרתיים", הוא אומר. רק ביום רביעי, כאשר כיוון הרוח יתהפך ויביא גשם, יבוא הסוף על גל השריפות הזה". 
למזג האוויר הקר אין משמעות בדיכוי האש. הרוח והלחות הנמוכה הן הגורמים המשפיעים. העשבייה, החומר האורגני הדק והיבש, מתלקחת בקלות, האש מטפסת לצמרות, והרוח מעבירה את הגצים מצמרת לצמרת. שלא כמו בכרמל, גל השריפות הנוכחי תקף בעוצמה רבה את רחבי ישראל כולה.
"עם היוודע היקף השריפות שיגרה קק"ל למערכה יותר מ-300 עובדים ואנשי כיבוי, את צי מכוניות הכיבוי שלה ועשרות כלי ציוד מכני כבד שיצרו קווי חיץ בהתאם לצורך", אומר זריצקי. "לקק"ל יש ציוד איכותי שנרכש אחרי השריפה בכרמל. מערך הכיבוי של קק"ל כולל 24 כבאיות 4X4 המותאמות לתנועה בדרכי עפר ומיועדות לכיבוי שריפות בשטחים פתוחים (לא כך מכוניות הכיבוי של הרשות הארצית לכיבוי והצלה). הכבאיות של קק"ל משתמשות בקצף המייעל את הכיבוי, על אף העלויות הנלוות לכך".
מערך הכיבוי של קק"ל כולל, מלבד מכוניות הכיבוי, גם 35 מגדלי תצפית מאוישים וקבוצות כוננות בכל אחד מתשעת האזורים של קק"ל. בכל אזור יש צוותי כוננות המונים בין 15 ל-30 עובדים לאזור. צופי האש פעילים בכל החודשים שבהם קיימת סכנה להתלקחות שריפות, בהתאם לתנאים בשטח. "עונת השריפות" מתחילה לאחר התייבשות הצמחייה, בדרך כלל באמצע מארס, ונמשכת עד שהאדמה סופגת כמות נאה של גשמים, וצמחייה ירוקה עולה לגובה של 10­-15 ס"מ. בזמן שפרצה השריפה היו הצופים של קק"ל בעמדותיהם. ביום קיץ רגיל יש לכבאית די זמן להגיע ולהשתלט על ההתלקחות לפני שהיא הופכת לשריפת ענק, ובמשך השנה הצוותים של קק"ל מכבים כך מאות התלקחויות מבלי שהדבר יגיע בכלל לידיעת הציבור. בתנאים הקיצוניים ששררו בגל השריפות האחרון לא היה בכך די. 
"לוחמי האש המקצועיים יודעים היטב מה עליהם לעשות בעת שריפות בשטח אורבני", אומר זריצקי. "אנשי קק"ל יודעים היטב איך מתנהגת אש בשטח הפתוח לאור הצמחייה והטופוגרפיה שבו. היה לנו שיתוף פעולה נהדר בניהול כיבוי האש. ישבתי בחפ"ק של נווה אילן עם מפקד הגזרה מטעם מכבי האש, ערכנו סיעור מוחות וסייעתי לו להקצות את הכוחות בשטח".  
זריצקי מציין בהערכה את המסירות של אנשי מערך הכיבוי ושל העובדים הרבים שהצטרפו לסייע לו. "כולם ראו בהצלת היערות שליחות חשובה ועבדו שעות רבות מבלי לראות את הבית. יש להביא בחשבון שהעובדים של קק"ל מבוגרים יחסית. נשיאת הצינורות למקום האש כרוכה במאמץ גופני, ושהייה רצופה בשטח היא אינה משימה קלה עבורם. בתוך הסערה הגדולה היו גם הצלחות. ברמת מנשה כילתה האש 500 דונם, אבל קיבוץ עין השופט וג'וערה לא נפגעו. כבאית של קק"ל הצילה בית בנטף ועוד כהנה וכהנה הצלחות קטנות, שעבור מי שניצלו הן עולם ומלואו".
נביא כאן רשמים אישיים של שלושה אנשי קק"ל שפעלו לכיבוי שריפות ברחבי הארץ.   

גליל מערבי וכרמל

בשבת, 20 בנובמבר, שלושה ימים לפני גל השריפות, פרצה שריפה ביער אחיהוד, ליד היישוב טל-אל. באזור נשבה אז רוח די חזקה. צוות כבאות והצלה בסיוע מטוסים השתלט על האש. "אני נמצא באזור רווי בהצתות", אומר שָלי בן ישי, מנהל אזור גליל מערבי. "התייחסתי להצתה הזו כאל עוד הצתה 'שגרתית'. רק מאוחר יותר הבנתי שזה היה רמז לבאות.
"ימים ראשון, שני ושלישי עברו אצלנו ללא אירועים מיוחדים, אבל כאשר שמעתי על השריפות שפורצות ברחבי הארץ, הבנתי שהפעם מדובר במשהו אחר לגמרי. זה הגיע גם אלינו. ביום רביעי אחר הצהריים התפתחה שריפה מאזור היישוב שורשים לכיוון גילון. השריפה התרחשה בחורש הטבעי. אנשי הכיבוי של קק"ל סייעו לאנשי הכיבוי וההצלה וחסמו את האש ממערב. שלושה בתים ניזוקו חלקית והאירוע הסתיים בשעה שמונה בערב.
"במהלך הלילה פרצו עוד שריפות באזור יחיעם וכברי. לכל השריפות היה מכנה משותף אחד. הן פרצו כ-100 מ' לפני גדר היישובים, תמיד מכיוון מזרח, הכיוון שממנו באה הרוח. נראה בבירור שמדובר בהצתות. כך היה גם באשחר. במקרה הזה כבאיות של קק"ל ומתנדבים מהשומר החדש כיבו את השריפה לפני שהגיעה ליישוב".
אנשי קק"ל נכנסו לכוננות גבוהה. מרחב צפון של קק"ל הציב בחפ"ק של שירותי כיבוי והצלה מְתָאֵם מטעם קק"ל. ביום חמישי, בעקבות קריאה של אגף התקשורת במרחב צפון, הגיעו מתנדבים רבים בעלי רכב 4X4 וערכו סיורים רבים בשטח. הפריסה הנכונה של האנשים הביאה מידע על הצתות בזמן אמת.
"קשה לי לתאר את עוצמת ההתנדבות של הציבור", אומר בן ישי. "אנשים התנדבו ונידבו ציוד כבד וטרקטורים. מפקח מטעם נתיבי ישראל, שעוסק בימים אלה בהרחבת כביש 70, פנה אלי ואמר שישלח כלי עבודה לכל מקום שיידרש. זה פשוט חימם את הלב".
השריפות נמשכו גם בשישי ובשבת. ביישוב יעד שוב פרצה שריפה כ-100 מ' לפני הגדר, בוואדי צפוני-מזרחי שניקז אליו זרימה עזה של אוויר. בזכות ערנות הצליחו כוחות הכיבוי להגיע ולעצור את האש בגדר היישוב ממש. בכרמל אותרו בזמן כ-20 מקרי הצתה, והם הסתיימו בנזקים מצומצמים. כל דליקה כזו יכולה להסתיים בשריפת כרמל ענקית נוספת.
"התיאום המעולה בין הכוחות עשה את ההבדל", אומר בן ישי. "היינו העיניים של הכרמל ושל הגליל המערבי, ובזכות התיאום המעולה הצליחו הכבאיות של שירותי הכיבוי וההצלה ושל קק"ל להגיע במהירות לכל אירוע, לטפל בשריפות בראשיתן ולמנוע נזקים כבדים".
אתרי הטיול והחניונים של קק"ל ביערות הגליל המערבי ובכרמל לא נפגעו. 

יערות השפלה

ביום שני, 27 בנובמבר, קיבל גלעד מסטאי, מנהל אזור שפלה וחוף בקק"ל, ידיעה על שריפה שפרצה בחלקת אייבי נתן, קרוב מאוד ליישוב נווה שלום. "יצאתי מהבית ביום שני וחזרתי אליו רק במוצאי שבת", אומר מסטאי. "הזעקתי את כוחות הכיבוי. תפיסת הכיבוי שלנו התבססה על לחימה ישירה באש ויצירת קווי בידוד. בשעה שלוש בבוקר עלה בידינו לתחום את השטח הבוער כדי למנוע מהשריפה להתפשט. למחרת הרוח התגברה ונשארנו להילחם בהתלקחויות שלא הפסיקו להתחדש שוב ושוב. זה היה מאבק בלתי פוסק לתחימת האש. 450 דונם יער נשרפו אבל הצלחנו למנוע את התפשטות האש לנווה שלום ולחלקים אחרים של היער".
אנשי האזור הציבו תצפיות בגבעת חתולה (פתח שער הגיא) ובגבעת עקד (פארק איילון-קנדה) כדי לצפות על הנעשה באזור ולשלוח במהירות צוותים. "הפעלנו גם מתנדבים וערכנו סיורים בשטח", ממשיך מסטאי לספר. "לכדנו גם אנשים חשודים ואפילו יותר מחשודים בהצתה, אבל המשטרה שחררה אותם מחוסר הוכחות. מיום שלישי בצהריים ניהלו עובדי האזור במשך שלושה ימים קרב בלימה בחזיתות אש שהתפשטו בנחל יתלה וברוח שהגיעה למהירות קיצונית של 80 קמ"ש. יום שישי בלילה היה לילה מטורף. השריפה שהתחוללה בנטף איימה לפרוץ לפארק איילון-קנדה דרך נחל יתלה. זהו נחל צר וקניוני. הערוץ הצר מאיץ מאוד את הרוח, ורוח מזרחית שנושבת בו יוצרת ארובת רוח. בנחל זרמו כמויות אדירות של עשן וגצים. בתנאי מזג אוויר של חמישה אחוזי לחות גצים עפים למרחק של כמה קילומטרים בלי לכבות. רבים מהם נחתו בפארק איילון-קנדה, אחד האהודים על חובבי הטבע בישראל. צוותים שלנו השתלטו על כל סימן של אש.
"האש התפשטה מנטף לעבר שער הגיא. נלחמנו בשריפה בנחל אילן שבמורדות שער הגיא ומנענו את גלישת האש ליער אשתאול וליער צרעה. הכוחות שלנו סייעו לכוחות הכיבוי לכבות שריפות ליד תחנת הרכבת מודיעין, ליד הראל ובמקומות נוספים".
אתרי הטיול ביער אשתאול לא נפגעו. אפשר לטייל ביערות השפלה כבעבר. בשלב זה הכניסה למטיילים אסורה רק בחניון אייבי נתן שליד נווה שלום. 

הרי ירושלים

ההודעה על השריפה תפסה את גידי בשן, רכז קהילה ויער של קק"ל, בבוקר יום רביעי, 23 בנובמבר. "נכנסתי לאוטו ונסעתי", מספר בשן. "פועלים שעסקו בסלילת הכביש הדליקו מדורה לקפה ואולי גם כדי להתחמם. האש 'ברחה' להם בגלל הרוח החזקה והחלה לנוע לכיוון נטף והר הרוח. מעניין שדווקא בצד הדרומי-מערבי של היישוב, במקום שבו יש יחסית צמחייה מועטה, האש לכדה בית אחד. תושבי המקום, שירותי הכיבוי וההצלה וכבאיות של קק"ל הצילו תשעה בתים נוספים שניצבו באותה שורה ממש לפני קירות הבתים". 
אבל האש לא הסתפקה בכך והתפשטה להר הרוח ולאזור נווה אילן. באזור הזה האש השתוללה במשך יומיים וחצי מבלי שאפשר יהיה להשתלט עליה, עד שנעצרה בשער הגיא, קרוב מאוד לכביש 1, בזכות פעילות של מטוסים וכבאיות של שירותי הכיבוי וההצלה ושל קק"ל. 
"גם כשהארץ בערה", אומר בשן, "המשכנו לראות בהרי ירושלים שריפות שפורצות בגלל חוסר אחריות משווע של מטיילים וגם בשל כשלים טכניים. אבל ביום שישי בצהריים שבה האש לנטף, הפעם בגלל הצתה מכיוון הכפר קטנה, מעבר לגדר ההפרדה. ראינו כבר תופעות כאלה בעבר, אבל מעולם לא ראיתי אש שמתקדמת במהירות מטורפת כל כך כמו האש שזרמה במעלה נחל כפירה.
"נטף ניצלה ברגע האחרון בזכות עבודה מטורפת של שירותי הכיבוי, של קק"ל ושל תושבי נטף עצמם. ביום שישי, כמה דקות לפני החשיכה, הספיקו מטוסים לפזר חומר מעכב בעירה שתרם תרומה אדירה להצלת היישוב. מיום שישי בשלוש אחר הצהריים ועד שבת בצהריים הגנו על נטף כ-70 (!) כבאיות של שירותי הכיבוי וההצלה, עשרות עובדים של קרן קימת לישראל ושל רשות הטבע והגנים ולצדם עשרות תושבי נטף. כולם עבדו כמטורפים. למודי ניסיון ואחרי שהזהרתי אותם מראש על הצפוי, הם התארגנו בקו החיצוני של היישוב עם תצפיות, מערכות קשר, ברזים וזרנוקים. קק"ל הציבה כבאית כמעט בכל בית, ומטוסים פעלו ללא הרף עד שבשבת בצהריים השתלטו הכוחות על האש. אלמלא המאמץ האדיר הזה, נטף הייתה נמחית מעל פני האדמה. רק בגלל ביש מזל, גץ שעף ברוח ולא אש ישירה, נשרפה המסעדה המפורסמת של רמה".   
בשריפות בהרי ירושלים לא נשרף שום חניון של קק"ל, ובשלב זה אין איסור לטייל בשבילים המסומנים בהרי ירושלים. 
 

סיכום כולל של נזקי האש

אלה נתוני השריפות בשטחי קק"ל:

ב-58 אירועי שריפות יער וחורש עלו באש 11 אלף דונם, מהם 7,500 בשריפה הגדולה בהרי ירושלים (ועוד 7,500 דונם שטחי שמורות טבע). 
 

יערות הצפון

נשרפו כ-1,000 דונם ב-39 אירועי שריפות יער. מוקדי השריפות העיקריים בגליל התחתון היו יער כפר החורש, יער ציפורי, יער בית קשת, יער בלפור, התבור ויער מורדות נצרת. בגליל המערבי ובכרמל התחוללו שריפות ביער אלקוש, ביער מעלות, ביער יחיעם, ביער אחיהוד, ביער גילון, ביער יובלים, ביער שפרעם, ביער קריית אתא, ביער שגב, ביער חוף הכרמל, ביער אלונים וביער ניר עציון.
 

אזור מנשה והשרון

נשרפו 1,500 דונם יער. מוקדי האש העיקריים היו ביערות מנשה-הזורע, ביער חדרה, ביער מצר, ביער משמר העמק, ביער עירון, ביער מגידו, ביער בנימין ובאזור אום אל פחם.
 

אזור השפלה והחוף

נשרפו כ-700 דונם, כ-470 מתוכם בשריפה הגדולה שהתחוללה ביער אשתאול. מוקדי אש נוספים היו בנווה שלום, בהראל, ביער מודיעין, ביער בן שמן, ביער שוהם, ביער ברקת וביער כ"ח.

מרחב דרום

אירועי שריפה בקנה מידה מצומצם ביער להב וביער דבירה.

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: אייל אליהו, יואב ספאחי, אבי הירשפילד Avi Hirschfield, ששון תירם וארכיון הצילומים של קק"ל
פורסם בתאריך: 30.11.2016

הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש