בחורשה הקהילתית, השוכנת לצד הכביש המקשר בין גילון לצורית, פגשנו כמה מ"נאמני ההר" – קבוצה שעוסקת בפעילות סביבתית ותרמה להקמת השביל. החבר'ה פתחו שולחן באחד משולחנות הפיקניק שהציבה קק"ל בחורשה. קק"ל סייעה בפריצת חלק מהשביל, בשילוט ובנטיעת העצים באזור במסגרת מעורבותה בקהילה.
ראשיתו של השביל באירוע עצוב. "האחיינית שלי, סגן מיכל זֹהר, נהרגה בנובמבר 2010 כאשר חיכתה לטרמפ בתחנת הסעה לחיילים בעכו ונהג משאית פגע בתחנה במתכוון", אומרת אתי בהם מגילון. "משפחתה של מיכל, בת היישוב גילון, הקימה לזכרה מצפור יפהפה במערבו של היישוב גילון ומכאן התחיל הרעיון של השביל לקרום עור וגידים".
המנוע להקמת השביל הם מיקי שטיין מצורית ואתי ואמנון בהם מגילון, מראשוני המתיישבים בהר גילון. מיקי מתארת: "כשהגענו לכאן, היו בכל יישוב 15 משפחות. ראינו את הטבע הנהדר שמסביב והבנו שקיבלנו לא רק מקום לגור בו אלא הר למשמרת. עכשיו, כשבשני היישובים שבהר מתגוררות כ-500 משפחות, היה ברור לנו שצריך לחזק את המחויבות של התושבים לסביבה. טיפוח השביל מסייע לנו לשמור על ההר מפני תופעת 'החצר האחורית'. וזהו תפקידם העיקרי של נאמני ההר - לשמר את הסובב מלבלב ופורח".
החיבור בין הצורך להנצחה ובין הרצון לחזק את הקשר של התושבים למקום הוליד את תכנית האב הסביבתית לרכס כולו ואת שביל הטיול המשותף. נאמני ההר מקרב התושבים התארגנו בצורה מקצועית ויש להם ועדת היגוי, תכנון משותף לשני היישובים ותקציב מהקרן לשמירה על שטחים פתוחים ומ-JNF אוסטרליה. קק"ל עזרה בפריצת חלק מהשביל, וחברת עז הרים פרצה את תוואי השביל ושילטה אותו בעזרת תרומות של התושבים ובליווי אלי בנישו – יערן קק"ל, ועומר יגאל ויוסי יוטל – נציגי התושבים. נגה מזרחי, בעלת משרד לעיצוב גרפי ותושבת צורית, יצרה את המפה המצורפת לרשימה זו והנה, שביל חדש נולד בישראל.
"חשבנו גם על תחזוקת השביל", מספר עומר יגאל, מנהל הגדנ"ע בבית הספר הריאלי בחיפה וכותב ספרי טיולים. "חילקנו את השביל ל-13 מקטעים, ולכל מקטע יש משפחה שאחראית לתחזוקתו".
שביל סובב הר גילון הוא חלק מהפעילות הקהילתית-סביבתית שמתנהלת בהר. השביל מתחבר לשבילי טיול נוספים – שביל ילדי הר גילון, שביל ילדי צורית, שביל סובב משגב ושביל "יהי שלום", שביל מעגלי באורך של כ-2.5 ק"מ ממזרח לצורית, המנציח את זכרו של ישראל יהי שלום, איש חינוך ומדריך טיולים. קבוצת נשים עוסקת בפעילות "הזורעות ברינה". חברות הקבוצה נפגשות פעם בשבוע, מלקטות זרעים בהר ומפיצות אותם במקומות בהר הזקוקים לשיקום נופי. השביל משמש גם את תנועות הנוער ובית הספר האזורי לפעילויות הקשורות בטבע.