טיול ברכב פרטי: בין נהלל ליפעת

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 12 ק"מ
  • צפון עמק יזרעאל
  • 3-5 שעות
  • עומס קל
תל שמרון. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

כביש 73, בין נהלל לצומת עדשים, עובר בקו המגע שבין הרי נצרת לעמק יזרעאל. מהכביש אפשר לצאת לכמה גיחות המניבות אתרים שכדאי לבקר בהם

בעמק יזרעאל, מכל מקום נשקף נוף מרהיב. במערב מזדקרים הקיר הזקוף של הכרמל והשוליים הנמוכים יותר של רמת מנשה. אם נתאמץ רק מעט נראה את הגלבוע. במזרח בולטות הפסגות של התבור וגבעת המורה. במערב – רק אופק, ובצפון – הרי נצרת. מכאן, מהרי נצרת, נצא לכמה גיחות קצרות לאורכו של כביש 73. כביש קצר, אבל בהחלט מועט המחזיק מרובה.

נקודת מוצא

תל שמרון. נוסעים מזרחה מצומת אלונים (כביש 75, ליד קריית טבעון), חולפים על פני רמת ישי ומגיעים לצומת נהלל (מפגש עם כביש 73). ממשיכים עוד כ-700 מ' ופונים שמאלה בכביש הגישה לתמרת. כעבור 100 מ' ישנה פנייה שמאלה בכביש העולה לכיוון בית העלמין של נהלל וחניון תל שמרון.

תל שמרון

נתחיל את הטיול שלנו בתל שמרון. זהו החוטם של הרי נצרת, המזדקר מעל עמק יזרעאל. מרחבת החניה הגדולה שלמרגלות תל שמרון, המשרתת את באי בית הקברות של נהלל, עולה שביל תלול אך קצר אל אל ראש התל.

שמרון הייתה עיר חשובה עוד בתקופה הכנענית. מכתב ממלך שמרון שנכתב במאה ה-14 לפני הספירה התגלה בארכיון המצרי החשוב של תל אל-עמארנה, בירתו של המלך המצרי אח'נתון (1364–1347 לפני הספירה). המלך ניסה להתחמק מתשלום מיסים בטענה שאבותיו לא היו חייבים לעשות כן.

השם "שמרון" נזכר במקרא שלוש פעמים. מלך שמרון הכנעני הצטרף ליוזמתו של יבין מלך חצור ויצא למלחמה יחד עם מלכי כנען האחרים נגד יהושע בן נון (יהושע יא, א). יהושע ניצח ושמרון עברה לנחלת שבט זבולון. פסגתו של תל שמרון היא רק האקרופוליס (העיר העליונה) של היישובים הקדומים, שרוב שטחם השתרע ממערב לפסגה.

החוקרים טוענים ששמו האמיתי של היישוב שהתקיים כאן היה שמעון. אכן, העיירה ששכנה כאן בתקופות המשנה והתלמוד נקראה סימוניה, שם שנגזר משמעון. סופר המקרא, מטעמיו שלו, כינה את המקום שמרון ובשם זה ידוע המקום גם כיום. בשנת 1867 התיישבו טמפלרים מגרמניה בתל שמרון, אך נטשו את המקום לאחר זמן קצר, בשל מחלת המלריה.

בשנת 1921 התיישבו ממזרח לתל ראשוני נהלל, עד שעברו למקום הקבע שלהם. במבנה הבטון הקטן שבראש התל, שנבנה בשנת 1935, ישבה "קבוצת שמרון" – דור שני למייסדי נהלל. בשנת 1938 עלתה הקבוצה מכאן לחניתה, שנוסדה במסגרת יישובי "חומה ומגדל" על אדמת קק"ל.

כדי ליהנות מהנוף באמת צריך לנוע קצת במרחבי התל, לנקודות תצפית חשופות. הנוף מגלה את המרחבים של עמק יזרעאל באזור נהלל, קמצוץ מהרי נצרת, והעיירה מגדל העמק, גבעות טבעון והכרמל.

בית קברות נהלל

מטיילים רבים מבקרים בבית הקברות, שבו טמונים מייסדי מושב נהלל, ובהם שמואל ודבורה דיין, הוריו של משה דיין ושל אחיו זוריק, שנהרג במלחמת העצמאות. לא הרחק מקברו של משה דיין, שנטמן סמוך למורד "הרחוב" הראשי של בית הקברות, נחים מנוחת עולמים אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי שנספה במעבורת החלל קולומביה, ובנו אסף, שנספה בתאונת מטוס.

כאן קבורה גם חנה מייזלס, אישה חלוצה מזן מיוחד, שהקימה את חוות העלמות בכנרת ואת בית הספר החקלאי לבנות בנהלל.

שמורת השיטה המלבינה

בין גדר בית הקברות לתל שמרון יורדת דרך עפר ברורה אל חורשת השיטה המלבינה, שהוכרזה כשמורת טבע. מין השיטה הזה זכה לתואר "מלבינה" בשל הגוון הבהיר של גזעיו וענפיו. אנו מניחים שבעבר הייתה החורשה גדולה יותר, אך החקלאים המעבדים את שדות החיטה שמסביב נלחמו בעץ הקוצני והעקשן כדי לזכות ביותר שטח. השיטה המלבינה נוטה ליצור סבך, משום שבארץ היא מתרבה מנצרים בלבד. הסבך קוצני ולכן כדאי לצעוד רק במרווחים שבין העצים.

בתום השיטוט בשמורה כדאי לחזור לראש תל שמרון באיגוף מערבי. מי שיפקח עיניים יגלה עשרות משטחי בטון שפזורים בשטח. זה מה שנשאר ממעברת שמרון, שבה התגוררו העולים החדשים שבאו ארצה לאחר מלחמת העצמאות. המעברה פורקה לאחר שנים אחדות ותושביה עברו למגדל העמק וליישובים אחרים בסביבה.

חורבת סיפן (גבעת עודד)

ניסע מרחבת החניה של תל שמרון לצומת נהלל (כביש 73) ונפנה דרומה. נחלוף על פני הכניסה לנהלל. כ-1.6 ק"מ מהכניסה לנהלל פונה דרומה כביש המוביל ל"כנף 1" – בסיס חיל האוויר ברמת דוד. ניסע בכביש הזה חצי קילומטר, נפנה ימינה (מערבה) בדרך עפר טובה ונעצור לאחר כ-100 מ'. משמאל לנו נמצאת גבעה קטנה שקק"ל נטעה בה חורשה של עצי אורן וחרוב. בצל העצים שוכן חניון קטן.

זוהי חורבת סיפן (תל אל-בידא). בחורבה התגלו שרידי יישובים עתיקים. הקדום שבהם נוסד בתקופה הכנענית התיכונה (2000–1500 לפני הספירה). שרידים נוספים מיוחסים לתקופה הישראלית הקדומה ולימי הביניים. בראש הגבעה נראית עמדה בנויה בטון. הבריטים בנו כאן עמדת נ"מ (נגד מטוסים) במלחמת העולם השנייה, מן הסתם להגן על בסיס חיל האוויר שלהם ברמת דוד.

למרגלותיה המערביים של הגבעה נובע עין סיפן (עין בידא) – קבוצת מעיינות שופעים שמימיהם נתפסים כיום ונשאבים. משוכות פטל וצבר ועצי בוסתן מציינים את מקום הנביעה. המעיינות האלה קשורים בתולדות קיבוץ רמת דוד. בשנת 1926 התיישבה בגבעה קבוצת "שרונה". שפיעת המעיינות גמרה לכך שחברי הקבוצה שינו את שמה לעיינות. לא חלפו כמה חודשים וקבוצה נוספת, "שרון" שמה, התיישבה גם היא סמוך למים.

בשנת 1931 עברו שתי הקבוצות למקום שבו שוכן כיום קיבוץ רמת דוד. שתי הקבוצות התנהלו בנפרד. בשנת 1953, ימי הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, התחברו בני קבוצת השרון עם פורשי קיבוץ גבת וייסדו את קיבוץ יפעת.

קק"ל הקדישה את הגבעה לזכרו של עודד ליברמן (ליבנה), שנולד בנהלל בשנת 1925. בגיל 18 ספג עודד מכה חזקה מקת רובהו של שומר בבסיס הבריטי. הוא לא התאושש מפציעה זו ומת כשנה אחר כך. אביו של עודד, הסופר צבי ליברמן (ליבנה), כתב בשנת 1932 את הספר "עודד הנודד", ספר הרפתקאות לבני הנעורים. הספר עובד באותה שנה לסרט ראינוע, שנחשב לסרט העברי העלילתי הראשון. בראש הגבעה, ליד העמדה הבריטית, מספר שלט את סיפורו של "עודד הנודד".

עין שני

מחורבת סיפן אפשר להמשיך מערבה עוד כ-900 מ' וממש לפני מרכז המזון של נהלל פונים שמאלה (דרומה). הדרך מתאימה לכל רכב ומגיעה לאחר כ-300 מ' לקבוצת דקלים ועצי נוי ולבריכה עגולה רדודה ולידה מבנה בטון עגול דמוי פילבוקס. זהו עין שני (עין א-שיח'ה), מעיין שטופח בידי אנשי נהלל ועתה הוא פינת חמד קטנה. מסביב – שדות מלוא העין.

לפני ניקוז השטח השתרעה כאן ביצה לא קטנה. היום נשאבים מי המעיין והשאריות מספיקות כדי לכלכל את הבריכה, או חלק ממנה. מבנה הבטון העגול, כפי שמעיד השלט הקבוע עליו, נבנה בשנת 1955 והוא משמש כבית המשאבות של המעיין. המעיין מטופח לזכרו של נחום בנימיני (1932–2003), שניהל את מחלקת המים של נהלל.

לאחר הביקור בעין שני נשוב לכביש 73 בדרך שבאנו בה ונמשיך מזרחה. נסיעה בת שתי דקות תביא אותנו לכניסה לקיבוץ יפעת. ניכנס לקיבוץ ומיד נפנה ימינה בדרך העולה לרחבת החניה הגדולה של בית הספר האזורי. מכאן ניכנס למוזאון לראשית ההתיישבות בעמק.

המוזאון לראשית ההתיישבות בעמק, קיבוץ יפעת

המוזאון מציג אוסף גדול של מוצגים המתארים את החקלאות ואת ראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל. אוסף הכלים החקלאיים מרשים מאוד. תמצאו בו טרקטורים ישנים וכלים ישנים הדרושים לעבודת השדה, כמו גם כלים מהחקלאות המסורתית. תמצאו במוזאון שחזור של חדר אוכל קיבוצי, של בתי מושב וקיבוץ, כולל אוהל המייצג את האוהלים שבהם התגוררו ראשוני העמק. המוזאון מציג גם אוסף גדול של כלי בית ובגדים של הימים ההם. סיור ממצה במוזאון עשוי להימשך בקלות כשעתיים.

חורשת הבונקרים

נצא מיפעת וניסע בכביש 73 מזרחה כחצי קילומטר בלבד ונפנה ימינה בדרך עפר טובה. דרך זו מובילה לאגם כפר ברוך ולמושב היוגב. אנו נסתפק בנסיעה של 1.1 ק"מ לחורשת איקליפטוסים גדולה שנמצאת ממזרח לדרך.

זוהי חורשת הבונקרים, הידועה גם כחורשת סלובניה, משום שקק"ל פיתחה את המקום בסיועו של דרקו הורברט, קונסול כבוד של סלובניה בישראל. החניון שבחורשה הוא מקום טוב לסיים בו את הטיול.

החורשה נקראת על שמם של שלושה בונקרים שבנו שלטונות המנדט הבריטי. בבונקרים אחסנו פצצות ותחמושת לשירות בסיס חיל האוויר המלכותי הבריטי ברמת דוד. הבריטים גם נטעו את החורשה, שנועדה להסוות את המבנים.

מידע נוסף

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים הכרמל (גיליון מס' 4)

התאמה למוגבלים בתנועה

המוזאון ביפעת נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות

ביקור במוזאון לראשית תולדות ההתיישבות ביפעת

א'-ה' 15:00-08:00, שבת וחג 14:00-11:00. טל' 04-6548974. הכניסה בתשלום

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: רונן טלמור, פרויקט הממ"ג, אגף הייעור קק"ל
פורסם בתאריך: 13.6.2012
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת סימון שבילים 4 הכרמל ורמות מנשה ו 3 הגליל התחתון, העמקים והגלבוע