בחנוכה לא נצא ידי חובה ללא ביקור בקברות המכבים. נשוב לכניסה ליער בן שמן ונפנה ימינה בכביש 443. ניסע כ-5.5 ק"מ ונפנה שמאלה אל רחבת החניה הגדולה שלצדה האתר המכונה קברות המכבים. תמצאו כאן במת סלע שחצובים בה תשעה קברי פיר. כל קבר כולל שני כוכי קבורה באורך אדם מקבילים זה לזה ומופרדים באמצעות דופן סלע שהשאירו החוצבים.
יש להניח שבכל קבר נטמנו גופותיהם של שני בני זוג. ליד אחדים מהקברים מונחים לוחות אבן מסותתים ורחבים מאוד ששימשו כיסוי לקברים. שיטת הקבורה הזאת אופיינית לתקופה הרומית. "מסורת" מאוחרת זיהתה את האתר כקברות המכבים.
מאתר קברות המכבים נמשיך צפונה בדרך היער הראשית (סימון קק"ל ירוק, סימון שבילים אדום) וכעבור כקילומטר נגיע למבנה אבן בעל אולם אחד מקורה בכיפה. זהו קברו של שיח' אל-ע'רבאווי (בערבית: השיח' המערבי) וקרוי בעברית חורבת הגרדי, על שמו של יוחנן הגרדי, הלוא הוא יוחנן החשמונאי.
במלחמת העצמאות שכן כאן משלט 219. אנדרטה הסמוכה למבנה קבר השיח' מנציחה את זכרם של 23 החללים שנהרגו בקרבות באזור. לאחרונה נקבעה בתוך מבנה הקבר מצבה המספרת שזהו מקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי.
החוקר הצרפתי ויקטור גרן מצא בשנת 1870 סמוך לכאן שרידי מבנה מלבני מוארך (22.77x6.71 מ') וזיהה את המקום כקברות המכבים. האתר תאם, לדעתו, את תיאור מצבת הקבורה המפוארת שבנה שמעון החשמונאי לבני משפחתו, כפי שמסופר בספר מכבים: "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור. ויעמד שבע פרמידות אישה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת אחים. ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורדי הים" (מקבים א, יג 29-27).
בחפירות שערך במקום החוקר קלרמון-גאנו (1874), הוא גילה דגם צלב ברצפת פסיפס צבעונית מהתקופה הביזנטית. המבנה, שלא נותר ממנו זכר, הוא בן התקופה הצלבנית. השאלה אם הוא נבנה על מקום אחוזת הקבר של המכבים בעינה עומדת.
מכאן נוכל לשוב על עקבותינו ולערוך פיקניק בחניון הסמוך לקברות המכבים.