טיול לבריכת החורף הודיה

  • בסיסית
  • אביב חורף
  • 1 ק"מ
  • דרום מישור החוף הדרומי
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
שלולית החורף לאחר השיקום. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שיתוף פעולה שנרקם בין טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער של קק"ל בצפון הנגב, לאקולוגית שרה אוחיון, רכזת שימור בריכות חורף בחברה להגנת הטבע, החיה מחדש את בריכת הודיה שביער כרמון.

יער כרמון שוכן בצפון הנגב, בין קיבוץ נגבה ומושב הודיה. כביש 232, בין צומת הודיה וצומת גבעתי, מחלק את היער לשני חלקים. כאן, סמוך לצומת הודיה, שוכנת בריכת החורף שקיבלה את שם המושב הסמוך לה.

הודעה חשובה
בשל ליקויי בטיחות, אתר בריכת חורף הודיה (שביל דֵק מונגש + מרפסת הצופה לבריכה) סגור למטיילים עד להודעה חדשה.

איך מגיעים?

כניסה מערבית

כיום זוהי הכניסה הנוחה ליער. מצומת הודיה שבכביש 3 נוסעים דרומה כ-250 מ' בכביש 232 ופונים שמאלה (מזרחה). שלט קק"ל מכריז על הכניסה ליער כרמון.

הערה

בעתיד הקרוב יורחב כביש 3 ותתאפשר כניסה נוחה לבריכה גם מדרך סלולה המסתעפת דרומה מכביש 3, כ-900 מ' ממזרח לצומת הודיה.

הדרך אל הבריכה

סמוך לכניסה המערבית ליער נמצאת אנדרטה לזכר לוחמי גבעתי שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות במקום. הדרך מתעקלת שמאלה. במרחק של כ-300 מ' מהכניסה ליער, בגבעה הקטנה שמשמאל לדרך, נמצאים שרידי הכפר ג'וליס ובראשם המבנה שהוקדש לשיח' ח'יר, שעל פי אמונת התושבים נהרג בקרב נגד הצלבנים.

הנוסע ויקטור גרן, ששוטט באזור במחצית השנייה של המאה ה-19, מספר בכתביו על קבר שיח' בשם שיח' מוחמד ועל כמה עמודי שיש שהיו מונחים על פי הבאר הסמוכה וסביב השקתות שליד הבאר. תיאור זה מזכיר את המצב כיום. עוד במתחם: בורות מים, שרידי הכביש מתקופת המנדט ושרידי סוללת הרכבת התורכית שהובילה לבאר שבע.

כ-200 מ' משם, בהמשך הדרך, נמצא חניון יער כרמון. חלקו המערבי של החניון מכונה חניון האורנים. זה המקום להחנות את הרכב ולהמשיך לצעוד בדרך העפר עוד כ-200 מ' אל בריכת הודיה. בקק"ל כבר השלימו את התכניות להציב כאן שולחנות נגישים ולסלול שביל "צף" שיוביל אל דק תצפית ויהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות. בקרוב יוצב במקום שלט חדש ובו הסבר מקיף על בריכת החורף ועל מיני הצמחים ובעלי החיים שבה.

בריכות חורף

בריכות חורף הן בית גידול מיוחד במינו. בחורף הבריכה מלאה מים ובקיץ היא מתייבשת לחלוטין. בריכות חורף מקיימות עולם מיוחד של צמחים ובעלי חיים המותאמים לעבור את העונה היבשה בעזרת גופי קיימא (מצב שבו היצור נמצא בחוסר פעילות קיצוני שמאפשר לו לשרוד בתקופות שבהן תנאי הסביבה קשים). אדרבה, אם הבריכה מלאה במים כל השנה, המינים שמאפיינים את בריכות החורף נעלמים בדרך כלל.

חמישה מבין שבעת מיני הדו-חיים בישראל – צפרדע הנחלים, חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים ואילנית מצויה – חיים בבריכות חורף. קיומם של הטריטון והחפרית אף מותנה בקיום בריכות חורף ולא במקורות מים קבועים.

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 שרדו בישראל מאות בריכות חורף. רובן, יש להודות, היו שילוב של טבע ומעשה ידי אדם. מקומות נמוכים בסביבה קלטו אליהם את מי הנגר, והאדם, במקום להילחם בתופעה, טיפח אותה לתועלתו. הבריכות שימשו להשקיית עדרים וגידולים חקלאיים עונתיים, והיה להן חלק חשוב באספקת המים לאוכלוסייה.

מאוחר יותר, עם פיתוח הארץ, החלו בריכות החורף להיעלם זו אחר זו. המודעות לעצם קיומן הייתה נמוכה מאוד. בקיץ הן נראו כמו שדה קוצים עזוב, חסר חשיבות לחלוטין, ובחורף הן נתפסו כמטרד. פעולות פיתוח וניקוז כמעט וחיסלו את בריכות החורף מנופי ישראל.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לשמר את המגוון הביולוגי בבריכות החורף בישראל ואף ליצור בריכות חורף חדשות ולהשיב את בית הגידול המיוחד הזה לנופי הארץ. בריכת הודיה שביער כרמון היא אחת הבריכות האלה.

בריכת הודיה

בריכת הודיה היא בריכת חורף לא גדולה במיוחד (25X15 מ' בערך). מצד דרום ומזרח גובל בה פרדס. בצדה השני עוברת הדרך המובילה לחניון האורנים שביער כרמון. המטייל המצוי יחלוף על פני הבריכה מבלי להעיף בה מבט שני.

"במשך שנים לא ידענו שיש לנו בריכת חורף ביער כרמון", אומרת טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער של קק"ל בצפון הנגב, "בחלק משטח הבריכה אפילו נטענו עצים". סקר בריכות חורף שביצעו ד"ר אלדד רון וד"ר שריג גפני קבע שבריכת הודיה מוגדרת בעדיפות גבוהה לשימור. הם גילו שהבריכה מאכלסת מגוון ייחודי של בעלי חיים ובהם מיני סרטנים המתקיימים בבריכות חורף בלבד כגון תריסן הקשקש וזימרגל.

בעקבות הרחבה מתוכננת של כביש 3 נגרעה רצועה מיער כרמון. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה הקציבה פיצוי כספי תמורת הרצועה ובקק"ל נענו ליוזמה להקדיש את הסכום לשיקום בריכת החורף הודיה. טלילה יצרה לשם כך שיתוף פעולה עם האקולוגית שרה אוחיון, רכזת שימור בריכות חורף בחברה להגנת הטבע, והשתיים פועלות יחדיו לשיקום הבריכה.

"בעבר הבריכה השתרעה על פני כמה דונמים ושימשה את התושבים המקומיים להשקיית עדריהם", אומרת שרה אוחיון, "שינויים בשימושי הקרקע שהתרחשו במשך השנים צמצמו את שטח הבריכה. נוסף על כך, הבריכה הלכה ונסתמה עם השנים בגלל סחף שזרם אליה. בעלי החיים והצמחים החיים בבריכות חורף זקוקים למים במשך ארבעה-חמישה חודשים בשנה. בריכת הודיה נעשתה רדודה כל כך עד שהמים החזיקו בה רק חודש אחד".
המסקנה: כדי להשיב את בריכת הודיה לחיים יש צורך להעמיקה באמצעות חפירה זהירה שלא תפגע בשכבת החרסית האוטמת את הקרקע ושבזכותה הבריכה קיימת.

קודם כול, כדי להבין את מבנה הקרקע, נחפרו שלושה בורות בדיקה. "דאגתי מאוד לשלומה של הבריכה", אומרת טלילה, "הבריכה הזו היא עולם שלם של חיים, וחששתי שבלי כוונה נפגע בו ללא תקנה. אמנם גייסנו לעבודה אנשי מקצוע, ביקרנו בבריכות חורף משוקמות והתייעצנו עם יועץ ניקוז כדי ליצור את מערך הניקוז הרצוי לבריכה, אבל בכל זאת, בשבילנו הכול היה חדש".

אחרי שהגיעו הנתונים אפשר היה לגשת למלאכה. העבודות נעשו לפני הגשם, כאשר היצורים בבריכת החורף שרויים בתרדמה. שכבת החיים העיקרית, המכילה את זרעי הצמחים וביצי הקיימא נמצאת ב-20 הס"מ העליונים של הקרקע. שכבה זו קולפה בזהירות והונחה בצד למשמרת. אחר כך נעשתה החפירה באמצעות טרקטור שעבד בעדינות רבה. הרעיון היה ליצור בריכה ששוליה רדודים כדי לאפשר גם את קיומם של בעלי חיים וצמחים המותאמים לחיים במים רדודים. בתום החפירה הושבה שכבת החיים לבריכה.

יומיים לאחר תום העבודות הגיע הגשם הראשון אל צפון הנגב. עתה, לאחר שהאזור זכה כבר באמצע ינואר לכמות המשקעים השנתית הממוצעת, בריכת הודיה מלאה לגמרי. נכון לסוף פברואר, ירדו 595.4 מ"מ על פי תחנת המדידה. המבצע, אם כך, הוכתר בהצלחה!

שיתוף הקהילה

בריכת הודיה תורמת לשיקום הטבע בישראל, וכדי לשמר אותה, טלילה ושרה פועלות גם ליצירת קשר בינה ובין הקהילה הקרובה. בבריכה נערכו בעבר פעילויות לילדי מושב הודיה, וקשר אמיץ במיוחד נוצר השנה עם תלמידי כפר הנוער סילבר ועם יובל קררי, המורה המלווה אותם מטעם בית הספר. התלמידים דוגמים בבריכה מדדים סביבתיים, כגון טמפרטורה, מליחות וחמצן, ולומדים על מיני בעלי החיים והצמחים שבה.

כבר עם הנפת הרשת הראשונה העלו התלמידים פרטים רבים של תריסן הקשקש וזימרגל. שני חסרי חוליות ייחודיים אלה נחשבים נדירים בישראל בגלל היעלמותן של בריכות החורף. מלבדם נמצאו עוד מינים רבים של חרקי מים וסרטנים.

תריסן הקשקש וזימרגל מצוי

תריסן הקשקש הוא מין של סרטן בעל גוף שטוח שאורכו יכול להגיע לשישה ס"מ! זהו הגדול מבין הסרטנים החיים בבריכה. צבעו חום-אדום, כצבע הקרקעית הבוצית שבה הוא תר אחר מזון. הצבע האדום מעיד על ריכוז גבוה של המוגלובין העונה על המחסור בחמצן בבריכה. בקצה הבטן בולטים שני זיפים ארוכים וקשקש. בראשו קבוע זוג מחושים מנוונים. התריסן מתקדם בעיקר בעזרת רגלי החזה הראשונות הרחבות כמשוטים. הוא טורף יצורים קטנים ממנו וניזון מחומרי רקב. בארץ נצפו רק נקבות של תריסן הקשקש, והן מתרבות רביית בתולין (הצאצאים הם שכפול זהה לחלוטין של ההורים).

זימרגל הוא סרטן שאורכו סנטימטר עד שניים. גופו מוארך ועשוי פרקים-פרקים, צבעו לבן ולפעמים כחלחל-אדמדם. הגוף מסתיים בזנב בעל שני חודים שעירים. רגליו משמשות כאברי נשימה, ומכיוון שהן נעות ללא הרף, סביבתן מועשרת בחמצן. באביב הנקבה נושאת בקצה בטנה שקיקי ביצים שקופים שצבעם כחלחל-אדמדם.

בשנה הבאה, לכשתסתיים שנת השמיטה, יסייעו תלמידי כפר סילבר בשיקום בוטני של הבריכה בהנחייתה של הבוטנאית בשמת סגל. בינתיים מגדלים בכפר הנוער זרעים של צמחי מים במצע מנותק, בהתאם לכל הכללים הנהוגים בשנת שמיטה.

מזל טוב! בריכת הודיה שבה לחיים.

קרדיטים
 
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, שרה אוחיון וטלילה ליבשיץ
פורסם בתאריך: 25/2/2015

בשיקום הבריכה לקחו חלק האדריכל זוהר צפון, מוטי שריקי ויעקב בן יאיר ממרחב דרום של קק"ל.
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מס' 10 (גוש דן וחוף פלשת)