שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
חומת מגן ירוקה

חומת מגן ירוקה

סיור היכרות עם הייעור הביטחוני

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
קק"ל עוסקת בייעור ביטחוני בישראל כבר שנים, אך בארבע השנים האחרונות היא מאיצה את פעולות הייעור האלה ביישובים ובכבישים הסמוכים לרצועת עזה כדי לחסום את קו הראייה מכיוון הרצועה. צוות e ירוק הצטרף ליצחק לוגסי, רכז החניונים והייעור הביטחוני של קק"ל בנגב המערבי, לסיור היכרות עם הייעור המיוחד.


+ הצג את כל המידע

הקדמה

כולנו אוהבים עצי יער. העצים הנדיבים מעניקים לנו שירותים רבים. הם מצננים את האוויר ומשפרים את איכותו, מעניקים מזון ומחסה לבעלי חיים, נותנים צל מחיה נפשות, סופחים גזי חממה, וזוהי רק רשימה חלקית. את זה העצים עושים בכל מקום בעולם, אבל אצלנו עצי היער קיבלו על עצמם תפקיד חשוב נוסף: ייעור ביטחוני. קק"ל נוטעת ביישובי עוטף עזה שורות ארוכות של עצים – חומת מגן ירוקה שחוסמת את קו הראייה בין רצועת עזה לבין היישובים, צירי התנועה והשדות שבנגב המערבי ומצמצמת את אפשרויות התצפית והירי מהרצועה.  

יער וביטחון

ליערות נודעה השפעה רבה על ביטחון מאז ימי קדם. אנו למדים על כך כבר מהתנ"ך. כאשר אבשלום מרד בדוד אביו, נהדפו כוחותיו אל יער הגלעד ומצאו שם את מותם בין העצים: "וירב היער לאכֹל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא" (שמואל ב, יח, ח). אבשלום עצמו הסתבך בין עצי האלה ורודפיו לכדו אותו והרגוהו.
יערות העניקו בעבר ומעניקים גם כיום מסתור ומחסה. הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה מצאו מסתור בין עצי היער וכך גם כוחות הווייטקונג שנלחמו באמריקאים במלחמת וייטנאם בשנות ה-60 של המאה ה-20. האמריקאים אף ריססו את יערות העד של וייטנאם בחומר קוטל צמחים כדי למנוע מהווייטקונג למצוא מחסה ביערות.
צמחייה מילאה תפקיד ביטחוני חשוב גם בעזה. בקרב הראשון על עזה, שהתחולל במלחמת העולם הראשונה (26 במארס 1917), סייעו משוכות הצבר שהקיפו את העיר למנוע את כיבושה בידי הבריטים. 
במקומות רבים בעולם משמשים יערות גדולים מחסום פיזי לצבאות, בדומה לביצות, נהרות ורכסי הרים. אצלנו המצב שונה. שטחי היער הטבעי בישראל מוגבלים. כשמדברים אצלנו על ייעור ביטחוני, מתכוונים בעיקר לחורשות לשם יצירת מסתור לרכב או להסוואת מחנות וצירי תנועה. במבצע צוק איתן סיפקו יערות קק"ל שבנגב המערבי מחסה ומסתור מפני שמש הקיץ היוקדת והקלו על הלוחמים את השהייה בחוץ בימי הקיץ הלוהטים.

נקודת התורפה - מישורים מאופק לאופק

הנגב המערבי הוא אזור של מישורים נרחבים וחשופים, ללא מסתור כמעט. מצב זה הדאיג את צה"ל כבר בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. במאמר פרי עטם של יורם פריד וגדעון ביגר מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב, מצטטים המחברים מסמך שכתבה ועדה צבאית המתייחס לאזור החשוף של הנגב המערבי: "מישורי הנגב המערבי והדרומי-מערבי, החסרים כל צמחייה והמיושבים בצורה דלילה, חשופים כמעט לגמרי לתצפית אווירית ובמידה רבה מאוד גם לתצפית מהקרקע...". הפתרון, לדעת הוועדה, הוא נטיעת איקליפטוסים בצדי הכבישים ובחורשות.
צה"ל התייחס לייעור הביטחוני ברצינות והקים "חוליית צמחייה". החוליה דאגה להכנת שתילים, בעיקר עצי איקליפטוס, ולנטיעת עצים כחגורת מגן בכבישים, במפעלים חיוניים וביישובי ספר. נטיעות אלה מעטרות עד היום מחנות צבא כגון ג'וליס ושדה התעופה רמת דוד ואת הכביש המזרחי בעמק החולה. חוליית הצמחייה פורקה בשנת 1953 בשל מחסור בתקציב. לאחר כמה גלגולים קיבלה על עצמה קק"ל את האחריות לייעור הביטחוני. שיתוף פעולה זה התגלה כרווחי לשני הצדדים. צה"ל חסך מעצמו את הוצאות הקמת היערות והטיפול בהם ואילו קק"ל הביאה לידי ביטוי את מומחיותה והגשימה את חזונה בדאגה להתיישבות בנגב.  

ייעור ביטחוני חדשני בנגב המערבי

מאז קום המדינה התפתחו יישובי הנגב המערבי. השדות המעובדים התרחבו והם נושקים כיום לגדר הביטחון המקיפה את הרצועה. תושבי האזור מוצאים את עצמם חשופים ופגיעים לירי בכינון ישיר מכיוון רצועת עזה. באפריל 2011 נורה טיל נ"ט מרצועת עזה לעבר אוטובוס תלמידים שנסע ליד סעד. התלמיד דניאל ויפליך נפגע מהירי ומת לאחר עשרה ימים מפצעיו.
קק"ל, בשיתוף עם משרד הביטחון והמועצות האזוריות שדות נגב ואשכול, החלה במאי 2011 להוציא לפועל תכנית רחבת היקף לייעור ביטחוני ביישובי עוטף עזה. "התכנית מתבצעת בשלושה שלבים", אומר אדריכל יוסי מזרחי, האחראי להיבט התכנוני של הפרויקט. "בשלב הראשון התבצעו הנטיעות בעשרה יישובים, מחולית וסופה בדרום ועד נתיב העשרה בצפון. התכנון השתלב בתכניות הבינוי של היישובים והתחשב גם בצורכי הנוי שלהם. בקיבוץ עין השלושה, למשל, הוסיפו סיסם הודי ומילה סורית שהשתלבו באלונים ובאלות של הנוי המקומי. בכפר עזה ניטעו שיחי מללויקה ועצי חרוב, סיסם הודי וסגלון.
"בשלב השני התמקד הייעור הביטחוני בהסתרת כבישים מכיוון הרצועה ובשלב השלישי, שמתבצע בימים אלה, ניטעים עצים חצי בוגרים – אשל זקוף, קזוארינה, פיקוס ומיני איקליפטוס – בעיקר בכביש 232 בין נחל נון לחץ שחור. בַּהרחבה של נתיב העשרה מתוכנן פרויקט גדול, שבו נוסף לעצי בוסתן ושקמים ישולבו בגינון נטיעות של ייעור ביטחוני".   
יצאנו לבחון איך נראה יער ביטחוני.

ניר עוז. אשל זקוף

שתי שורות ארוכות של עצים בעלי עלים דמויי מחט ניצבים ממערב לקיבוץ ניר עוז. ממרחק של כמה מטרים באמת קשה מאוד לראות מה נעשה מאחוריהן.
בחירת מיני העצים המתאימים לייעור ביטחוני היא תורה בפני עצמה. אחד ממיני העצים שהוכיחו את התאמתם לתנאי הנגב המערבי הוא אשל הפרקים, המלווה כבישים רבים באזור. ובכל זאת העץ הוותיק והיפה נפסל לייעור ביטחוני משום שהוא מפתח נוף רחב מאוד וגוזל שטחי עיבוד יקרים. בקק"ל מצאו לו תחליף: אשל זקוף (Tamarix aphylla - erect type), זן של אשל הפרקים שיוצר נוף הרבה פחות פרוש. אשל זקוף הוא עץ מאריך ימים שמגיע לגובה בינוני. שדרה ארוכה של זן עץ זה, סמוך ליישובים, אינה משרה על התושבים תחושת מחנק כמו זו שעלולה ליצור חומת עצים גבוהה.  
יערני קק"ל נוטעים את שתילי האשל הזקוף כך שצוואר השורש נותר חשוף מעל פני הקרקע. שיטת נטיעה זו מעוררת ניצנים רדומים בצוואר השורש וגורמת להתפתחות ענפים סמוך לפני הקרקע. שיטה זו מבטיחה שדרה "אטומה", שחוסמת את הנוף גם סמוך לפני הקרקע.
האשל הזקוף מגלם יתרונות נוספים ובהם צימוח מהיר במיוחד. מחקרים שנערכו בישראל קובעים שהעץ מייצר ביומסה במהירות כפולה מכל גידול מעוצה אחר ידוע בעולם
 ואף יותר מכך. הוסיפו לכך את העובדה שהעץ "מסכים" לשתות מים מליחים והרי לכם מועמד אידיאלי ליצירת מחסום ירוק בנגב המערבי.

שורות עצי האיקליפטוס

איקליפטוס המקור, עץ היער המוכר בישראל עוד מהמאה ה-19, לא נזנח לגמרי כעץ ביטחוני. מכיוון שהעץ הזה צומח במהירות לגובה רב, משתמשים בו לנטיעות ביטחוניות במקומות מרוחקים מיישובים וקרובים יותר לרצועת עזה, שם עצים גבוהים מגבילים בצורה יעילה יותר את קו הראייה מהרצועה.
אבל יש גם איקליפטוסים אחרים. בייעור הביטחוני שבקיבוץ עין השלושה בחרו יערני קק"ל להשתמש בשני מיני איקליפטוס - איקליפטוס מָרִיתִי (Eucalyptus spathulata) ואיקליפטוס צפצפתי (Eucalyptus populipholia).  
שני מיני האיקליפטוס משלימים זה את זה מבחינת אופי הצימוח שלהם. האיקליפטוס הצפצפתי יוצר נוף ענף בגובה רב יחסית מעל פני הקרקע ואילו האיקליפטוס המריתי, עץ בגובה בינוני, מצמיח ענפים מגזעו קרוב לפני הקרקע. סימני הזיהוי שלו הם הגזע האדמדם ועליו הצרים מאוד והארוכים. שיטת הנטיעה המדורגת מסייעת גם היא ליצירת חומה מושלמת. כל עץ בשורה השנייה נטוע בין שני העצים שנמצאים בשורה שלפניו, כך שבחומה הירוקה אין מרווחים ופרצות.
מלבד תפקידם כשומרי סף, האיקליפטוסים ממלאים תפקידים נוספים. כשהם פורחים – איקליפטוס מריתי בצבע כתום ואיקליפטוס צפצפתי בצהוב – מתקבלת שדרה יפה המוסיפה נוי ליישוב. פריחת האיקליפטוסים מספקת צוף ואבקה ומאריכה את עונת מרעה הדבורים עד אוגוסט, תוספת חשובה לענף הדבש ולבריאותן של אוכלוסיות דבורת הדבש בנגב המערבי. כדי להעשיר עוד את מרעה הדבורים מתכננים יערני קק"ל לשתול גם שיחים פורחים כגון מללויקה ורוזמרין.

צוות הייעור הביטחוני

יצירת הייעור הביטחוני דורשת השקעה רבה יותר מיער רגיל. מלבד ההשקעה הרגילה בהכשרת השטח, בייצור השתילים ובנטיעתם, דרושה עבודה רבה של טיפול בעצים. קק"ל הציבה טפטפות לאורך כל השדרות, ובשנים הראשונות לחייהם זוכים העצים לתוספת השקיה. כדי להימנע מנזקים שגורמות חיות בר, הטפטפות קבורות בקרקע.
לטיפול בייעור הביטחוני הקצתה קק"ל צוות ייעודי בן ארבעה עובדים, שבראשו עומד יצחק לוגסי, רכז החניונים והייעור הביטחוני של אזור הנגב המערבי. פגשנו אותם בכיסופים בשעה שעסקו בעבודות גיזום ובקיצוץ העשבייה. אחראי הצוות, שמעון גבאי, עסק בגיזום, מלאכה הנעשית כאן בעדינות, שלא כמו ביער רגיל, משום שהכוונה היא להיפטר רק מענפים סוררים ולעצב עץ בעל נוף צפוף. שלושת העובדים האחרים, דניאל אלסה, וורקא גרמאי ויעינעלם וונדמגוגן, עסקו באותו יום בעישוב.  
מאחורי גדר הקיבוץ, במרחק של כמה מאות מטרים בלבד, נראית גבעה נמוכה – אתר סילוק האשפה ליד שכונת ואדי א-סלקה שבתחום רצועת עזה, המשקיף על הקיבוץ. מהקומקום השחור עלו אדים. עוד מעט ירתחו המים ואפשר יהיה ללגום תה חם. איזו מין שלווה מוזרה...

לייעור הביטחוני בדרום סייעו ידידי קק"ל באוסטרליה, בקנדה, באיטליה, בצרפת ובדרום אפריקה.
 
תודות: ליצחק לוגסי, רכז החניונים והייעור הביטחוני של אזור הנגב המערבי בקק"ל, לאיציק משה – סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל, לאדריכל יוסי מזרחי – האחראי לתכנון פרויקט הייעור הביטחוני ולגלית בוזגלו, רכזת קהילה ויער בנגב המערבי, קק"ל.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
תאריך פרסום: 06.01.2016
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש