שביל הגולן: מחניון עין זיוון לבאב אל-הווא

  • גבוהה
  • כל השנה
  • 10 ק"מ
  • צפון רמת הגולן
  • 3-5 שעות
  • עומס קל
גלי אבנים. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

קטע זה של שביל הגולן (קטע 5) מתנהל ברום של 1,000 מ' ויותר מעל פני הים. מנקודת המוצא, חניון עין זיוון, יוצאים לרמת בזלת גבוהה ומנוקדת בעצי אלון תולע. הטיול דורש מאמץ מסוים בשביל התלול מאוד שעולה לפסגת הר בנטל ומתגבר על הפרש גובה של כ-150 מ'. בצדו השני של ההר מחכים מאגר בנטל והאתר הקדום באב אל-הווא.

מידע כללי

גישה לנקודת המוצא

חניון עין זיוון נמצא מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון (כביש 91).

גישה לנקודת הסיום

הכניסה לבאב אל-הווא נמצאת 1.1 ק"מ ממזרח לצומת בנטל (כביש 959, ליד סימן ק"מ 16).

אורך המסלול

10 ק"מ.

אופי המסלול

מסלול חד-כיווני, כולל מעלה תלול להר בנטל. יש לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול.

חניון עין זיוון

בחניון יש שולחנות פיקניק, משטחי לינה מבטון, צל עצים ופחי אשפה. אפשר להשיג מים בקיבוץ עין זיוון הסמוך. "

חניון עין זיוון. אנדרטת גדוד סיור 134

חניון עין זיוון הוא אתר הנצחה לחללי גדוד סיור 134 שנפלו במלחמת יום הכיפורים. החניון שוכן בצל עצי חורש טבעי, בעיקר אלון תולע ואלון תבור, עם תוספת של עצים נטועים. קק"ל הכשירה במקום חניון לילה לשירות המטיילים בשביל הגולן. החניון כולל שלושה משטחי לינה מצוידים בקיר חוסם רוח, מקום ייעודי למדורה (אין להדליק אש מחוץ למקום זה) ופחי אשפה.

האנדרטה הצנועה כוללת טנק שרמן ישן, צריח של נגמ"ש ושל תותח סורי 122 מ"מ ולוחות המנציחים את חללי הגדוד. יוצאי הגדוד נטעו שני עצי ארז בכלים שהשתתפו בקרבות: אחד בתוך צריח של טנק ואחר בצריח של נגמ"ש.

גדוד 134 הוקם בשנת 1971. לוחמיו היו טנקיסטים צעירים וחיילי פלוגות סיור ותיקות שיצרו כוח משולב של 23 טנקים, נגמ"שים וג'יפים. בבוקר 7 באוקטובר 1973 יצאו הלוחמים למלחמה ומי שהספיק להתארגן תגבר את גדוד השריון 179, שספג במהלך הלילה אבדות ועמד בפני גמר תחמושת.

בשעה 11:00 החל הכוח לנהל קרב מול 30 טנקים שבאו מדרום, מאזור חושניה, ועד השעה 13:00 הדליק 22 מהם, בלי ששום טנק ישראלי נפגע בצורה רצינית. בשעה 13:00 נתקל הגדוד בכמה עשרות טנקים סוריים, שבאו ממזרח. גם בקרב זה השמיד הכוח טנקים סוריים רבים, אך גם אצלו נפגעו טנקים ונהרגו לוחמים.

קרב הבלימה נמשך 3 ימים נוספים. הגדוד השתתף בהדיפת הסורים באזור ציר המפלים (כביש 808) ומאזור הר יוסיפון ותל חזקה. בהמשך השתלב הגדוד בהתקפת הנגד בגזרת חושנייה, ובעקירת הכוחות הסוריים מהישגי הכיבוש שלהם בשטחי רמת הגולן. גדס"ר 134 היה הכוח המוביל בהבקעת מערכי הסורים על הכביש הראשי קונייטרה, דמשק, בשדה מערכה קשה שכלל התגברות על מוקשים ועל מוצבים עתירי נשק. במהלך קרב הפריצה של מערך ההגנה הסורי נפגעו מרבית הטנקים של הגדוד וגם כמה נגמ"שים, והגדוד ספג נפגעים רבים. הגדוד איבד 33 מלוחמיו. כמה חודשים לאחר המלחמה פירק צה"ל את מסגרת הגדוד.

קיבוץ עין זיוון

שביל הגולן יוצא מהחניון מערבה במקביל לכביש 91. מעבר לכביש שוכן קיבוץ עין זיוון, שעלה על הקרקע בשנת 1968, ממערב ליישוב הנטוש עיון א-זוואן. זהו הקיבוץ הראשון בישראל שעבר הפרטה. התושבים מגדלים יותר מ-2,000 דונם מטעי נשירים וכרמי גפן ליין. ענף פרנסה חשוב הוא תיירות. בקיבוץ יש חדרי אירוח ברמות שונות והוא מפעיל גם טיולים ברכבי שטח, מפעל ידני לייצור שוקולד ויקב.

טרסות וגלי אבנים

שביל הגולן חוצה את כביש 91 ונכנס לחורש צפוף, שבו צומחים בכפיפה אחת עצי אלון התולע עם עצי אלון מצוי. השביל יוצא חיש קל מהחורש ועובר ברמה בזלתית זרועה בטרסות. גלי אבנים רבים משמשים בסיס לעצי אלון התולע. זהו עץ נשיר, הצומח בדרך כלל ברום שעולה על 1,000 מ' מעל פני הים. בניגוד לאלון המצוי, ירוק-העד, עץ זה מצמיח גזע אחד. כל אלה צומחים ליד שיחי אחירותם החורש ועצים קטנים של אשחר ארצישראלי.

אנו צועדים במישור רחב ידיים, המשמש למרעה, אך חשים היטב בנוכחותו של הר אביטל (תל אבו א-נדה), המתנשא מימין לנו לרום 1,204 מ'. התל הגעשי מתנשא כ-240 מ' מעל סביבתו וערכו האסטרטגי רב. לפיכך בראש ההר נמצא מוצב פעיל של צה"ל המונע גישה לפסגה.

בראש ההר נמצא קברו של שיח' אבו-נדה. אבו נדה נודע בסגולתו להוריד גשמים. גוטליב שומאכר, שסקר את הגולן בשנים 1883–1886, מספר שלעתים קרובות בבוקר ערפילים מסתירים את ההר. תושבי הגולן האמינו שבשל תופעה זו פסגת ההר היא שמעניקה להם את הטל, וכאשר יסור הענן מן ההר, אות הוא שרוחות מזרחיות יבשות בדרכן אליהם.

צורתו המיוחדת של ההר נוצרה משרשרת של אירועים גאולוגיים, שהתנהלה כנראה כך: תחילה נפלטו קילוחי בזלת שיצרו אזור שטוח; אחר כך נפלטה סקוריה, והיא בנתה כיפה מאורכת; בשלב השלישי נפלטו מההר כמויות גדולות של טוף, והן כיסו את הסקוריה; אחר כך שוב פרצו קילוחי בזלת מהקירות ומהלוע; בשלב הבא התמוטט ההר וקרס אל הלוע; ובמשך הזמן התכסה הלוע בסחף ונוצרה בו הקרקע הקיימת בימינו.

שביל הגולן עובר בצד מטעי תפוח ומגיע למעגל התנועה הסמוך למרום גולן. חוצים את הכביש וממשיכים צפונה כקילומטר במקביל לכביש המוביל לקיבוץ מרום גולן. השביל יוצא לכביש במקום שבו עולה הדרך הסלולה להר בנטל.

הר בנטל

במקום לנסוע לראש ההר ברכב נגזר על הצועדים בשביל הגולן לעלות בשביל תלול מאוד, העובר בצד הכביש. השביל מתגבר על הפרש גובה של כ-150 מ' ומגיע לראש ההר, שבו מוצב בלתי-מאויש של צה"ל ובית הקפה המפורסם "קופי ענן".

הר בנטל (1,165 מ') מתנוסס ממערב לבקעת קונייטרה. שמו הערבי, תל אל-עראם (ערימת החיטה), נגזר מצורתו. שני ההרים, בנטל ואביטל, הם חלקים מלוע של הר געש אחד. בחלקו הצפוני ההר בנוי מסקוריה, דבר הניכר בצבע האדמדם של הסלע. בחלק הדרומי של ההר, כלומר החלק הפנימי של לוע הר הגעש הרדום, ניכרת בליה של טוף שצבעו אפור-צהבהב.

עמדת הסברה קולית מעניקה הסבר על התצפית המרהיבה. מזרחה מכאן נפרשים נופי בקעת קונייטרה ומישורי הבזלת שבעומק סוריה, החרמון, דרום לבנון, הרי הגליל ומרחבי הגולן. שימו לב לקונייטרה, העיר שנכבשה במלחמת ששת הימים ותושביה נטשוה. בהסכם ההפרדה שנחתם ב-1974 נמסרה קונייטרה לסורים. הם בנו לידה עיר חדשה, היא מדינת אל-בעת', הנראית ממזרח לקונייטרה הישנה.

סמוך לבית הקפה נמצאת תצוגה של פסלי ברזל, יצירתו של הפסל יופ דה-יונג, חבר קיבוץ מרום גולן.

השביל לבקעת קונייטרה

שביל הגולן יורד למאגר בנטל ולבאב אל-הווא, השוכנים בפתחה המערבי של בקעת קונייטרה הגדולה, הנמשכת לתחומי סוריה. הבקעה הפורייה מעובדת במטעי פרי, בכרמים ובגידולי שדה.

בחפירות שנערכו בבקעה גילתה הארכאולוגית נעמי גורן-ענבר אתר פרהיסטורי ובו מצבור גדול של עצמות בעלי חיים, בהם קרנף, פרות בר גדולות, סוסים, אריה, צב, אייל אדום, צבי וזאב. על חלק מהעצמות התגלו סימני חיתוך, שנעשו בידי אדם לפני כ-54,000 שנים. באותם ימים היה בבקעת קונייטרה אגם מים גדול ובני האדם צדו את בעלי החיים כשאלה באו להרוות את צימאונם. עצמות בעלי חיים אלה מוצגות במוזאון לעתיקות הגולן בקצרין.

השביל התלול, שאורכו כקילומטר, יורד במדרון הצפוני של ההר, שבו נותרו שרידים יפים של חורש. במדרון הזה נותר חורש טבעי צפוף שבו שולטים אלון מצוי, אלון תולע ואוג הבורסקאים.

מאגר בנטל

המאגר הגדול, השוכן בקצה המערבי של בקעת קונייטרה, נבנה בשנות ה-80. המאגר מנקז אליו מי גשמים וערוצים שפניהם מזרחה (ירמוך), לעבר בקעת קונייטרה. נפח: 4.2 מיליון מ"ק. שוחים בו, להנאתם ולהנאת חובבי הדיג, קרפיונים וכסיפים.

שביל הגולן עובר בשולי המאגר, חוצה את כביש 959 ונוחת בבאב אל-הווא, ליד שלט כניסה לקטע זה של שביל הגולן.

באב אל-הווא

השיטוט בבאב אל-הווא הוא עונג צרוף. כ-70 מ' ממערב-דרום-מערב למקום שבו שביל הגולן חוצה את הכביש נמצאת מערת קבורה מיוחדת במינה, שהתגלתה בעקבות הנחת צינור מים, העובר במקום גם כיום. גג המערה משתלב בגובה פני הקרקע והוא בנוי לוחות אבן במתכונת הבנייה "החורנית". מכל צד של המערה בנויים שמונה כוכי קבורה בשתי קומות. גופות הנקברים הונחו בכוכים ולא בתוך ארונות קבורה.

כ-100 מ' מערבה מכאן נמצאת בריכת בראון (בירכת באב אל-הווא), שמורת טבע המשמרת שלולית חורף ובה עולם צומח וחי מיוחד במינו. בבריכה חיים לא פחות מחמישה מתוך שבעת מיני הדו-חיים הקיימים בארץ. ואלה הם: חפרית עין החתול, טריטון הפסים, קרפדה ירוקה, צפרדע הנחלים ואילנית.

חובבי הצמחים ימצאו כאן בקיץ מגוון מופלא של צמחים הקשורים למקומות לחים, בהם בוציץ סוככני, דמסון כוכבני ונורית המים. בנובמבר פורחים כאן המוני פרטים של כרכום צהבהב וסתוונית התשבץ, ובינואר ימצאו חדי עין בקרבת הבריכה את הרקפת היוונית הנדירה.

שלולית החורף נמצאת בשקע טבעי, וכאשר היא בשיאה שטחה משתרע על כ-120 מ' ועומקה עשוי להגיע ל-4 מ'. בתקופה הביזנטית ניצלו תושבי באב אל-הווא את השקע, סכרו את החלק הדרומי שלו והפכו את המקום לבריכת אגירה. הטריטון וחבריו חייבים את אתר הרבייה שלהם לא רק לטבע, אלא גם לתושבים הקדמונים של באב אל-הווא, הלוא הם היטורים, ששרידי הבתים שלהם נותרו בשטח עד ימינו.

שביל הגולן עובר בתחומי החורבה בין שרידי בתי מגורים של היטורים. בחלק מהבתים שרדו הקירות עד גובה הגג כמעט. בין הבתים צומחים עצי בוסתן. כדאי לשים לב לעץ גדול ומוזר למראה, שנמצא ליד כמה עצי ברוש. זהו עץ דובדבן. פירותיו הקטנים אינם אכילים. לפיכך, לא נותר לנו אלא לשער שהתושבים הצ'רקסים של הכפר הנטוש מנצורה נטעו כאן מטע דובדבנים וייתכן שהעץ שנותר בשטח הוא הכנה שעליה הם הרכיבו ענפי דובדבנים נושאי פירות. הענפים מתו ואילו הכנה נותרה בשטח. כאן, ליד הדובדבן שבקצפת, מסתיים טיול זה.
קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפות: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 29.10.2014
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת סימון שבילים 1 החרמון הגולן ואצבע הגליל