e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

יער באר טוביה – חורשת עזריקם


הזמנה לסיור לציון 100 שנה למלחמת העולם הראשונה ולהצהרת בלפור

ביום שישי, 10 בנובמבר, בשעה 10:00, ייפתח אירוע שינציח 100 שנה בדיוק לקרבות שהתחוללו במקום במלחמת העולם הראשונה ולהצהרת בלפור. לאחר הטקס, שבו ישתתפו נציגי המדינות שלקחו חלק במערכה, ייערך במקום סיור מודרך (ללא תשלום). 
 
חורשת עזריקם שביער באר טוביה נמצאת בין באר טוביה לעזריקם, כ-5 ק"מ ממזרח לתל אשדוד, שמסביבו התפתח בעבר הכפר איסדוד. חרף הקרבה למרכז הארץ, רבים אינם מכירים את המקום, המציע בחורף פריחה עשירה של צמחי כורכר, שבילי אופניים ותצפיות יפות על דרום מישור החוף מראשי הגבעות שביער.
 
איך מגיעים?
נוסעים בכביש 3 לקריית מלאכי ופונים מערבה בכביש 3703 (רח' יגאל הורוביץ) לכיוון מושב עזריקם. חולפים על פני הכניסה למושבים אורות ובאר טוביה ומגיעים לאחר כ-4.5 ק"מ לצומת. ממשיכים היישר לפנים עוד כ-400 מ' לכיוון מושב עזריקם ומגלים מימין את הכניסה לחורשה. דרך היער הראשית מובילה לגבעת הבריכה שבה יתקיימו הטקס והסיור המודרך (במקום יוצב שילוט לאירוע).
היער לקראת שינוי
היער זכה לקהילה נאמנה שפועלת לשמירה עליו ושותפה לפיתוחו. לאחרונה, לאחר כמה שנים של עבודה נחושה, עומדת תוכנית האב של היער לפני אישור. לאחר האישור תשקיע קק"ל משאבים רבים בסלילת דרכים, בסימון שבילי הליכה ובטיפוח אתרים כגון אנדרטת בני המושבים והתיאטרון הפתוח, תוך שמירה מרבית על ערכי הטבע שבמקום. בינתיים מזמינה אתכם הקהילה המקומית לאירוע מעניין שמספר על תפקיד הגבעות בקרבות שנערכו בהן בדיוק לפני 100 שנה.
את מה שהתחולל כאן מתאר ערן תירוש, יושב ראש העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. 
רקע
בסוף חודש אוקטובר 1917 הבקיעו כוחות חיל המשלוח המצרי (שמו של צבא חבר העמים הבריטי ובני בריתו, בפיקודו של הגנרל אלנבי) את קו החזית העות'מני-טורקי בדרום ארץ ישראל, בין עזה לבאר שבע. הצבא הטורקי נסוג מעט צפונה ונערך בשבוע הראשון של חודש נובמבר בקו הגנה לרוחבה של הארץ, על גדות נחל גרר ויובליו. שבוע לאחר מכן הבקיעו כוחותיו של אלנבי גם את הקו הזה והתקדמו צפונה בכמה צירים תוך ניהול קרבות עם הכוחות הטורקיים הנסוגים. שלב זה של מסע המלחמה ידוע בשם "מרדף פלשת".
 
גנרל אלנבי תכנן שיחידות הפרשים יפרצו אל עבר החוף, ינתקו את נתיב הנסיגה של הכוח הטורקי הגדול שהחל את נסיגתו מעזה צפונה, יכתרו אותו ויוציאו אותו ממעגל הלחימה. אלא שמרבית יחידות הפרשים לא היו כשירות באותה עת עקב מחסור חריף במים. הבריטים נאלצו להסתפק במרדף אחרי הכוחות הטורקיים הנסוגים, שהחלו להיערך בקו הגנה מאולתר על קו רכסי גבעות הכורכר של מישור החוף בקוביבה וזרנוקה (מערב רחובות), רכס מע'אר, קטרה, גדרה, מסמיה וקסטינה. באמצעות קו זה ביקשו הטורקים להגן על צומת מסילות הברזל בוואדי סראר (תחנת נחל שורק – "תחנת הצומת") ועל הדרך מיפו לירושלים, וכדי לאפשר את היערכות כוחותיהם בקו החדש ניהלו קרבות מאסף שנועדו לעכב את כוחותיו של אלנבי. הקרבות סביב איסדוד היו חלק מקרבות מאסף אלו.
9 בנובמבר – אל איסדוד וסוואפיר
ב-9 בנובמבר 1917 עמדו לרשות אלנבי רק שתי חטיבות זמינות של פרשים קלים אוסטרלים (פ.ק.א.), שהשתייכו לדיביזיית (אוגדת) אנז"ק. שתי החטיבות נעו מג'ממה (סביבת רוחמה) בשני טורים: 
 
חטיבת פ.ק.א. 2 התקדמה במהירות תוך ניהול קרבות בבורייר, בחוליקאת ובכאוכבה, עד סמוך לקסטינה. המרדף היה צמוד כל כך עד שהאוסטרלים מצאו לחם שעודנו חם מהמאפייה כאשר השתלטו על חוליקאת, המקום שממנו נסוגה מפקדת הארמיה הטורקית ה-8. במהלך המרדף אחרי שיירה טורקית עברו הפרשים ליד באר טוביה, שהפכה בכך למושבה היהודית הראשונה שחייליו של אלנבי הגיעו אליה. בערב נסוגו האוסטרלים מעט אל סוואפיר אל ע'ארביה (ליד מרכז שפירא). מערבה משם ניהל גדוד של חטיבה זו קרב באזור עיבדיס (ליד נגבה). 
 
בו בזמן נעה חטיבת פ.ק.א. 1 מג'ממה מערבה, אל מג'דל (בתחום אשקלון של ימינו), ומשם לקרבת בית דראס, מעט מדרום לאיסדוד. 
קרב ליל 11-10 בנובמבר
ב-10 בנובמבר התקדמה החטיבה, תפסה את איסדוד (תל אשדוד) וג'יסר איסדוד (גשר עד הלום), תוך יצירת ראש גשר קטן על הגדה הצפונית של נהר סוכריר (נחל לכיש), והשתלטה על הגבעות שממערב לוואדי מג'מה (קטע מנחל לכיש, סמוך למושבים שדה עוזיהו ואמונים בימינו). הפרשים זיהו בערוץ הוואדי ובביר ג'וחדר שלידו נקודות ראויות להשקאת הסוסים, אך כוח טורקי שהתבצר בגבעות החולשות ממזרח, גבעות עזריקם, מנע מהם גישה למקורות המים. 
 
באותו בוקר החלו לנוע לעבר אשדוד כוחות מהדיביזיה ה-52 (דיביזיית חי"ר סקוטית מצוינת, שכונתה דיביזיית "השפלה" - Lowland ) ועשו את הדרך במסע רגלי מפרך ובתנאי חמסין קשים. אחד הגדודים דיווח כי 82 (!) איש התמוטטו במהלך המסע. מפקד כוח החלוץ, הבריגדה ה-157, פגש את מפקד חטיבת הפרשים האוסטרלית, והבין שהפרשים אינם יכולים להגיע למקורות המים. חרף תשישותם של חייליו הורה המפקד הסקוטי לחייליו היגעים להיערך מיד לתנועה מזרחה כדי להדוף את הכוח הטורקי שבגבעות עזריקם.
 
שני הגדודים הסקוטים, שהחלו לנוע אל עבר הגבעות באור אחרון, מנו רק כ-400 לוחמים. הם ספגו אש תותחים, אך המשיכו להתקדם בחיפוי אש תותחים בריטיים. עם רדת החשיכה השתתקו תותחי שני הצדדים. הסקוטים המשיכו להתקדם, חצו את ואדי מג'מה, הסתערו מזרחה בכידונים שלופים וכבשו את העמדות הטורקיות הקדמיות. אחר כך עלו במעלה המדרון הארוך אל מה שדימו כפסגת הרכס (מושב עזריקם), והחלו להתבסס במקום תוך חפירת עמדות.
 
לפתע נפתחה ממזרח אש עזה של רובים ומקלעים. הסקוטים גילו להוותם שמעבר לערוץ זרוע סלעים ניצב רכס גבוה יותר (יער עזריקם) ועליו כוח טורקי חזק של יותר מאלף לוחמים. בקרב הלילי חצו כוחות טורקיים וסקוטיים את הערוץ שבין שני הרכסים ותקפו בקרב פנים אל פנים אלה את אלה. לאחר חצות הצליחו הטורקים להשתלט לזמן קצר על חלק מהקו הסקוטי, אך נהדפו. לקראת השעה 3:00 שככה האש הטורקית, ופטרולים שבחנו את המתרחש דיווחו שהטורקים נסוגו. הסקוטים ניצלו את ההזדמנות והשתלטו על הרכס הגבוה ששלט על אזור בארות המים. הסקוטים ספגו בקרבות הלילה כמעט 100 נפגעים, מתוכם 25 הרוגים. 
11 בנובמבר. הקרב על נחל לכיש
ב-11 בנובמבר נעו הפרשים האוסטרלים מעט צפונה, לכדו את נבי יונס (גבעת יונה, ליד שפך נחל לכיש) וצלחו שם את הנחל. הפרשים התגברו על כוחות טורקיים קטנים, תפסו את תל מור ויצרו במהלך היום ראש גשר ברוחב של כשני ק"מ על הגדה הצפונית של נחל לכיש, ובכך חברו לכוח שחצה ביום הקודם את הנחל ליד גשר איסדוד. ליד תל מור, בתחום נמל אשדוד של ימינו, חיכתה לפרשים בריכת מים גדולה – מקום מושלם להשקאת הסוסים הצמאים. 
 
בשעות אחר הצהריים החליפה חטיבה 156 את זו שלחמה בלילה על הרכסים שליד בית דראס. כוחות החלוץ של דיביזיית הרגלים ה-75 תפסו את אזור סוואפיר (סביבת שפיר, עין צורים, מרכז שפירא) והחליפו את חטיבת הפרשים ה-2 שהגיעה לשם יומיים קודם לכן. כוחות נוספים עשו את דרכם לאזור איסדוד, לקראת המתקפה על הקו הטורקי המאולתר שהגן על תחנת הצומת ועל הדרך מיפו לירושלים. על הדיביזיה הסקוטית ה-52 הוטל להיערך באזור בשית (מושב עשרת) לקראת ההתקפה בגזרת מע'אר, קטרה וגדרה. 
 
לפני כן נאלצה הדיביזיה הסקוטית לעקור כוח טורקי שהתבסס מצפון לנחל האלה ולנחל ברקאי, סביב הכפר ברקה (כיום גן יבנה) ובגבעה בולטת מזרחה משם, שכונתה "הגבעה החומה" (כיום גבעת קיבוץ חצור אשדוד). על פי דיווחי המודיעין, בברקה ניצב כוח טורקי בן כ-400 איש, מצויד בארבעה תותחים. בדיעבד התברר שבברקה היו 2,000 עד 3,000 חיילים טורקים, מחופרים בשלושה קווי עמדות ומצוידים בכ-50 מקלעים ובסוללות ארטילריה. בגבעה החומה היו בין 500 ל-600 טורקים. 
12 בנובמבר. הקרב על הגדה הצפונית של נחל לכיש
ההתקפות של החטיבה ה-156 על ברקה ועל "הגבעה החומה" יצאו לדרכן בשעות הבוקר המאוחרות של 12 בנובמבר מאיסדוד ומחמאם (סביבת עזריקם). הטורקים הגיבו באש ארטילרית עזה. התותחים הבריטיים סבלו ממחסור בתחמושת ולכן הסתפקו בירי-סיוע מוגבל ומבוקר. 
 
בברקה הצליח הכוח הסקוטי העיקרי להשתלט על קו העמדות הראשון ב-14:45. הטורקים המשיכו להילחם בחסות משוכות הצבר והבוסתנים שמסביב, ורק בשעה 16:00 הצליחו הסקוטים להשתלט על קו העמדות השני. עם רדת החשיכה הסתערו הסקוטים על קו העמדות השלישי והשתלטו עליו לאחר קרב פנים אל פנים, תוך שימוש בכידונים.
 
הכוח שנע אל "הגבעה החומה" הגיע לערוץ נחל האלה מצפון לכפר בטאני אל-שרקייה (גבעת היונים שביער עזריקם), נקלע לשטח הפתוח שבין הערוץ לגבעה החומה וספג נפגעים רבים מהאש הטורקית הכבדה. הכוח נע קדימה בקבוצות קטנות והתקבץ שוב בערוץ נחל ברקאי, למרגלות הגבעה. בשעה 15.30 הסתער הכוח הקטן במעלה הגבעה, ואף שספג נפגעים רבים נוספים הצליח להשתלט על הגבעה לאחר כחצי שעה. ב-16:20 ערך כוח טורקי גדול התקפת נגד, והכוח הסקוטי נסוג חזרה לנחל ברקאי בסיוע חיפוי של אש מקלעים מאחור. שרידי הכוח הסקוטי נערכו להתקפה שנייה על הרכס, הפעם בחסות החשיכה.
 
בינתיים הופיע בקרבת מפקדת הכוח התוקף גדוד של לוחמי גורקה נפאלים והצטרף למערכה. שתי פלוגות התקדמו אל עבר הוואדי והתקבלו בתשואות על ידי הסקוטים, אולם בשלב זה צצה בעיה חדשה: הגורקה איבדו את כל הקצינים דוברי האנגלית. למרבה המזל, אחד הקצינים הסקוטים דיבר מעט הודית ודי היה בכך כדי לתקשר. עשרות הסקוטים ששרדו התערבבו בקרב הנפאלים ובשעה 17:20, בחסות החשיכה ובחיפוי אש ארטילרית ומקלעים, הסתער הכוח המשולב על "הגבעה החומה" ובתוך 15 דקות בלבד כבש את הפסגה כשהוא מסב אבידות קשות לטורקים. 
חטיבה 156 ספגה בקרבות ברקה ו"הגבעה החומה" כ-430 נפגעים, מהם כמעט 100 הרוגים. יותר ממחצית הנפגעים נמנו עם לוחמי הרויאל סקוטס, הגדוד שתקף את "הגבעה החומה".
 
הדרך צפונה נפתחה. חטיבה 155 של הדיביזיה הסקוטית צעדה באותו הלילה לעבר בשית והשתתפה למחרת בקרבות בסביבת גדרה כחלק מהמערכה על "תחנת הצומת" (תחנת הרכבת בנחל שורק).
הזמנה לטקס ולסיור מודרך
מי מקוראי e-ירוק שרוצה לראות איך נראו פני הדברים בשטח ולהשתתף בטקס ובסיור המודרך, מוזמן בכל לב להשתתף באירוע, שמתקיים בשיתוף העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, קרן קימת לישראל, המועצה האזורית באר טוביה והקהילה המקומית שפועלת בשיתוף עם קק"ל למען יער באר טוביה ומורשת האזור. 
אין צורך בהרשמה. ההשתתפות בטקס ובסיור ללא תשלום. 
מקום: גבעת הבריכה ביער באר טוביה – חורשת עזריקם. 
מועד: יום שישי, 10 בנובמבר, בשעה 10:00.
 
תודה לערן תירוש – יו"ר עמותת מורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל – על המידע לכתבה ועל ארגון המסלול. תודה לטלילה ליבשיץ – רכזת קהילה ויער בנגב הצפוני – על סיועה בהכנת הכתבה והאירוע. 

הזמנה לטקס. כל הפרטים מופיעים בטקסט החי למעלה
קרדיטים
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, טלילה ליבשיץ וארכיון הצילומים של קק"ל

מפה: אביגדור אורגד מפות 
פורסם בתאריך: 8.11.2017