תפריט

מילון האופניים השלם של קק"ל

מציע עולם רחב של מונחים ומושגים מתחום רכיבת האופניים.
כאן תמצאו הסברים, תמונות ותרשימים הנוגעים לתרבות האופניים, לרכיבה על אופניים, לסוגי השבילים, לסלנג ועוד. תוכלו לאתר מושג באמצעות שורת החיפוש או לעבור אליו לפי האות הראשונה בשמו.
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:
אבוקדו
רשימה אופניים תצוגה על גבי:
  • אוזן (Rear Derailleur Mech Hanger)

    אוזן היא רכיב המתחבר לחלק האחורי של שלדת האופניים, לרוב לתושבת הגלגל (Dropout). תפקידה של האוזן, העשויה לרוב סגסוגת אלומיניום, הוא לשמש כנקודת קריסה וכחלק זול להחלפה ולהתעקם במקרים שבהם המעביר סופג מכה או נמתח מעבר ליכולתו כדי להגן עליו ועל השלדה.
    בחלק מהשלדות העשויות ברזל האוזן מהווה חלק אינטגרלי מן השלדה, מאחר שהחומר שממנו עשויה השלדה מאפשר לעקם את האוזן חזרה למקומה מבלי לגרום נזק לשלדה עצמה.
    אוזן היא חלק ייחודי לכל דגם אופניים, ולעתים המבנה באותו דגם אופניים משתנה בהתאם לשנתון הייצור. לאוזן חשיבות עליונה כשמדובר בהעברת הילוכים מדויקת, ודי בכיפוף קטן, גם כזה שאי אפשר להבחין בו בעין, כדי לגרום למערכת ההילוכים לצאת מכיוון. לרוב אי אפשר ליישר חזרה אוזן שהתעקמה, ומומלץ לכל בעל אופניים להחזיק ליתר ביטחון אוזן נוספת בתיק הרכיבה.
  • אוכף (Saddle)

    אוכף
    אוכף הוא אחד החלקים החשובים באופניים מהטעם הפשוט שאנו יושבים עליו לכל אורך הרכיבה ועל כן עליו להיות נוח. מציאת אוכף מתאים היא משימה לא פשוטה שהרי לכל אחד מאיתנו אנטומיה שונה באזור הישבן... לאורך השנים עשו יצרנים מאמצים כבירים לעצב מגוון רחב ככל האפשר של אוכפים שיתאימו לכל רוכב. אוכפים נבדלים זה מזה באורכם, ברוחבם, בזווית השיפוע שלהם כלפי מטה מן הירכתיים אל החרטום, במבנה השדרה המרכזית שלהם (יש אוכפים שבמרכזם תעלה – "Love Canal" שנועדה להקל את זרימת הדם במפשעה ולמנוע "הירדמות" של איברי המין), בסוג החיבור למוט הכיסא (מסילות/חבק וכיו"ב), בעובי ובסוג הריפוד שלהם, בחומר שממנו הם עשויים (פלסטיק/עץ/קרבון) ובמשקלם. למרות הדעה הרווחת, דווקא אוכפים צרים ונטולי ריפוד נחשבים נוחים יותר כשיושבים עליהם בטיץ מרופד.
  • אופני מדבקה

    "אופני מדבקה" הוא כינוי לאופניים זולים ולא ממותגים שמיובאים לארץ וכאן עוברים תהליך מיתוג שבמסגרתו מומצא להם שם ומוצמדת אליהם מדבקה תואמת הנושאת את אותו שם. לאופניים הללו (שמיוצרים לרוב במזרח) יכולים להיות שמות שונים בכל מקום על פני כדור הארץ, והמדבקה שלהם מעידה רק על היצירתיות של הוגה השם המקומי. אופני מדבקה נחשבים לאופניים הזולים ביותר והאיכותיים פחות. שלדות אופני המדבקה כבדות להחריד, וחלקי האופניים (מערכות הינע/גלגלים וחלקי שליטה) שעושים בהם שימוש הם ברמה הנמוכה ביותר.
  • אושיית רכיבה

    אישה או גבר שהפכו לאגדת רכיבה עוד בחייהם. גיבור תרבות, מושא הערצה, ידוען. בדיוק כמו בכל תחום אחר, גם לרוכבי אופניים יש גיבורים משלהם. כמובן, לכל דיסציפלינה יש גיבורים משלה, וסביר להניח שרוכבי DH לא יכירו את האושיות של רוכבי הכביש וכך הלאה. גם לנו, רוכבי השטח בארץ, יש כבר אושיות רכיבה כמו חברי "חבורת הזבל" (נימי, כספי, סופר ואחרים) המיתולוגיים ודמויות צעירות יותר כמו דן-דן, בן קדמי, חנוך רדליך ואחרים.
  • ארכובה (Crankset)

    ארכובה
    הארכובה היא החלק המעביר את הכוח שאנו מפעילים עם הרגליים על הדוושות, דרך השרשרת, אל הקסטה ומשם אל הגלגל האחורי. הארכובה מורכבת מארבעה חלקים עיקריים (למעט הדוושות): זרועות (ימין ושמאל), תושבת גלגל השיניים (Spider), ציר הארכובה (Spline) וגלגל השיניים (Chainring). ארכובות נבדלות זו מזו בהתאמתן לסוג האופניים (כביש/שטח), במספר גלגלי השיניים שאפשר להתקין על תושבת גלגלי השיניים שלהן (פלטה אחת, שתיים או שלוש), בסוג תושבת גלגלי השיניים (מספר הזרועות/ערך ה-BCD/היעדר זרועות כלל וחיבור הפלטה ישירות לציר – Direct Mount), באורך הזרועות, בזווית שפיעת הזרועות (מידת נטייתן כלפי חוץ ממרכז הציר -Q Factor), בקוטר הציר ובהתאמתו לסוג הציר המרכזי (BB92/BB30/GXP ודומיהם), באורך הציר וכמובן בחומר שממנו הארכובה עשויה (אלומיניום/ברזל/קרבון).
  • בוכנת בלם (Caliper)

    בוכנת בלם
    בוכנת בלם היא חלק ממערכת בלמים הידראולית שתפקידה לחבוק את הרוטור ולעצור את האופניים. בתוך גוף בוכנת הבלם יש בוכנה (Piston) אחת או יותר מכל צד שנדחפת החוצה בכוח הנוזל ההידראולי כשאנו לוחצים על ידית הבלם. כדי לאפשר עצירה, רפידות הבלימה שבגוף בוכנת הבלם דוחפות את אותן בוכנות כנגד הרוטור, והחיכוך שנוצר בין הרפידות לרוטור מאט את האופניים. על בוכנת הבלם להיות ממורכזת מסביב לרוטור. בוכנה שאינה ממורכזת כראוי יכולה ליצור רעשים, בלימה לא אחידה ואפילו שחיקה לא אחידה של הרוטור והרפידות. במערכות מעצורי דיסק מכניים תנועת הבוכנות מתבצעת מכוח משיכת כבל מתכת.
  • בולם אחורי (Rear Shock)

    בולם אחורי
    באופני שיכוך מלא, המתלה האחורי משוכך באמצעות בולם אחורי. בולמים אחוריים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: בולמים המבוססים על קפיץ מתכת ובולמים המבוססים על בוכנת אוויר. כשמעוניינים להתאים בולם אחורי לשלדה יש להביא שני נתונים חשובים בחשבון: המרחק בין נקודת עיגון לנקודת עיגון (eye2eye) שנמדד במילימטרים והמהלך של הבולם (Stroke) שנמדד באינטשים – חשוב לא לבלבל בין מהלך הבולם לבין מהלך המתלה! בולם עם Stroke של X אינטש יכול לשמש אופניים בעלי מהלך מתלה שונה וזאת בשל תכנון שונה של המתלים ויחס ההתכווצות שלהם. הבולמים האחוריים נבדלים זה מזה גם בכמות הכיוונים שהם מאפשרים הכוללים בעיקר שיכוך החזרה (Rebound) וסוגים שונים של נעילות והקשחות. יש בולמים שאפשר לשלוט בהם מהכידון באמצעות כבל מתכת, צינור הידראולי ואפילו מערכות שלט רחוק חשמליות. לבולמים יש מגוון מבנים המותאמים לסוג האופניים והרכיבה. למשל לבולמי אוויר המיועדים לרכיבה אגרסיבית יהיה תא אוויר נוסף (Piggyback) שתפקידו לאפשר לבולם להיות יותר פרוגרסיבי. כאשר מכיילים בולם בפעם הראשונה נעזרים בשלב ראשון בנתון ה-Sag – השקיעה הראשונית. ככל שהשקיעה הראשונית תהיה גדולה יותר, כך יהיה הבולם רך יותר. את השקיעה הראשונית אפשר לשנות בבלמי קפיץ על ידי שינוי ה-Preload של הקפיץ (כמה מכווץ הוא יהיה כנקודת מוצא) ובבלמי אוויר באמצעות לחץ האוויר בתוכו .
  • בולם קדמי

    בולם קדמי
    מערכת שיכוך מבוססת קפיץ או אוויר המותקנת בחלק הקדמי של האופניים. בולמים קדמיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: בולמים המבוססים על קפיץ מתכת ובולמים המבוססים על בוכנת אוויר. בבולמים בעלי שתי "רגליים" מותקנת מערכת השיכוך (קפיץ מתכת או בוכנת אוויר) ברגל אחת, וברגל האחרת מותקנת מערכת השמן האחראית לסוגי הנעילות וההקשחות, לשיכוך ההחזרה, לסף הפריצה, למהירות הדחיסה ועוד. בולמים נבדלים זה מזה במהלך שלהם (הנמדד במילימטרים), בשאלה אם המהלך קבוע או משתנה, בקוטר הרגליים שלהם, בסוג ציר הגלגל, בחומרים שמהם הם עשויים, במשקלם, במספר אפשרויות הכיול שלהם ובסוגי המנגנונים המותקנים בהם, בקוטר הסטירר ובמידותיהם (אופסט, Crown to Steerer ועוד). יש גם בולם בעל "רגל" יחידה שבו שתי המערכות נמצאות יחד באותו צינור.
  • בלידינג (Bleeding)

    בלידינג הוא תהליך שנועד להחליף את השמן או לתקן תפקוד לקוי במערכות בלימה הידראוליות. בלמים הידראוליים אמנם מוגדרים כמערכת הידראולית סגורה, אך לפעמים חודר לתוכה אוויר. בועות האוויר אינן מאפשרות לנוזל ההידראולי לנוע בחופשיות, מה שיכול לגרום ל"שקיעת ידית הבלימה" – מצב שבו גם כשלוחצים על ידית הבלימה, כוח העצירה ירוד עד כדי נעדר לחלוטין. הנוזל ההידראולי (מינרלי או Dot) עצמו מאבד את תכונותיו כתוצאה מספיחת מים, התחממות או התיישנות ולכן יש להחליפו מדי פעם. לצורך החלפת הנוזל או ניקוז אוויר שנכנס למערכת מחברים מזרקים מיוחדים אל פתחי השמן שנמצאים בידית ובקאליפר ובאמצעות פעולות שאיבה ודחיסה חוזרות ונשנות אפשר להחליף את הנוזל ההידראולי בחדש או לנקז החוצה בועות אוויר.
  • ברם (Berm)

    ברם
    ברם הוא חלק מוגבה הנבנה בחלקו החיצוני של סיבוב. הברם נמצא בשימוש כבר שנים רבות במסלולי מירוצי המכוניות ובתחרויות ולודרום. הרעיון העומד מאחורי יצירת הגבהה הוא הכוח הצנטריפוגלי הפועל על הגוף הנמצא בתוך הפנייה. כידוע, הכוח הזה שואף לדחוף את האובייקט החוצה אל מחוץ לסיבוב. בניית הגבהה בצדה החיצוני של הפנייה יוצרת תמיכה ולמעשה מאפשרת לרוכב להיכנס לפנייה במהירות רבה יותר בידיעה שלא יאבד אחיזה בקרקע. כדי ליהנות באמת מברם יש "להשכיב" את האופניים כלפי הקרקע כך שהגלגלים נמצאים בניצב לברם. ככל שכתפי הברם גבוהות יותר כך נשכיב יותר את האופניים, וכשהברם גבוה במיוחד נהיה מקבילים ממש לקרקע.
  • ג'יפה

    תקרים כתוצאה מחדירת קוצים או דומיהם הם בעיה כאובה עבור רוכבי האופניים. כיום יש מגוון חומרים שהם סוגים שונים של דבקים המבוססים על לטקס ותוספים נוספים שמוחדרים לתוך הפנימית או אל חלל הצמיג (בגלגלי Tubeless). החומרים האלה נמצאים בתוך הצמיג או הפנימית במצב נוזלי, אך כשהם באים במגע עם האוויר הם מתגבשים וסותמים את החור שנוצר. ככל שחולף הזמן משכללים היצרנים את החומרים, וכיום הם מצהירים כי החומר שלהם יכול לסתום אפילו חורים של מסמרים גדולים ואפילו קרעים שאינם גדולים מדי בדופן הצמיג. את החומרים הללו יש צורך לחדש מעת לעת מאחר שהם נוטים לאבד מתכונותיהם ומתייבשים עם הזמן. לאחרונה רוכבי אופניים מרחבי העולם מדווחים כי דבקים המיועדים לענף הבנייה יכולים להוות תחליף זול לחומרים הייעודיים הנמכרים במיוחד לאופניים. הסיבה לכך שהחומרים הללו זכו לכינוי "ג'יפה" היא צבעו הירוק זרחני של אחד החומרים הראשונים בתחום.
  • ג'ל

    ג'ל הוא חומר נוזלי מרוכז שנועד לספק לספורטאים ובכלל זה רוכבי אופניים מנת קלוריות, מלחים ושאר חומרים חיוניים בצורה מרוכזת. הג'לים מוצעים במגוון רחב של טעמים ובאריזות קטנות ולכן אפשר לצרוך אותם גם תוך כדי פעילות גופנית. רוכבים רבים עושים בהם שימוש במהלך הרכיבה כדי לאפשר לגוף להמשיך לתפקד גם במאמץ רב ומתמשך.
    רוכבים רבים מכינים לעצמם תחליפי ג'ל בדמות חטיפי אנרגיה ביתיים ומשקאות איזוטוניים מאולתרים.
  • גיאומטריה

    המבנה הגיאומטרי של האופניים קובע את התנהגותם בשטח. אם נפשט את צורתה של שלדת האופניים הבסיסית הרי שמדובר בשני משולשים בעלי צלע משותפת (צינור הכיסא). אורכה של כל אחת מצלעות המשולשים, כמו גם הזווית שהן יוצרות ביניהן ובין הקרקע, יקבעו את אופן התנהגותם של האופניים בשטח. החלפת חלקים כמו בולם קדמי, סטם, כידון, מוט כיסא וכיו"ב ישנו את הגיאומטריה. הגיאומטריה מוגדרת על ידי מידות חלקי השלדה ובהן אורך צינור עליון, אורך צינור תחתון, אורך תומכות כיסא, אורך תומכות שרשרת, אורך צינור כיסא ואורך צינור ראש; על ידי זוויות כמו זווית הראש וזווית צינור הכיסא; על ידי מידות נוספות כמו מרווח עמידה, גובה ציר מרכזי, בסיס גלגלים; ועל ידי מושגים כמו Reach המתייחס למרחק האופקי בין מרכז הציר המרכזי למרכז צינור הראש ו-Stack שהוא המרחק האנכי בין הנקודה הגבוהה ביותר בצינור הראש למרכז הציר המרכזי. לאור ריבוי הנתונים ברור כי התאמת אופניים לרוכב יכולה להיות משימה מורכבת וחשוב לבצעה כדי לקבל את הביצועים המיטביים. לכל סגנון רכיבה יש הגיאומטריה האופיינית לו – כך למשל ככל שזווית הראש תהיה קטנה יותר, יתאימו האופניים לרכיבה אגרסיבית כמו HD, וככל שהזווית תהיה גדולה יותר, האופניים יתאימו יותר לרכיבת XC.
  • דאבל

    כינוי לשביל רחב שעליו יכולים לנוע זה לצד זה שני רוכבים ויותר.
  • דוושות אוטומטיות

    מערכת המאפשרת חיבור בין נעל הרכיבה לדוושה באמצעות תושבת מבוססת קפיץ בצד הדוושה ומחבר מתכת (קליט) המחובר לנעל. יצרנים שונים מייצרים מערכות שונות בעלות מנגנונים שונים, ולכן קליט של חברה אחת לא יתאים למערכת החיבור על דוושה של חברה אחרת. בחלק מהמערכות אפשר לשלוט בזווית ההתנתקות ובעוצמת התנגדות הקפיץ באמצעות ברגים ובאחרות הרכבת הקליטים בכיוון מסוים או החלפת קליט ימין בשמאל וההפך יקבעו את מידת הקלות של שחרור הנעל מהדוושה. שימוש בדוושות אוטומטיות משפר את יעילות הדיווש והשליטה באופניים אך דורש תרגול כדי למנוע תאונות שמקורן בנעל שנתפסת בדוושה.
  • דיווש עגול

    מושג המתאר רוכב המסובב את זרועות הקראנק בקצב אחיד. דיווש עגול מאפשר לרוכב לשמור על תנועה רציפה ולהשקיע פחות כוח בהנעת האופניים. קל יותר ליישם דיווש עגול באמצעות דוושות אוטומטיות כך שתמיד רגל אחת דוחפת את הדוושה והאחרת מושכת. כדי להשיג שליטה בטכניקה יש צורך בתרגול, וברגע שמצליחים, משפרים מאוד את השליטה באופניים ומייעלים את תהליך הדיווש.
  • דיסק (Rotor)

    דיסק
    רכיב השייך למערכת "מעצורי דיסק". הדיסק עשוי סגסוגת פלדה ומחובר לגלגל האופניים באמצעות ברגים או באמצעות תושבת המתחברת ישירות לטבור הגלגל (Center Lock). בזמן שהגלגל מסתובב, מסתובב גם הדיסק יחד איתו, ובזמן לחיצה על ידית הבלם, רפידות הבלם נלחצות כנגדו ומתחככות בו. ככל שנפעיל לחץ גדול יותר על ידית הבלם כך יגדל החיכוך ותקטן מהירות סיבוב הגלגל. יש סוגים רבים של דיסקים בקטרים שונים ובעוביים שונים המתאימים למערכות שונות. ככל שקוטר הדיסק יהיה גדול יותר, כך יגדל מומנט הבלימה. מאחר שבזמן הבלימה החיכוך עם הרפידות יוצר חום רב, חשוב שמבנה הדיסק יאפשר פינוי חום יעיל כדי לא לפגום באיכות הבלימה. לכן הדיסקים לרוב מחורצים ומחוררים כדי להגדיל את שטח הפנים שלהם ולאפשר זרימת אוויר טובה יותר שתקרר אותם במהירות. דיסק חייב להיות ישר לחלוטין ונקי לחלוטין, אחרת יפגום באיכות הבלימה ואף ישמיע רעשים מטרידים.
  • דרופ (Drop)

    דרופ
    כינוי למכשול בשביל שבו יש הפרש גבהים אנכי (כמו מדרגת סלע גבוהה או מקפצה בנויה) המחייב את הרוכב לרחף באוויר כדי לחלוף על פניו. יש דרופים שנקודת הנחיתה מהם אל הקרקע אופקית ושטוחה לחלוטין (Flat), מה שדורש מהרוכב למשוך מעט את הכידון כשהוא חולף על פני שפת הדרופ וזאת כדי שיוכל לנחות עם שני הגלגלים בו בזמן; ויש דרופים שנקודת הנחיתה מהם אל הקרקע נמצאת בזווית – מדרון טבעי או סוללת עפר הבנויה בזווית (Slope), מה שמאפשר לרוכב לחלוף על פניהם ללא צורך במשיכת הכידון ולנחות על הקרקע כשהאופניים נוטים קדימה. נחיתה ל-Slope היא תמיד נוחה ובטוחה יותר.
  • דשדש

    דשדש
    כינוי לתערובת חול עם חלוקי נחל קטנים וחצץ הנמצאת בערוצי נחלים. בימי הקיץ סוג הקרקע הזה גורם לצמיגי האופניים להתחפר ולשקוע לתוכו, מה שמקשה את הרכיבה. קטעי דשדש שנואים על רוכבים מאחר שהם דורשים מהם מאמץ רב מאוד.
  • האפכה (Over The Bar - OTB)

    מצב שבו רוכב האופניים מתהפך קדימה כשנקודת הציר היא הגלגל הקדמי. סוג הנפילה הזה יכול להיגרם מעצירה פתאומית של הגלגל הקדמי כתוצאה מבלימה לא מבוקרת או מכשול כשמרכז הכובד של הרוכב נמצא קדימה ולמעלה. ככל שגדל השיפוע במסלול, כך גדלה הסכנה להאפכה ולכן בירידות תלולות יש צורך להעביר את משקל הגוף לאחור עד כמה שאפשר. בנוסף לכך יש לעשות שימוש מושכל במעצור הקדמי ולא ללחוץ עליו בחוזקה ובפתאומיות.
  • וילי (Whellie)

    וילי
    רכיבה על הגלגל האחורי של האופניים כשהגלגל הקדמי מונף באוויר. כל רוכב חולם לשלוט בתעלול הזה, וביצועו דורש אימון רב שיוביל לשליטה טובה בשיווי המשקל. כללי האצבע ללימוד נכון של התרגיל: 1. כיסא נמוך 2. ללא קליטים 3. דרך בעלת שיפוע עלייה מתון 4. הילוך כוח 5. דיווש חזק ובמקביל הטיית הגוף לאחור תוך שמירה על ידיים ישרות ומרפקים נעולים 6. המשך דיווש תוך העברת משקל האגן קדימה ואחורה כדי לשמור על איזון 7. אצבע על המעצור האחורי – כשחשים שעומדים להתהפך לאחור, לחיצה על המעצור האחורי תגרום לאופניים ליפול קדימה ותמנע את הנפילה.
  • זמן אוויר

    זמן אוויר
    מושג המתייחס לפרק הזמן שבו נמצאים הרוכב והאופניים באוויר ללא מגע של הגלגלים עם הקרקע. רוכבי אקסטרים חובבי דרופים וקיקרים אוהבים מסלולים שיש בהם הרבה "זמן אוויר". ככל שגובה הדרופ גדול יותר, כך "זמן האוויר" ארוך יותר.
  • זנב קשיח (HT – Hard Tail)

    זנב קשיח
    כינוי לאופניים שאין להם מערכת שיכוך אחורית.
  • זרימה

    מושג המתאר רכיבה במסלול שמאפשר תנועה בקצב קבוע בלי האצות ועצירות מיותרות. ככל שאפשר להתמיד יותר ברכיבה כזו, כך המסלול נחשב "זורם" יותר. בוני שבילי רכיבה לאופני הרים עושים כל שביכולתם לתכנן את המסלול כך שיאפשר זרימה ולצורך כך נמנעים מקטעים תלולים מדי או מפניות המפתיעים את הרוכב ומחייבים אותו להאיץ או לבלום בפתאומיות, מקטעים טכניים מסובכים שאינם משתלבים בקצב שמכתיב השביל או מכל מכשול שיכול לגרום לרוכב לשנות בצורה קיצונית את קצב הדיווש או את תנוחת הרכיבה.
  • חוליית חיבור מהיר

    חוליית חיבור מהיר
    חוליית שרשרת שבאמצעותה אפשר לחבר בין שני קצוות של שרשרת חדשה או כזו שנקרעה ללא צורך בכלים מיוחדים. חוליות חיבור מהיר בנויות לרוב משני חלקים שאת כל אחד מהם משחילים אל קצה אחר של השרשרת וחיבורם יחד תוך הפעלת מתיחה נועל אותם זה לזה. יש חוליות שאפשר לפתוח כדי לנתק את השרשרת ויש כאלה שלאחר נעילתן אי אפשר לפתוח אותן עוד. זהו פריט שמומלץ מאוד לכל רוכב לשאת איתו בתיק הרכיבה כדי למנוע את השבתת האופניים בשטח כשהשרשרת נקרעת.
  • חישוק (Rim)

    חישוק
    פרופיל סגסוגת אלומיניום מכופף לעיגול שאליו מחברים את הצמיג. חישוקים נבדלים זה מזה בקוטרם, ברוחבם (ובהתאמתם לסוגי צמיגים בחתכים שונים), בשאלה אם הם מתאימים לצמיגים נטולי פנימית (Tubeless) או לא, במספר הקדחים לחישורים, בעמידותם ובמשקלם. לאחרונה מוצעים לרוכבי השטח גם חישוקים עשויים קרבון.
  • חישור (Spoke)

    חישור
    מוט בעל קוטר קטן מאוד העשוי לרוב מתכת או סגסוגת שמתחבר בקצה אחד אל טבור הגלגל ובקצה האחר אל החישוק. קיימים בשוק סוגי חישורים רבים הנבדלים זה מזה בפרופיל שלהם (עגולים או פחוסים – "חרבות"), בסוג החיבור שלהם אל טבור הגלגל והחישוק (חיבור "L" או ישר) בעוביים, בעמידותם ובמשקלם. יש חברות גלגלים המייצרות חישורים ייחודיים המתאימים רק לטבורי הגלגל והחישוקים של אותה חברה. מתיחה נכונה של החישורים היא קריטית לשמירה על גלגל מאוזן, עמיד וישר (ללא "שמיניות") ולכן בניית גלגלים ואיזונם הם התמחות ספציפית בקרב מכנאופנים. חישורים נקראים גם "סילקים", "שפיצים" ו"סיחים" בהתאם לעיר שבה גדלת.
  • טבור גלגל/נאבה (Hub)

    טבור גלגל/נאבה
    חלק הבנוי ממעטפת חיצונית שלתוכה מוכנסים מסבים. לחלק הזה יש שתי כתפיים ("פלאנג'ים") ובהן חורים שאליהם מתחברים החישורים. במרכז הנאבה עובר ציר הגלגל. יש נאבות לגלגלים קדמיים ונאבות לגלגלים אחוריים שבהן מותקן מנגנון פריילוף (Freewheel) המאפשר התקנת קסטה. יש נאבות עם מסבים פתוחים (מסב שאפשר לפתוח ולתחזק) ואחרות עם מסבים סגורים (שאותם מחליפים כיחידה שלמה אם כשלו). נאבות נבדלות זו מזו ברוחבן, בקוטר הציר היכול לעבור במרכזן, בסוג מנגנון הפריילוף שלהן, במספר החישורים שאפשר לחבר אליהן ושיטת החיבור ("L" או ישר) ובמשקלן. יש נאבות שבהן יש מנגנון הילוכים פנימי ויש כאלה שבהן מורכב דינאמו המייצר חשמל ואף מד ואטים.
  • טיובלס (Tubeless)

    שם כולל לצמיגים ולחישוקים שאפשר לחבר לגלגל שאין צורך בפנימית כדי לנפחו. צמיגי טיובלס יהיו לרוב עבים ועמידים יותר וחישוקי טיובלס יהיו אטומים בחלקם הפנימי כדי לאפשר כליאת האוויר בחלל שנוצר בין החישוק לצמיג בלי שיוכל לדלוף ממנו. יתרונם של גלגלי טיובלס הוא שאפשר לרכוב עליהם בלחץ אוויר נמוך יותר ולתקן בהם תקרים בקלות ובמהירות באמצעות ערכת תולעים.
  • יבבן משקל

    רוכב השואף להקטין את משקל אופניו למינימום האפשרי. יבבני משקל שוקלים כל חלק באופניהם, קטן וחסר משמעות ככל שיהיה, וכל גרם משמעותי בעיניהם. הם ירכשו חלקי קרבון מיוחדים ואפילו ישייפו את שכבת הצבע מרכיבים מסוימים כדי "לגלח" עוד כמה חלקי גרם ממשקלם הכולל של האופניים. ברשת יש אתרים מיוחדים לקהילה הזו ואפשר לראות בהם אופני שטח ששוקלים קילוגרמים בודדים.
  • ידיות אחיזה (גריפים)

    ידיות אחיזה
    גריפים הם חלקים המורכבים בשני קצות הכידון ובהם אוחזים כשמחזיקים בכידון. יש גריפים עשויים גומי או פלסטיק רך המושחלים על קצות הכידון, וקשה יותר להתקין ולהסיר אותם לעומת "גריפים ננעלים" שהם בעלי מסגרת קשיחה ולה לולאה שאפשר להדק באמצעות בורג. גריפים נבדלים זה מזה גם בקוטרם וברכות החומר שממנו הם עשויים. גריפ איכותי לא יזוז ממקומו ויאפשר אחיזה נוחה וריכוך התנודות המגיעות מהכידון ובכך יעייף כמה שפחות את כפות הידיים.
  • ידיות בלימה (Brake levers)

    ידיות בלימה
    ידיות בלימה (לאופני שטח) נחלקות לשתי קבוצות: ידיות מכאניות (המושכות כבל מתכת) וידיות הידראוליות (הדוחסות שמן). תפקיד ידית הבלימה הוא להפעיל את הקאליפר שבו נמצאות רפידות הבלם כדי שיילחצו כנגד החישוק (בבלמי V) או כנגד הרוטור (בבלמים הידראוליים) ויעצרו את האופניים. ברוב ידיות הבלם (משני הסוגים) אפשר לקבוע את מרחק הידית מהכידון (Reach) כדי להתאים את הידית לגודל כף היד. בנוסף לכך בידיות בלמים הידראוליות אפשר לשלוט בפרמטרים נוספים כמו נקודת המגע (Pad Contact) – המרחק שתעבור ידית הבלם מהרגע שנסחט אותה ועד שהרפידות ייצרו מגע עם הרוטור. ידיות בלימה הידראוליות דורשות ביצוע הליך ניקוז אוויר (Bleed) ו/או החלפת השמן אם הן אינן פועלות כשורה ולפעמים אף החלפת הבוכנה שבתוכן אם היא אינה מתפקדת כנדרש. במערכות ההידראוליות המוכרות בשוק משתמשים בשני סוגי נוזל הידראולי – מינראלי או DOT – ויש להקפיד הקפדה יתרה לא לערבב בין סוגי הנוזלים ולהשתמש אך ורק בנוזלים המיועדים למערכת הספציפית.
  • ידיות הילוכים (Shifters)

    ידיות הילוכים
    אחראיות למשיכת כבל המחבר ביניהן לבין מעבירי ההילוכים (הקדמי והאחורי). באופני הרים יש שני סוגי ידיות עיקריים: ידיות לחיצה (Triger) וידיות סיבוב (Twist Shift). אמנם בסופו של דבר כל הידיות מבצעות את אותה פעולה של משיכת הכבל, אך יש שוני מהותי באופן פעולתם של המנגנונים שפותחו על ידי יצרנים שונים. כך למשל יש ידיות שבהן העברת ההילוכים (בשני הכיוונים) מתבצעת באמצעות לחיצה על שתי ידיות עם האגודל בלבד, ואילו באחרות, העלאת הילוך תתבצע באמצעות לחיצת האגודל על ידית אחת והורדת הילוך תתבצע באמצעות משיכת ידית שנייה על ידי האצבע המורה. ידיות הסיבוב מעבירות את ההילוכים באמצעות לפיתת הידית בכל כף היד וסיבובה לשני הכיוונים בהתאם לצורך. שוני נוסף בין המנגנונים מתבטא ביחסי משיכת הכבל ופסיעת המעביר האחורי. זו הסיבה שערבוב בין מעבירים וידיות של חברות שונות ימנע בדרך כלל ממערכת ההילוכים לעבוד בצורה מדויקת.
    הרמות השונות של ידיות ההילוכים נקבעות בהתאם לסוג החומרים שמהם הן בנויות ולפרמטרים נוספים כמו הימצאות מסבים ואפשרות להחליף חלקים ספציפיים ולא את הידית כולה במקרה של שבר. חשוב לדעת: בניגוד למה שנהוג לחשוב, החלק שיקבע את מידת הנוחות, הקלות והדיוק של מערכת ההילוכים הוא ידיות ההילוכים ולא המעבירים!
  • יחסי העברה

    יחס העברה הוא נתון מספרי המתקבל כשמחלקים את מספר השיניים בגלגל השיניים הקדמי המורכב על הקראנק במספר השיניים של גלגל השיניים האחורי המחובר לטבור הגלגל האחורי. המשמעות מבחינת הרוכב היא המהירות שאליה יוכל להגיע אם יסובב את הקראנק בקצב קבוע (סל"ד) בכל אחד מהצירופים האפשריים והכוח שיידרש לו לשם כך. מערכות הילוכים נבדלות זו מזו בכמות ההילוכים והצירופים האפשריים – ממצב של סינגל ספיד (הילוך בודד) ועד מערכות 3X11 הכוללות 3 פלטות קדמיות וקסטה עם 11 גלגלי שיניים מאחור. בנוסף לכך הפרשי מספר השיניים בין כל גלגלי השיניים שנמצאים בכל סוג קסטה משפיעים על היכולת לשמר "רצועת כוח" אחידה שמשמעותה העברת הילוכים שלא גורמת להבדלים גדולים מדי בין הילוך להילוך. יחסי ההעברה מותאמים לסוג האופניים – באופני כביש אפשר למצוא יחס של 53X11 בעוד שבאופני שטח יחס מקובל יכול להיות 32/34X10. באופני שטח תמיד יהיה הילוך כוח המיועד לעליות תלולות מאוד ("הילוך סבתא") ביחס של 32/34X42 למשל, כזה שאינו קיים בכביש. באינטרנט קיימים אין-ספור מחשבונים של יחסי העברה שמאפשרים לרוכבים לתכנן מראש את יחסי ההילוכים המועדפים עליהם. יש לזכור כי יש עוד נתון אחד שמשנה את יחס ההעברה והוא קוטר הגלגל, כך שיחס העברה של 32X11 באופניים בעלי גלגלים בקוטר 26" לא יהיה זהה ליחס העברה באופניים עם גלגלי 29".
  • כידון (Handlebar)

    כידון
    יש בשוק סוגים רבים של כידוני אופני שטח הנבדלים זה מזה בכמה היבטים: חומר (אלומיניום/קרבון/מגנזיום/ברזל/עץ ואפילו במבוק), רוחב, קימור לאחור (Sweep), הגבהה (Rise), קוטר מרכזי (החלק המתחבר ל-Stem) וקוטר בקצוות (המקום שעליו מורכבים הגריפים). יש סוגי כידונים מיוחדים בעלי מבנה גיאומטרי לא מקובל שתוכננו על פי תפיסה ארגונומית ייחודית. חשוב מאוד לבחור כידון בהתאם למידת רוחב הכתפיים של הרוכב, לסגנון הרכיבה ולסוג האופניים. לכידון השפעה מכרעת על ההיגוי, וכעיקרון ככל שהכידון יהיה צר יותר כך ההיגוי יהפוך "תזזיתי" וכל תנועה קטנה שלו תתורגם לשינוי כיוון גדול. כידונים צרים יותר אפשר למצוא בעיקר באופני מרתון תחרותיים ואילו כידונים רחבים, שמאפשרים שליטה טובה יותר ודיוק רב יותר, נפוצים יותר באופני DH ,AM ואינדורו. יש רוכבים המרכיבים בקצות הכידונים שלהם תוספות בולטות הנקראות "קרניים" ומאפשרות אחיזה נוחה יותר ותנוחת רכיבה זקופה יותר ברכיבות ארוכות, אך תוספות אלו יכולות להוות סיכון במקרה של נפילה, ויש להביא זאת בחשבון.
  • לוחמי סוף שבוע

    כינוי לרוכבים שרוכבים רק בסופי השבוע בניגוד לרוכבים שיש באפשרותם לרכוב ולהתאמן גם באמצע השבוע. הרוב המכריע של הרוכבים בארץ הם לוחמי סוף שבוע...
  • מד מומנט (Torque Wrench)

    מד מומנט
    מכשיר המאפשר הידוק הברגות תוך קביעת עוצמת המומנט המופעל על ההברגה. מד מומנט מאפשר להדק הברגות במקומות רגישים (חלקי קרבון, מסבים וכיו"ב) כך שיהיו מהודקות מספיק אך מבלי לגרום נזק לחלקים עדינים שאליהם הן קשורות. יצרני האופניים מקפידים לציין במדריכי הטיפולים שלהם כמה כוח (מומנט) יש להפעיל כדי להדק כל הברגה, ומי שמעוניין לשמור על אופניו ותקינות חלקיהם לאורך זמן צריך להקפיד על הנחיות הידוק ההברגות המופיעות במדריך.
  • מהירות החזרה (Rebound)

    קיים בבולמים (קדמיים ואחוריים מכל הסוגים). נתון זה הוא בר שליטה ומתייחס למהירות שבה יחזור הבולם למצבו ה"פתוח" לאחר שהתכווץ. למהירות ההחזרה יש השפעה דרמטית על השיכוך ובעיקר על ההיגוי שכן בכל שבריר שנייה שבו הצמיגים אינם במגע עם הקרקע אין שום יכולת לשלוט בכיוון האופניים ובבלימה. ככל שמהירות ההחזרה גבוהה יותר, כך גוברת נטיית הבולם "לבעוט" את המתלה ו/או האופניים יחד עם הרוכב, מה שיכול לגרום לאיבוד שליטה. לכן כשמדובר בקפיצות מדרופים גבוהים, רצוי לכוון את שיכוך ההחזרה למהירות איטית יותר כדי שהבולם יספוג את המכה ויחזור בהדרגתיות למצב פתוח בלי להעיף את הרוכב. ברכיבה בשטח משובש בעל רזוננס (תהודה) גבוה כגון מהמורות קטנות אך קרובות זו לזו (כמו במקרה של Braking Bumps) רצוי דווקא שמהירות ההחזרה תהיה מהירה יותר כדי שהבולם יוכל לחזור בכל פעם למצבו הפתוח לפני המהמורה הבאה ובכך לשמור על רמת השיכוך והשליטה. רכיבה במתאר כזה עם שיכוך החזרה איטי יגרום להתכווצותו של הבולם ולתחושת קשיות וחוסר שיכוך.
  • מהלך מתלה/מהלך בולם קדמי

    מהלך מתלה הוא המרחק האנכי שיעבור מתלה האופניים האחורי ממצב פתוח לחלוטין למצב מכווץ לחלוטין. מהלך בולם הוא המרחק האנכי שיעבור הבולם הקדמי של האופניים ממצב פתוח לחלוטין למצב מכווץ לחלוטין. יחד קובעים שני הנתונים הללו את יכולתם של האופניים להתמודד עם תנאי שטח שונים. יש ויכוח ארוך באשר למידת השיכוך הדרושה עבור כל סגנון רכיבה אך ככלל, ככל שהרכיבה היא אגרסיבית יותר (FR או DH) כך מהלך הבולם והמתלה ארוך יותר ואילו כשהרכיבה היא רכיבת מרתון על שבילים וסינגלים שאינם טכניים, מהלך המתלה והבולם קצר יותר. אמנם מתלי האופניים והבולמים העכשוויים כוללים טכנולוגיות חדישות הממתנות באופן דרמטי את תנועת הנדנוד (Bobbing) האופיינית לבולמים ולמתלים בעלי מהלך ארוך, אבל עדיין אופניים עם מהלך קצר יאפשרו פחות נדנוד ויעילות גבוהה יותר של הדיווש.
    חשוב להקפיד על מהלך המתלה והבולם המומלץ על ידי היצרן שכן שימוש בבולמים בעלי מהלך שונה מזה המיועד לאופניים ישנו את הגיאומטריה וגם עלולים לגרום לנזקים לשלדה.
    בכל הנוגע למתלים אחוריים יש לזכור כי מהלך המתלה ומהלך הבולם אינם ביחס של 1:1, כלומר אופניים בעלי מהלך מתלה של 6 אינטש לא בהכרח יעשו שימוש בבולם אחורי בעל מהלך של 6 אינטש ויש לשים לב לנתוני ה-Stroke, יחס המינוף של המתלה ואורכו הכולל של הבולם (eye2eye).
  • מוט כידון (Stem)

    מוט כידון
    חלק באופני שטח המיוצר לרוב מסגסוגת אלומיניום או קרבון ומתחבר בקצהו האחד לצינור הבולם (Steerer) ובקצהו האחר אל הכידון. לאופניים בעלי בולמי טריפל יש סטם בעל חיבור אחר הנקרא Direct mount stem. פרט לתפקידו כמקשר בין הכידון לבולם כדי לאפשר לנו היגוי, יש למוט הכידון השפעה מכרעת על הגיאומטריה של האופניים, על תנוחת הרכיבה ועל ההיגוי עצמו. סטמים נבדלים זה מזה לא רק בסוג החומר שממנו הם עשויים אלא גם באורכם, בזווית שלהם ובהתאמתם לקוטרי מוטות כידון וכידונים שונים. ככלל, ככל שהסטם ארוך יותר, כך תגדל קשת ההיגוי והרוכב יידרש לסובב יותר את הכידון כדי לקבל את הסטייה הדרושה ביחס לסטם קצר יותר. לרוב ככל שהרכיבה אגרסיבית יותר (אופני DH למשל) כך יהיה הסטם קצר יותר ואילו באופני XC ומרתון שבהם תנוחת הרכיבה זקופה פחות, הסטם יהיה ארוך יותר. יש סטמים מתכווננים שאפשר לכוון את הזווית שלהם כלפי מעלה.
  • מוט כיסא (Seatpost)

    מוט כיסא
    מוט הכיסא הוא חלק המיוצר לרוב מברזל, מסגסוגת אלומיניום, ממגנזיום או מקרבון. חלקו התחתון מושחל אל תוך צינור הכיסא בשלדת האופניים ובחלקו העליון נמצאת תושבת (יש סוגים רבים של תושבות) שאליה מחברים את האוכף. מוטות כיסא הם באורכים שונים ויש מוטות בעלי היסט (Layback) המשנים את מיקומו של הרוכב על האופניים ובכך את תנוחת הרכיבה. בשנים האחרונות פורח סוג חדש של מוטות כיסא – מוטות כיסא מתכווננים. מוטות אלה מאפשרים באמצעות מנגנונים מכאניים או הידראוליים לשנות את גובה האוכף תוך כדי רכיבה והם נפוצים מאוד בדגמי אופני שטח מכל הסוגים ומכל הדיסציפלינות.
  • מכנאופן

    מכונאי-אופניים. מקצוע שלדאבוננו עדיין לא זוכה בארץ להכרה והערכה מספיקות בניגוד לנהוג בארצות אחרות. מכונאַי אופניים נדרשים לשלוט בידע עצום ומקיף הנוגע לאלפי פריטים מכאניים של איו-ספור יצרנים. כמו כן עליהם להיות בקיאים ברזי עבודות מורכבות כמו בניית גלגלים ולדעת לאתר תקלות ולתקן אותן תוך שימוש בכלי עבודה ייחודיים ובמגוון טכניקות וחומרים המותאמים לכל יצרן ורכיב בנפרד. מכנאופן מקצועי הוא בעל מקצוע שצובר לו אט אט קהילת לקוחות נאמנים שסומכים עליו ומגיעים רק אליו כדי לטפל באופניהם.
  • מניואל (Manual wheelie)

    תרגיל שליטה שבו רוכב האופניים מטה את משקל גופו לאחור ומאזן את עצמו תוך כדי תנועה על הגלגל האחורי בלבד כשהגלגל הקדמי נמצא באוויר ללא דיווש. שליטה בתרגיל המניואל היא חיונית לרוכבים המעוניינים לשפר את שליטתם באופניים בזמן רכיבה, מאחר שהוא השלב הראשון לקראת שליטה מלאה ב"קפיצת ארנב" (Bunny hop). שלבי הביצוע: תוך כדי רכיבה במורד יש להעביר את מרכז הכובד של הגוף אל נקודה דמיונית הנמצאת מעל מרכז הגלגל האחורי וזאת על ידי הסטת הגוף לאחור (בעיקר את האגן) תוך הקפדה על ידיים ישרות. אם מבצעים את הפעולה כראוי, הגלגל הקדמי יתרומם ועתה יש לבצע תיקונים קטנים של מיקום מרכז הכובד של הגוף באמצעות פשיטה וכיפוף של הברכיים. רוכבים מיומנים מסוגלים לאזן את עצמם על הגלגל האחורי כברת דרך ארוכה ואף לבצע שינויי כיוון ואפילו קפיצות כשהם שומרים על שיווי המשקל. בעת ביצוע התרגיל יש להקפיד על כיסא נמוך, דוושות שטוחות (כדי למנוע סכנת נפילה ללא יכולת להשתחרר מהפדלים) ואצבע על ידית הבלם האחורי – נגיעה בידית זו תגרום לחרטום האופניים לצנוח קדימה במקרה של חשש להתהפכות לאחור.
  • מסב היגוי (Headset)

    מסב ההיגוי הוא שמאפשר לנו לסובב את הכידון שלנו ימינה ושמאלה בחופשיות. מסב ההיגוי מורכב על פי רוב משני מסבים – עליון ותחתון – המוכנסים בלחץ אל צינור הראש של השלדה (מסב פנימי) או ממוקמים מחוץ לצינור בשני קצותיו (מסב חיצוני). כשמסב ההיגוי מורכב, משחילים במרכזו את צינור ההיגוי של הבולם (Steerer). מידות מסבי ההיגוי מותאמות לקוטר הקדח של צינור הראש של כל שלדה.
  • מסבי מתלה

    באופני שיכוך מלא שהם בעלי מתלה אחורי מותקנים מסבים שתפקידם לאפשר תנועה חלקה של חלקי המתלה. לכל יצרן יש מסבים בכמות ובמידה המותאמות לדגם האופניים. מסבי המתלה מוחזקים במקומם על ידי ברגים שאותם יש להדק עם מד מומנט כדי לאפשר להם תנועה חלקה וחופשית מבלי לגרום לחופשים במתלה. ככל שהמתלה עובד יותר, כך הברגים מתרופפים ולכן יש להדקם מדי פעם כדי למנוע נזקים למתלה. כמו בכל מסב אחר באופניים, חשוב להקפיד בעת ניקוי האופניים לא להתיז מים בלחץ גבוה על המסבים כדי למנוע כניסת מים לתוכם, דבר שעלול להסב להם נזק.
  • מעביר אחורי (Rear derailleur)

    מעביר אחורי
    אחראי לנתב את שרשרת האופניים אל גלגלי השיניים הרצויים בקסטה בהתאם להילוך הנבחר. השליטה במעביר האחורי מתבצעת באמצעות כבל מתכתי המחובר בצדו האחד אל המעביר ובצדו האחר אל ידית ההילוכים. לחיצה על ידית ההילוכים מותחת את הכבל וגורמת למעביר לנוע על צירו ולהביא את השרשרת למקומה הרצוי. יש מעבירים המבצעים את הפעולה הזו באמצעות שליטה של מנוע חשמלי ומתג על הכידון ואינם מצריכים שימוש בכבל מתכתי. מעבירים אחוריים מורכבים מכמה חלקים בולטים: תושבת המעביר שבמרכזה עובר בורג המחבר בין המעביר אל האוזן שבשלדת האופניים; קפיץ האחראי לתנועת המעביר קדימה ואחורה; גוף המעביר ובו שתי חוליות נדנדה מקבילות; קפיץ שאחראי להחזיר את המעביר לנקודת ה-0 ולהילוך הנמוך/גבוה ההתחלתי בהתאם להחלטת היצרן; וכלוב המעביר שאליו מחוברים שני גלגלי שיניים קטנים ("פולי"). למעבירים אחוריים יש גם מערכת ברגים המאפשרת את כיול המעביר כך שהעברת ההילוכים תהיה מדויקת ושני ברגים "גובלים" שאחראים לכך שהשרשרת לא תיפול החוצה מגבולות הקסטה. מעבירים אחוריים נבדלים זה מזה לא רק בחומרים שמהם הם בנויים אלא גם ביחס המשיכה שלהם, בכיוון מתיחת הקפיץ הראשי שלהם ובאורך הכלוב, שהוא נגזרת של אורך השרשרת הסופי הנדרש בהתאם לכמות ההילוכים האפשרית (הילוכים מעטים – כלוב קצר, הילוכים רבים – כלוב בינוני וארוך).
  • מעביר קדמי (Front derailleur)

    מעביר קדמי
    אחראי לנתב את שרשרת האופניים אל גלגלי השיניים הרצויים בפלטות הקדמיות המחוברות לקראנק בהתאם להילוך הנבחר. השליטה במעביר הקדמי מתבצעת באמצעות כבל מתכתי המחובר בצדו האחד אל המעביר ובצדו האחר אל ידית ההילוכים או באמצעות מערכת חשמלית. במערכת מכאנית לחיצה על ידית ההילוכים מותחת את הכבל וגורמת למעביר לנוע על צירו ולהביא את השרשרת למקומה הרצוי. מעבירי הילוכים קדמיים מתחברים אל האופניים בשתי שיטות עיקריות: באמצעות חבק (Clamp) או באמצעות ברגים המתחברים ישירות לנקודת עיגון בשלדה (Direct mount). במערכות 11 הילוכים שהופכות נפוצות בזמן האחרון אין צורך בשימוש במעביר קדמי, ואכן לאחרונה בדגמי אופניים רבים החלק הזה אינו קיים.
  • מקפיצן

    כינוי לנהג מונית בעל רכב הסעות גדול המחלטר הקפצות רוכבים במסלולי רכיבה Point to point שבהם נקודת ההתחלה והסיום שונות כמו דרך הסוכר, ערד זרון ועוד.
  • משאבת בולם (Fork pump)

    משאבת בולם היא משאבת אוויר המסוגלת לדחוס אוויר בלחץ גבוה מאוד (במקרים מסוימים יותר מ-600PSI) אל בולמים קדמיים ואחוריים המצוידים בבוכנת אוויר. משאבת בולם אינה יכול לשמש כמשאבה רגילה לניפוח גלגלים. חשוב מאוד לשמור על תקינותה של המשאבה ועל דיוקה בקריאת הלחץ שהיא דוחסת בפועל כדי לשמור על חיי הבולמים ולוודא שיש בהם הלחץ הנכון הדרוש לעבודתם התקינה.
  • משאבת צמיגים

    משאבת צמיגים
    משאבת אוויר לצורך ניפוח צמיגים. יש משאבות מסוגים ומגדלים שונים (משאבות רצפה גדולות ומשאבות קומפקטיות לנשיאה בתיק), עם או בלי שעון לחץ, כאלו שפיית הניפוח שלהן אוניברסלית ומתאימה לשני סוגי הוונטילים (צרפתי ורגיל) ואחרות הדורשות פירוק הפייה והתאמת החלקים הפנימיים שלה לכל סוג בנפרד. הבדלים נוספים הם נפח תא האוויר, לחץ הניפוח הסופי והחומרים שמהן הן עשויות. רוב המשאבות מותאמות או לצמיגי שטח (לחצי ניפוח נמוכים יותר) או לצמיגי כביש (לחצי ניפוח גבוהים יותר) אך יש כאלה המאפשרות ניפוח כל צמיג ואפילו בולמים .
  • משקה איזוטוני

    משקה שנועד להחזיר למי שעוסק בספורט נוזלים וחומרים חיוניים נוספים (סוכרים ואלקטרוליטים) כדי שיוכל להתמיד בפעילות הגופנית מבלי להתייבש ולגרום לירידה בביצועים כתוצאה מאיבוד מלחים ו/או רמות הסוכר בדם . משקאות איזוטוניים אפשר לרכוש (בצורת נוזל או אבקה להמסה מים) או להכין בבית (ערבוב ממתיק מלאכותי ומעט מלח במים).
  • נדנוד (Bobbing)

    תופעה המתרחשת במתלה האחורי באופני שיכוך מלא וגורמת לאופניים להתנדנד מעלה-מטה בזמן דיווש. התופעה הזו היא הצרה הגדולה ביותר שבה מנסים מהנדסי המתלים להילחם מיום שבו הוצגו אופני השיכוך המלא. השאיפה (הקשה להשגה) שלהם היא לבנות מתלה שיהיה נטול נדנוד לחלוטין בזמן דיווש (מאחר שנדנוד פירושו איבוד אנרגיה ויעילות דיווש נמוכה) אך שיהיה אקטיבי בכל המתארים האחרים (כמו בלימה למשל). את הנדנוד אפשר למזער באמצעות תכנון המתלה עצמו אך בעיקר באמצעות שליטה על הבולם ו"נעילתו" בזמן דיווש. יצרני האופניים אוהבים מאוד להתגאות בכך שהמתלה האחורי שלהם הוא "נטול בובינג". זו גם אחת הסיבות לכך שיצרנים רבים מגנים על המבנה ההנדסי של המתלים האחוריים שלהם בפטנטים רשומים.
  • נוסחת קרבונן (Karvonen Formula)

    נוסחה המיועדת לחישוב רמות הדופק לצורכי אימון ומעקב שאינה נגזרת של בדיקה מקצועית (בדיקת ארגומטריה). על פי הנוסחה הדופק המקסימלי מתקבל מהפחתת גיל המתאמן מהמספר 220. הנתון הנוסף שהנוסחה עושה בו שימוש הוא דופק במנוחה שאותו מודדים ממש לאחר פקיחת העיניים בבוקר. כדי לחשב את "רזרבת הדופק" יש להפחית את ערך הדופק במנוחה מהדופק המקסימלי. כדי לחשב את טווחי הדופק הרצויים לצורכי אימון יש להציב את הנתונים הדרושים במשוואה הבאה:
    דופק מטרה = ((דופק מקסימלי – דופק במנוחה) X %הדופק הרצוי) + דופק במנוחה.
    לצורך הדגמה אם גילו של פלוני 49 הדופק המקסימלי שלו הוא 171 (220-49). נניח שהדופק במנוחה של אותו פלוני הוא 58. אם פלוני מעוניין להתאמן ב-70% מהדופק שלו, התוצאה תהיה: 171 פחות 58 = 113 כפול 70% = 79 + 58 = דופק המטרה יהיה 137.
  • נעילת בולם

    נעילת בולם
    מנגנון המוטמע בבולמים קדמיים ואחוריים שתפקידו למתן או לבטל לחלוטין את יכולת השיכוך של הבולם כדי למנוע נדנוד (Bobbing). יש נעילות הרמטיות שפשוט מונעות מהבולם לבצע כל פעולת שיכוך, יש הקשחות שממתנות את פעולת הבולם בצורה משמעותית אך עדיין מאפשרות לו לבצע שיכוך ברמה מועטה ביותר ויש נעילות תלויות סף פריצה שנועלות את הבולם ולא מאפשרות לו לשכך כל עוד לא הופעל עליו לחץ בעוצמה מסוימת. כשהלחץ עובר את המגבלה הזו (כאשר הגלגל נתקל למשל במכשול הגורם לו למכה חזקה) הבולם "ייפרץ", ישכך את המהלומה ויחזור להיות נעול. יש בולמים שבהם יש רק סוג נעילה אחד ("פתוח" או "סגור"), יש בולמים שבהם אפשר לשלוט ברמת ההקשחה של הבולם ולבחור באמצעות סיבוב כפתור את רמת הקשיחות ויש בולמים שבהם יש בורר מצבים לבחירת הרוכב כמו למשל נעילה מלאה, הקשחה חלקית או נעילה מבוססת סף פריצה.
    מנגנוני הנעילה ברובם מכאניים ונמצאים על הבולם עצמו. יש בולמים שבהם אפשר לשלוט בנעילה באמצעות כפתור המורכב על הכידון ומחובר לכבל מתכת או לצינור הידראולי (בהתאם למנגנון המורכב על הבולם)
  • נעלי רכיבה

    נעלי רכיבה
    נעלי רכיבה המיועדות לשטח מחולקות לשני סוגים עיקריים: כאלה המאפשרות הרכבת קליטים וכאלה שלא. נעליים ללא חיבור לקליטים מיועדות לדוושות שטוחות ("פלאטים") והן בעלות סוליה שטוחה ועשויות מחומרים מיוחדים המבטיחים אחיזה וחיכוך משופרים. נעליים עם חיבור לקליטים מאפשרות רכיבה על דוושות אוטומטיות ובחלקן התחתון יש תושבת מיוחדת המיועדת לחיבור הקליט בהתאם לסוג הדוושה. ככל שגוף הנעל והסוליה יהיו קשיחים יותר, כך תהיה הנעל יעילה יותר לדיווש. סוליות נעלי השטח צריכות להיות עשויות מחומר המאפשר הליכה על חול וסלעים מבלי להחליק.
  • נצנץ

    כינוי לפנס מהבהב שנועד לתלייה על האופניים, על התיק או על הקסדה ובאמצעותו מסמן רוכב האופניים את מיקומו בעת רכיבה על כביש כדי למנוע פגיעה של כלי רכב.
  • סוויץ' בק (Switchback)

    סוויץ' בק
    חלק בשביל המטפס (או גולש) על צלע הר ובו שינוי כיוון (סיבוב) שנועד לאפשר צבירת גובה או איבוד גובה בהתאם לכיוון התנועה. סוויץ' בק שונה מפנייה רגילה המתבססת על תוואי השטח המקורי והוא תמיד יכלול חלק בנוי שמאפשר את המעבר מקו גובה אחד למשנהו. יש כללים המנחים כיצד לבנות כל סוויץ' בק בהתאם לסוג המשתמשים בשביל. הולכי רגל אינם זקוקים למשל לקוטר סיבוב רחב, אך רוכבי אופניים חייבים קוטר סיבוב ושיפוע שלא יעצרו אותם הן בעלייה והן בירידה. סוויצ'בקים שנבנו במיוחד לרוכבי אופניים מאפשרים רכיבה זורמת בעלייה או בירידה, ולעומתם סוויצ'בקים שנועדו להולכי רגל מהווים אתגר לרוכבי אופניים בשל הפנייה ה"צפופה" שמחייבת שליטה באופניים ברמה גבוהה ושיווי משקל. אחת הטכניקות המורכבות למעבר סוויצ'בקים צפופים בירידה משלבת סטופי תוך שינוי כיוון (בלימה על הגלגל הקדמי תוך הרמת הגלגל האחורי והעברתו הצידה כשהגלגל הקדמי משמש כציר).
  • סטופי (Stoppie/Rolling Stoppie)

    סטופי הוא תרגיל רכיבה שבו הרוכב בולם באמצעות המעצור הקדמי בלבד ובו בזמן מטה את מרכז הכובד שלו קדימה כך שהאופניים נעצרים, חלקם האחורי מתרומם באוויר והרוכב מאזן את עצמו כמה שיותר זמן על הגלגל הקדמי.
    רולינג סטופי הוא שכלול של התרגיל (והיפוכו של תרגיל המניואל) ובו הרוכב מבצע סטופי אך ממשיך לאזן את עצמו על הגלגל הקדמי בלבד תוך המשך תנועה קדימה.
  • סינגל (Single Track)

    שביל רכיבה המיועד לאופני שטח נקרא סינגל משום שהוא צר ומאפשר רכיבה רק לרוכב אחד (בניגוד ל-Double שהוא שביל רחב שעליו יכולים לנוע במקביל כמה רוכבים זה לצד זה). סינגלים הם שבילים הנמצאים עמוק בלב השטח ומיועדים לאופניים. סינגלים נבדלים זה מזה בשיפועם, בסוג הקרקע שבו הם עוברים ובסוג המכשולים שהם מציבים בפני הרוכב.
  • סף פריצה (Threshold)

    מנגנון המוטמע בבולמים המאפשר נעילה של הבולם כל עוד לא הופעל עליו כוח ברמה מסוימת. באופניים מסוימים סף הפריצה קבוע מראש בידי היצרן במפעל ובאחרים הרוכב יכול לשלוט בו ולכייל אותו כרצונו. המנגנון משתמש במערכת השמן של הבולם – בזמן שהבולם נעול, השמן כלוא בתוך תא השמן ואינו יכול לצאת ממנו ובכך לא מאפשר לבולם להתכווץ. מערכת סף הפריצה היא מעין שער בעל כוח עמידה מסוים. כל עוד גלגלי האופניים לא מפעילים די כוח על הבוכנה הדוחסת את השמן כנגד השער הוא יישאר סגור והבולם יישאר נעול. אך ברגע שהגלגל נתקל למשל במכשול משמעותי במהירות גבוהה, הכוח שיופעל על הבוכנה ידחס את השמן בעוצמה כזו שתגרום לשער להיפתח לרגע ולאפשר את כיווץ הבולם. כמה כוח יידרש כדי לפרוץ את השער ולאפשר לבולם להתכווץ? את זאת קובעים באמצעות שינוי סף הפריצה.
  • פולי (Rear Derailleur Pulley)

    פולי
    שני גלגלים קטנים המורכבים במעביר האחורי שתפקידם לאפשר לשרשרת לנוע בחופשיות בתוך כלוב המעביר. פולים לרוב עשויים פלסטיק ומחוברים בציר עם מסב החלקה או מסב כדורי לגוף הכלוב. יש חברות המציעות גם פולים העשויים אלומיניום. תקינותם של הפולים חשובה לתפקודו התקין של המעביר ויש לוודא שהם מקובעים היטב למקומם, מסוגלים להסתובב בחופשיות ונקיים משאריות שמן והצטברות של בוץ, חול ואבק.
  • פטרייה

    כינוי לחלק בצורת פטרייה עשוי גומי המשמש לתיקון חורים בצמיגי טיובלס. את החלק הצר של הפטרייה (ה"רגל") דוחפים דרך החור בצמיג מחלקו הפנימי החוצה כך שחלקה הרחב של הפטרייה נותר בתוך הצמיג ואוטם את החור.
  • פלטה (Chainring)

    פלטה
    כינוי לגלגלי השיניים המורכבים על הקראנק. פלטות נבדלות זו מזו במספר השיניים שלהן, בסוג השיניים שלהן (רגילות או מותאמות לשרשראות 11 הילוכים – Narrow Wide), בקוטר, בחומר שמהן הן עשויות (בעיקר אלומיניום וברזל), ובשיטת ההרכבה שלהן על הקראנק (ברגים או חיבור ישיר – Direct Mount). נתון חשוב שיש לשים לב אליו כשרוכשים פלטה חדשה הוא ה - (BCD - Bolt Circle Diameter) שמשמעותו קוטר המעגל הדמיוני שיתקבל לו נשרטט עיגול העובר דרך כל מרכזי החורים לברגים בפלטה. המשמעות הסופית של הנתון הזה היא התאמת הפלטה לזרועות הקראנק (ספיידר) בהתאם ליצרן ולדגם. בנוסף לפלטות העגולות יש יצרנים המציעים גם פלטות אובליות בטענה שהן מאפשרות דיווש יעיל יותר מאחר שהן מבטלות את "הנקודה המתה העליונה", אותה נקודה שבה דוושה אחת נמצאת בשעה 12 והשנייה בשעה 6 ונוצרת עצירה רגעית בזרימת הכוח. ככל שהשימוש בפלטות ארוך ותכוף יותר כך הן תישחקנה מהר יותר ויהיה צורך להחליפן. ברוב המקרים החלפת פלטה תחייב גם החלפת שרשרת וקסטה כיוון שחלקים אלו נשחקים יחד והחלפת רק אחד מהם בחדש עלולה ליצור בעיות של אי דיוקים בהעברת הילוכים והחלקות שרשרת.
  • פנימית

    פנימית
    צינור גומי עגול וגמיש בעל פייה (ונטיל) המורכב בחלל שנוצר בין הצמיג לחישוק ושלתוכו דוחסים אוויר בלחץ. יש פנימיות מסוגים שונים, והן נבדלות זו מזו בסוג הוונטיל (Presta או Schrader), בסוג החומר ועוביו (פנימיות המיועדות לאופני DH למשל יהיו עבות יותר), בקוטר (התאמה לקוטר החישוק) ובשאלה אם הן מלאות בחומר אטימה ("גיפה") או לא.
  • פריילוף (Free Wheel)

    כינוי למערכת הנמצאת בתוך טבור הגלגל האחורי (נאבה) המאפשר לגלגל להסתובב בזמן שהדוושות אינן בתנועה (בניגוד לנאבה פיקסי שבה אם הגלגל מסתובב, גם הדוושות יסתובבו). מנגנוני פריילוף נבדלים זה מזה בכמות השיניים שבתוך המנגנון וזווית החיבור שמשמעותה מספר המעלות שיידרש לרוכב להזיז את הדוושות כדי לחדש את העברת הכוח לגלגל.
  • ציר מרכזי (Bottom Bracket)

    ציר מרכזי
    מערכת של מסבים המותקנת בתוך בית הציר המרכזי בשלדה (Shell) שלתוכה או אליה מכניסים או מחברים את הקראנק והיא שמאפשרת לו להסתובב בחופשיות. יש צירים מרכזיים חלולים שלתוכם מכניסים את זרוע הקראנק (Spline) ואחרים הבנויים כמקשה אחת סביב הציר שאליו מחברים את זרועות הקראנק. מקצתם מחוברים אל השלדה בהברגה (יש שני סוגי הברגות – אנגלית ואיטלקית) ואחרים מחוברים לשלדה בלחיצה (Press Fit) . חברות שונות מייצרות צירים שונים הנבדלים זה מזה בקוטרם, בסוג החיבור שלהם לשלדה ובהתאמתם לקראנקים בעלי מידות ספציפיות. לפעמים אי אפשר להרכיב קראנק של חברה אחת בתוך ציר מרכזי של חברה אחרת. לצירים המרכזיים יש מערכת דסקיות חציצה (Spacer) שנועדו לאפשר התקנה תקינה של הקראנק בסוגי שלדות שונים בעלי גודל בית ציר מרכזי שונה.
  • צמיג

    צמיג
    צמיגי אופניים נבדלים זה מזה במידת רוחב הסוליה, בקוטר, בגובה הכתפיים, בעובי (סוליה ודופן), במשקל ובעיקר במבנה הסוליה בהתאם לסגנון הרכיבה ולסוג הקרקע. יש צמיגים המותאמים לניפוח באמצעות פנימית (Tube Type) ואחרים מאפשרים ניפוח ללא פנימית עם התאמה לחישוק ייעודי (Tubeless).
  • קאדנס

    קצב סיבוב הקראנק, כלומר כמה סיבובים משלים הקראנק בזמן נתון כפול הכוח המושקע בדחיפת הדוושות. נתון מהירות הסיבוב נמדד בסל"ד (סיבובים לדקה) וההספק הסופי בוואטים. רוכבים מאומנים ומיומנים יכולים לסובב את הקראנק מהר יותר לאורך זמן וכך להשיג מהירות סופית גדולה יותר בפחות מאמץ. כדי לסייע לרוכבים לשפר את הקאדנס שלהם פיתחו את מד הקאדנס (או מד הוואטים) המורכב על הקראנק, על הציר המרכזי או אפילו על השרשרת והגלגל האחורי. הרכיב הזה מודד את הנתונים הדרושים ומציג לרוכב את נתון הקאדנס בצורה גרפית. מקובל לומר כי הקאדנס האופטימלי נע בין 90 ל-100 סל"ד.
  • קוטר חישוק

    חישוקי אופניים הם בקטרים שונים הנמדדים באינצ'ים, במילימטרים או בהתוויה מספרית. הגדלים המקובלים הם: 20 ו-24 אינץ' לאופני ילדים; ו-26, 27.5 (נקרא גם B650) ו-29 אינץ' לאופני שטח למבוגרים. באופני כביש ההתוויה תהיה לרוב 700C או 650C . לקוטר החישוק (ולקוטר הגלגל הסופי כולל הצמיג) יש השפעה על התנהגות האופניים בכל הקשור למהירות הסופית, לשמירה על התנע, לשטח המדרס (המשפיע על האחיזה), לזווית הטיפוס (התגברות על מכשולים), לקוטר הסיבוב ועוד.
  • קיקר (kicker)

    קיקר
    כינוי לתלולית טבעית או מעשה ידי אדם הבנויה חול, אבנים או עץ. התלולית היא בעלת זווית הגורמת לרוכב לשגר את עצמו לאוויר מקו השביל.
  • קסדה

    קסדה
    פריט מיגון המורכב לרוב ממבנה קלקר שמסביבו מעטפת פלסטית. קסדות מיוצרות במגוון עיצובים ודגמים ונבדלות זו מזו בגודלן, בעיצובן הארגונומי, במידת האוורור שלהן (מספר הפתחים, גודלם ופריסתם), במידת ההגנה שהן מעניקות (קסדות "חצי" המגנות על הגולגולת והעורף בלבד לעומת קסדות מלאות המגנות גם על הלסת והלחיים) במשקלן ובעיצובן. יש להחליף קסדה שנפלה ונסדקה או קסדה שעברה תאונה שכן היא פסולה לשימוש. הקלקר, שהוא החומר סופג האנרגיה של הקסדה, מאבד מתכונותיו עם הזמן ולכן מומלץ להחליף קסדה אחת לכמה שנים גם אם היא לא נסדקה או עברה תאונה.
  • קסטה

    קסטה
    מערכת גלגלי שיניים (שגודלן ומספרן משתנה ממערכת למערכת) המורכבת על טבור הגלגל האחורי באופניים ומשמשת לקביעת ההילוך שבו נרכב. מספר גלגלי השיניים (Cog) כפול מספר הפלטות המותקנות בקראנק יקבעו את מספר ההילוכים במערכת. יש קסטות שבהן גלגלי השיניים נפרדים ויש קסטות המכורסמות באמצעות מכונת עיבוד שבבי מגוש אחד של סגסוגת. קסטות אלה יהיו קלות ויקרות משמעותית מהסוג הראשון. היחס בין מספר השיניים בכל גלגל"ש בקסטה יקבע את גמישות רצועת הכוח, וגודלם של הגלגל הקטן והגדול ביותר יקבעו את יחס ההעברה ההתחלתי והסופי.
  • קפיצת ארנב (Bunny Hop)

    קפיצת ארנב
    טכניקת רכיבה שפרט להיותה שימושית מאוד ברכיבה גם מתייגת את מי ששולט בה כ"מגניב ביותר". באני הופ מאפשרת לרוכב לדלג תוך כדי רכיבה מעל למכשולים כמו סלעים, בולי עץ או כל אלמנט אחר החוסם את דרכו. מדובר בטכניקה שמצריכה אימון ותרגול רבים, ומעטים מצליחים ללמוד אותה על בוריה. לבאני הופ שלושה שלבים עיקריים: 1. העברת משקל הרוכב לחלק האחורי של האופניים והרמת הגלגל הקדמי ("מניואל") 2. כיווץ הרגליים תוך דחיפת הכידון קדימה והרמת הגלגל האחורי כך שכל האופניים נמצאים באוויר מעל המכשול 3. נחיתה. רוכבים מוכשרים במיוחד או רוכבי טרייל (Trail) ו-BMX מסוגלים לנתר עם האופניים לגובה של יותר ממטר וחצי!
  • קשיחות צדית

    מושג המתייחס ליכולתו של רכיב (לרוב בולם קדמי, אך לפעמים גם שלדה ואפילו גלגלים) להתמודד עם מומנטים צדיים הגורמים לעיוות. בולם בעל קשיחות צדית גבוהה יתעוות פחות כאשר מופעלים עליו כוחות פיתול במהלך רכיבה בפנייה ולכן יעקוב טוב יותר אחרי קו הרכיבה המתוכנן וישמור על הכיוון שאליו התכוון הרוכב מלכתחילה. שלדה בעלת קשיחות צדית גבוהה תשמור טוב יותר על כיוון ולא תתעוות במהלך סיבובים.
  • שחרור מהיר (Quick Release)

    שחרור מהיר
    מנגנון המאפשר הידוק והרפיה מהירים של מנגנונים שנועדו לעגן חלקים במקומם. המנגנון נמצא בעיקר על חבקי מוט כיסא ובצירי גלגלים.
  • שידרוגיטיס

    כינוי ל"מחלה" הגורמת לבעל אופניים לבלות שעות רבות בחנויות האופניים והציוד הווירטואליות והגשמיות ולרכוש לעצמו עוד ועוד חלקים ופריטי ציוד ש"ישדרגו" אותו.
  • שלוקר

    שלוקר
    כינוי לתיק רכיבה המאפשר שתייה תוך כדי רכיבה. לתיק יש תא מיוחד המותאם לשקית שתייה שממנה יוצא צינור עם פייה.
  • שקיעה ראשונית (Sag)

    מושג המתאר את מידת התכווצות הבולם כאשר משקלו של הרוכב והציוד הנלווה מופעל עליו במצב סטאטי. השקיעה הראשונית חשובה לקביעת מידת קשיחותו של הבולם ויכולתו העתידית לשכך מהמורות בסדרי גודל שונים. ככל שהשקיעה הראשונית תהיה קטנה יותר, כך יהיו הבולמים קשיחים יותר ותחושת הרכיבה תהיה קשיחה יותר.
  • שרשרת

    תפקידה של שרשרת האופניים להעביר את התנועה הסיבובית מהדוושות והקראנק, אל הקסטה והגלגל האחורי כדי להניע את האופניים קדימה. שרשראות אופניים נבדלות אלו מאלו בכמה מאפיינים: חומר - ברזל מול סגסוגות, משקל, יכולת עמידה בשחיקה ומתיחה וכמובן מידותיהן בהתאמה לסוג גלגלי השיניים והקסטות שבשימוש. יש לזכור כי יש להתאים את סוג השרשרת למאפייני מערכת ההילוכים, כך למשל שרשרת המיועדת למערכות 9 הילוכים, לא יתאימו למערכות 11 הילוכים וההיפך. בשל העומס המופעל עליה, השרשרת נמתחת עם הזמן ויש להחליפה. כדי לדעת מתי יש להחליף את השרשרת משתמשים במדיד מיוחד. שרשראות לפעמים יכולות להיקרע ברכיבה, במקרה כזה ניתן לחבר מחדש את שני הקצוות באמצעות חוליית חיבור מהיר. לכל סוג שרשרת ויצרן, יש את חוליית החיבור המהיר המותאמת עבורה.
  • תולעים

    כינוי לפיסות חוט עבה עשויות גומי וטבולות בחומר דביק שנועדו לאטום חורים וקרעים קטנים בצמיגי טיובלס. ערכת התולעים כוללת גם מרצע ומכשיר החדרה. בעזרת המרצע מרחיבים מעט את החור ואז משחילים את התולעת בקצה מכשיר ההחדרה ודוחפים אותה לצמיג מחלקו החיצוני תוך השארת חלקים עודפים מחוץ לצמיג. התולעת סותמת את החור ומאפשרת המשך שימוש בצמיג. היתרון בתיקון באמצעות תולעים הוא שאין צורך לפרק את הגלגל ולקלף את הצמיג והתיקון מהיר ויעיל.
  • תחת אחורה

    תחת אחורה
    מושג המתאר תנוחת רכיבה שבה מעביר הרוכב את מרכז הכובד שלו אל מאחורי קו האוכף ומעל מרכז הגלגל האחורי. תמרון זה מתבצע בעיקר בירידות תלולות מאוד או בקפיצות כדי להימנע ממצב של האפכה . לדוגמה: "חבר'ה, אנחנו תכף מגיעים למעבר סלע תלול, לא לשכוח תחת אחורה!"
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה