e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

בית צידה


מסלול טיול קצר ומעגלי בבקעת בית צידה

לאחר שנהר הירדן נחלץ מקניון הבזלת, הוא פורץ אל בקעת בית צידה, בקעה רחבה ופורייה הנושקת לכנרת מצפון. הזרם השוצף של הנהר נרגע, ומי הנהר זורמים לאיטם ומלחכים גבעה נמוכה השוכנת בגדה המזרחית של הירדן. בראש הגבעה שוכנים שרידי העיר הקדומה בית צידה, שהעניקה את שמה לבקעה כולה.
דרכי הגעה
אתר בית צידה שוכן בתחום פארק הירדן, כשני קילומטרים מצפון לחופי הכנרת. מגשר אריק ממשיכים מזרחה כ-3 ק"מ עד לצומת בית צידה. פונים שמאלה (צפונה) בכביש 888, ממשיכים עוד כ-2 ק"מ ופונים שוב שמאלה (בין סימני ק"מ 2­­-3) לפארק הירדן. לאחר השער פונים בפנייה הראשונה שמאלה ומגיעים לרחבת החניה של בית צידה.
היסטוריה
בית צידה הוא אתר תיירות שמרגש כל צליין נוצרי העולה לרגל לארץ הקודש; לא פחות משלושה משליחי ישו הם אנשי כפר הדייגים הזה. אבל לאתר יש היסטוריה ארוכה הרבה יותר ולא פחות מרתקת. היישוב במקום נוסד עוד בימי המקרא, במאה ה-10 לפנה"ס. על פי סברת חופר האתר פרופ' רמי ערב, העיר ששכנה במקום אז הייתה בירת ממלכת גשור, והיא התקיימה כאן עד הכיבוש האשורי של תגלת פלאסר השלישי (732 לפנה"ס).
העיר השתרעה על פני יותר מ-80 דונם, שטח הגדול יותר משטחן של ירושלים, מגידו וחצור יחד באותה תקופה. מערך הביצור כלל חומה כפולה ושער מבוצר בצורה בלתי רגילה. אם נכונה סברתו של פרופ' ערב, ואין לנו סיבה לפקפק בכך, למקום הזה יש חשיבות רבה בתולדותנו. דוד המלך נשא לאישה את מעכה, בתו של תלמי מלך גשור. מי יודע, אולי בא לכאן כדי לבקש את ידה של האישה שילדה לו את אבשלום ותמר?
היישוב במקום התחדש בתקופה ההלניסטית ככפר דייגים קטן. אמנם בית צידה מרוחק מהכנרת כקילומטר וחצי, אך ייתכן שבאותם ימים השתרעה הכנרת על פני שטח נרחב יותר מזה של ימינו והגיעה עד מרגלות הגבעה ממש.
בבית צידה נולדו לפחות שלושה מחשובי השליחים של ישו: פטרוס – שייסד את האפיפיורות ברומא; אנדריאס – פטרון הכנסייה היוונית-אורתודוקסית; ופיליפוס.
כאשר ערך את מסעותיו בגליל, ביקר ישו בבית צידה. הברית החדשה מספרת על שני ניסים שביצע במקום. הנס האחד הוא "נס הלחם והדגים" ולפיו האכיל ישו בחמש כיכרות לחם ובשני דגים כ-5,000 איש (לוקס ט 15-11); הנס השני הוא השבת מאור העיניים לאדם עיוור (מרקוס ח 26-22). אבל בסופו של דבר ישו לא רווה נחת מתושבי בית צידה שהתנגדו לתורתו, ובזעמו הטיח בהם קללה, שהתפרשה מאוחר יותר כנבואת חורבן: "אוי לך כורזין, אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן, לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר" (מתי יא 21).
במאה ה-1 שבה בית צידה להיות מקום מרכזי. פיליפוס, בנו של הורדוס, שירש מאביו את השלטון על הגולן, העניק לבית צידה זכויות של עיר, כנראה בשנת 30 לפני סה"נ. הוא קרא לעיר יוליאס, על שם אשתו של הקיסר אוגוסטוס ואמו של הקיסר טיבריוס. נראה כי פיליפוס בילה את השנים האחרונות לחייו בבית צידה ובה גם נקבר.
גורלה של בית צידה נחרץ בימי המרד היהודי ברומאים, בשנת 65­-66 לספה"נ. החיילים המורדים, בפיקודו של יוסף בן מתתיהו, נלחמו בחיילים הרומאים בביצות שפך הירדן. במהלך הקרב מעד סוסו של יוסף בן מתתיהו ושקע בבוץ, ובן מתתיהו נפצע והורחק מהזירה. חייליו איבדו את רוח הלחימה ונסוגו. הרומאים הרסו את בית צידה והיא מעולם לא נבנתה עוד כעיר. בתיה פורקו ואבניה נמכרו לבניין היישובים הסמוכים, אך זכרה נותר חקוק בדברי ימי העולם. 
האם בית צידה נמצאת בבית הב"ק?
בחפירות ארכיאולוגיות שהתקיימו בשנת 2018 בבית הב"ק, מדרום לגשר אריק, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית. הממצאים, ובהם שרידי בית מרחץ, חרסים ומטבעות מהמאות 1­-3 לספירה, תומכים בסברה שאלה הם שרידי העיר הרומית יוליאס, או אם תרצו – בית צידה שנזכרה בכתביו של יוסף בן מתתיהו ומקום הולדתם של השליחים פטרוס, אנדריאס ופיליפוס.
החפירות באתר נערכות בניהולם של ד"ר מרדכי אביעם מהמכללה האקדמית כנרת ופרופ' סטיב נוטלי מהקולג' הנוצרי "נאיאק" שבניו יורק. על פי סברת החוקרים, במאה השלישית הוצף המקום וננטש ורק בתקופה הביזנטית, במאה ה-5 לספירה, נושב מחדש.
סיור בתל
הדרך לרחבת החניה של התל נמצאת סמוך לשער הכניסה לפארק. ברחבת החניה עומד מבנה שירותים לרשות המבקרים וסמוך אליו נמצא שביל הכניסה לאתר. השילוט באתר חקוק על אבני בזלת, האבנים הבונות את בית צידה.
שלט הכניסה מפנה שמאלה, ועד מהרה השביל בן ימינו מצטרף לתוואי הדרך הקדומה שהוליכה לשער העיר. הדרך נסללה בתקופה המקראית (מאה ה-10 לפני סה"נ) בצל חומות העיר, והיא נשענה על טרסות שנראות במורד המדרון. בהמשך נחשפו הריצוף המקורי של הדרך הקדומה וקטע מהחומות וממגדל החומה. רוחב הדרך עמד על כארבעה מטרים. בהמשך נגלה את הריצוף המקורי של הדרך, לא לפני שנוכל להתרשם מהקיר האדיר של החומה הפנימית, ממגדל בחומה שנמצא ליד הקטע החשוף ומקיר החומה החיצונית, הנמוך יותר.
עתה אנו מגיעים לשער העיר, השוכן באגפה המזרחי. השער היה מערך מבוצר מורכב שנחפר ונחשף. הוא כולל שער חיצוני ושער פנימי, ארבעה מגדלי שמירה וביניהם חצר מרווחת ומרוצפת. זהו השער הגדול והשמור ביותר שהתגלה בישראל באתר מתקופת המקרא.
בימים ההם התנהלו החיים הציבוריים של עיר מקראית – פולחן, מסחר ומשפט – בחצר שער העיר. בשער ובקרבתו התגלו שלוש במות, שבע מצבות (אסטלות) וספסלים למושב זקני העיר. יש להניח שבחצר התנהלו טקסים פולחניים.
על הבמה שמימין לכניסה לשער הפנימי מוצב העתק מדויק של מצבה מרהיבה מבזלת, שנמצאה כאן מנותצת. היא מתארת דמות בעלת זרועות ורגליים וחרב תלויה למותניה. מעליה מתואר ראש פר. המצבה המקורית מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים, ושם גם מנסים להסביר את משמעותה: ראש פר במזרח הקדום עשוי לתאר את אל הירח, שהיה גם אל הפריון והשפע. אל הירח נשא בעול הפוריות יחד עם הדד, אל הגשם. מכיוון שהפר סימל את שני האלים, קשה להחליט מי מהשניים  מיוצג בתבליט.
השער הפנימי כולל ארבעה תאים, שניים מכל צד. שלושה תאים שימשו כממגורות ובתא הראשון מימין נשמרו המנחות שהובאו לבמות. בתאי השער נמצאה כמות גדולה של גרגרי שעורה וחיטה מפוחמים במשקל טונה אחת בערך. נראה כי הגרגרים התפחמו כשהשער נהרס ונשרף על ידי תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, בשנת 732 לפנה"ס.
ממש מעבר לשער הפנימי, מצד שמאל, התגלתה במת קורבנות. תושבי ממלכת גשור היו ארמים, ובמת המצבות מביאה זאת לידי ביטוי. בבמה נמצאו שברי אגן ומזבח קרניים. כן התגלתה חריטה באבן בזלת המתארת כנראה פר רובץ. בבור שלמרגלות הבמה נמצאו עצמות בעלי החיים שהועלו לקורבן, כולן של בעלי חיים כשרים.
בשיא התל נמצאת נקודת תצפית הצופה אל הכנרת ואל הר האושר, טבח'ה, כפר נחום, מגדלה וטבריה – אתרים בעלי חשיבות לעולה הרגל הנוצרי. בצל הסככה מוצבות אבנים נושאות כתובות המצטטות מקורות קדומים ובהם אזכור של האתרים האלה. 
ליד הסככה נמצא צומת שבילים. השביל הפונה דרומה יורד מהתל ומגיע לאחר כ-800 מ' לעין משפע, שמימיו זורמים בפלג נחמד אל הירדן. לידו נמצא חניון אהוד מאוד על המבקשים ללון לינת שטח בפארק.
אנו נמשיך ימינה, נחלוף על פני שרידי ארמון מטיפוס בית חילאני – מבנה גדול שפתחו פונה אל חצר גדולה ומרוצפת ואל שער העיר. טיפוס ארמונות זהה היה נפוץ בתקופת הברזל (מאות 8-10 לפנה"ס).עתה אנו מגיעים אל שרידי העיר בית צידה מימי בית שני. אנו עוברים על פני "בית הדייג", שזכה לשם זה משום שנמצאו בו כלי דיג רבים. אחר כך עוברים ליד "בית הכורם", שבו התגלה מרתף קנקני יין וכלים לבציר. מכאן השביל עובר דרך שרידי מוצב סורי ושב לנקודת המוצא.
פארק הירדן
פארק הירדן הוא פארק טבע גדול המשתרע לצד הגדה הדרומית של הנהר, לא הרחק מהמקום שבו הוא נשפך לכנרת. הפארק הוא יצירה של קק"ל, והניהול השוטף מתבצע בניהולה של החברה הכלכלית רמת הגולן.  
בפארק עומדים לרשות המטיילים שרידי טחנות קמח עתיקות, מדשאות רחבות ידיים, מסלולי טיול מסומנים וחניוני לילה מצוידים. הפארק משופע במקורות מים שמתאימים למשפחות. נהר הירדן זורם בתחומי הפארק, ומעין עין משפע, אמות המים  בריכות התחנות שופעים מים. בפארק נבנה מתחם משחקים חדש לילדים.
הפארק נגיש לאנשים עם מוגבלויות.
שעות פתיחה:
פארק הירדן פתוח 24 שעות ביממה.
נגישות: אתר בית צידה אינו נגיש בשלב זה. בפארק הירדן יש שבילים, מפרצי חניה, שולחנות פיקניק ושירותים נגישים לאנשים עם מוגבלויות.  
דמי כניסה: הביקור בפארק הירדן כרוך בתשלום חניה לרכב. ידידי קק"ל זכאים להנחה.
לינת לילה בפארק הירדן: אפשרית בתיאום מראש. בפארק הוכשרו שטחים ללינת שטח וללינה באוהלים. בפארק יש מקלחות מים חמים, תאורת לילה ושירותים.
תקשורת: טל' 04-6923422, פקס' 04-6923536, דוא"ל parkyarden@golan.org.il.
אתר אינטרנט: www.parkyarden.co.il.
קרדיטים
כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
מפה:
תאריך העלאה: 16.05.18