מטיילים עם e ירוק
לאורך כביש 6

לוגו כביש 6
קקל
אי ירוק
סגור
שטח לפיקניק פריחות מסלול משפחות יער מסלול אופניים

מחלף עין תות

יער חגית

ביער חגית תמצאו חניון נופש, שביל טיול רגלי ושבילי אופניים. בשיתוף עם חברת החשמל נסלל ביער שביל האנרגיות המתחדשות – מסלול קצר ונגיש לאנשים עם מוגבלויות.
קצה שביל האנרגיות המתחדשות. צילום: יעקב שקולניק
קצה שביל האנרגיות המתחדשות. צילום: יעקב שקולניק
יער חגית

איך מגיעים לחניון חגית? נוסעים מצומת אליקים מערבה בכביש 70. במרחק של כ-4.5 ק"מ מהצומת פונים ימינה (צפונה) בדרך הסלולה המובילה לתחנת הכוח חגית (יש שילוט). נוסעים בדרך הסלולה כ-350 מ' ופונים ימינה בדרך עפר, המגיעה לאחר כ-500 מ' לחניון.
יער חגית משתרע ברמת מנשה על פני גבעות המקיפות את תחנת הכוח חגית מצפון לנחל תות (ואדי מִלְח), ולכביש 70 הסלול בעמק הנחל. היער נחנך באפריל 2012 והוא נולד כמחווה ללקוחות חברת החשמל המצטרפים להסדר משלוח חשבון החשמל בדואר האלקטרוני. לקוחות אלה מסייעים לחיסכון ניכר בנייר ותורמים לאיכות הסביבה.
היער ותחנת הכוח שאבו את ההשראה לשמם מעין חגית, הנובע מעט ממזרח לתחנה בתחומה של החווה החקלאית צבר. בחורף זורמים מי המעיין הקטן בנחל חגית. סמוך לו נמצאו בחפירה ארכיאולוגית שרידים של מבנה מהתקופה הרומית. מימיו של מעיין נוסף, עין קטינה, נאספים לבריכה קטנה שנמצאת סמוך לפינה הצפונית-מערבית של תחנת הכוח. איכות מי המעיינות נבדקת באופן שוטף, משום שהם זורמים לשמורת נחל תות.

יער חגית
רוב העצים שניטעו ביער הם אלוני תבור שהועתקו ממקומות שבהם איימה עליהם כליה. בשטח משובצות גם חורשות קטנות של עצי מחט ותיקים יותר. כסיוע לקליטת העצים משקים אותם בשנים הראשונות לנטיעתם במים המשמשים להפקת קיטור לייצור חשמל. אלון התבור נמנה עם העצים ששלטו בעבר בנופי רמת מנשה. פה ושם עוד נותרו במקומות אחדים ברמת מנשה עצי אלון התבור הצומחים בר ומעידים על תפארת היער הטבעי שצמח כאן. אלון התבור נוטה ליצור חורש פתוח שיש בו מרווחים גדולים בין העצים. השטחים הפתוחים שבין העצים מתכסים בצמחייה עשבונית רבה המעניקה בחורף ובאביב פריחה ססגונית בדמותן של כלנית מצויה, רקפת מצויה, תורמוס ההרים ומיני צמחים רבים נוספים.

חניון חגית
חניון חגית הוא המקום האידיאלי ליציאה למסלולי האופניים סינגל חגית ולמסלול הטיול הרגלי. הוא שוכן למרגלות שביל האנרגיות המתחדשות וכולל רחבת חניה ושולחנות פיקניק.

שביל האנרגיות המתחדשות
מחניון חגית נמשכת דרך עפר המתעקלת ועולה שמאלה ומגיעה לאחר כ-100 מ' לרחבת חניה קטנה המיועדת לאנשים עם מוגבלויות. סמוך לרחבת החניה, בראש שביל האנרגיות המתחדשות, הציבה קק"ל שולחנות פיקניק. לצד השביל, שאורכו כ-250 מ', הציבה חברת החשמל שלטי מידע המספרים על מקורות אנרגיה מתחדשים. אנרגיה מתחדשת מופקת ממקור שמתחדש ללא הרף כגון זרמי מים, רוח ושמש, בניגוד לאנרגיה המופקת ממקורות שכַּמוּתם בטבע מוגבלת כגון נפט, גז ופחם. אנרגיה מתחדשת ידידותית יותר לסביבה מכיוון שבתהליך ייצורה לא נפלטים גזי חממה. תוך כדי הצעידה לאורך השביל מתוודעים המטיילים, באמצעות שילוט מאיר עיניים, למשאבי אנרגיה ידידותיים לסביבה.

שביל חגית
שביל הטיול עולה בדרך העפר לרחבת החניה של שביל האנרגיות המתחדשות וממשיך היישר לפנים, לצד גדר בקר. לאחר כ-200 מ', לפני גדר תחנת הכוח, השביל פונה ימינה ואחר כך מזרחה בלב בתה מסולעת. שטחי הבתה יימלאו בסוף פברואר ובתחילת מארס בפריחה של תורמוס ההרים, עיריוני צהוב, קידה שעירה ועירית גדולה. בולטים מאוד גם השיחים הקטנים של אזוב מצוי. הצמחייה מעידה שהשטח משמש גם לרעיית בקר. צעידה של 800 מ' מביאה אותנו אל חורשת עצי מחט, שבה בולטים עצי אורן קנרי וטטרקליניס מרובע – עץ מחט בעל עלים קשקשיים שמוצאו מארצות המגרב שבצפון אפריקה. מפעם לפעם ניכרים בשטח תצבירי צור, תופעה המאפיינת את מסלע הקירטון הגירי והמשוכב של תצורת עדולם, הבונה את הגבעות שעליהן אנו פוסעים.
נחל תות - השביל יורד היישר לערוץ נחל תות, הזורם כאן בשמורת טבע הנושאת את שמו. רוב המעיינות בסביבה, ובכללם עין חגית, שפיעתם דלה ועונתית. הדבר נובע בעיקר מהשטח הקטן של האגנים שמנקזים אליהם את מי הגשם. נחל תות, לעומת זאת, נובע כל השנה ולכן מתפתחת בו צמחייה יפה של גדות נחלים הכוללת עצי ערבה, הרדוף הנחלים ומשוכות של פטל קדוש. במים צומח גרגיר הנחלים, צמח שלעליו יש טעם צנוני מרענן (אין לקטוף צמחים בשמורה). במים חי גם הדג לבנון הירקון, דג כסוף באורך של כ-10 ס"מ, המתקיים רק בערוצי הנחלים היורדים לחוף הישראלי ולא בשום מקום אחר בעולם. בגדת נחל תות עובר הכביש המחבר את עתלית עם יקנעם. הדרך הזו נודעה בערבית בשם ואדי מִלְח, על שם המלח שהעבירו בה מעתלית מזרחה. כאן גם עבר בימי קדם סעיף של "דרך הים", שקישר בין מצרים ודמשק. בסביבת עין תות, הנובע במעלה הנחל, נערכו כמה חפירות ארכיאולוגיות. בחפירות התגלה, בין השאר, מבנה גדול מימי בית ראשון, ששימש כנראה מרכז מנהלי. בין שברי החרס נמצאו כאלה שנושאים טביעות חותם "למלך", המתוארכות למאה ה-8 לפנה"ס. החוקרים משערים שבתקופתו של המלך חזקיהו שימשו קנקני אגירה "למלך" לאיסוף תוצרת חקלאית כמס. חותמות מסוג זה נפוצות ביהודה אך נדירות מאוד בתחומה של ממלכת ישראל (נחל תות נמצא בתחומה של ממלכת ישראל). לפני בניית מחלף עין תות בכביש 6 (2005) ערכה רשות העתיקות חפירת הצלה ליד עין תות. בחפירות התגלה חותם אליפטי מאבן חן שבו נחרתו ארבעה רימונים והכתובת "למכאח [בן] עמיחי", כנראה פקיד רם דרג שפעל במרכז המנהלי בימי הבית הראשון. על חורבות היישוב הישן נבנה בתקופת הבית השני יישוב יהודי נוסף, שחרב במרד הגדול ברומאים.
בחזרה לרחבת החניה - השביל עובר לצד נחל תות וחולף גם ליד מטע שסק עזוב. שימו לב לשער כסוף בגדר בקר שנמצא לפני כרם הזיתים. יש להיכנס בו, לצעוד בין שתי גדרות ולגלוש בחזרה לחניון.

מצפור יער חגית
המצפור מנותק משאר אתרי היער ואחרי הביקור בו יש לשוב בחזרה לכביש 672. למצפור מובילה דרך עפר באורך של כ-2.5 ק"מ. הדרך עבירה לרכב פרטי, אך עשויה לעתים להיות משובשת. מרפסת תצפית עגולה ומרוצפת מקבלת את פני הבאים למצפור יער חגית. המצפור (200 מ') שוכן בראש המדרון המשקיף על העמק הקטן שבו שוכנת תחנת הכוח. מסביב לתחנת הכוח נראים שטחי הנטיעות החדשות של היער. בעזרת שלט התצפית שבמצפור תוכלו לזהות בקלות את הנופים הנשקפים מן המצפור ובהם זכרון יעקב, הר חורשן המכוסה חורש טבעי, הארובות של תחנת הכוח אורות רבין, מנהרת עמיקם שבכביש 6, הקיבוצים רמות מנשה ודליה *היישובים חריש, קציר ואום אל פחם שברכס אמיר, הרכס הצפוני של השומרון.
גישה: ממעגל התנועה שבמחלף אליקים נוסעים כ-200 מ' לכיוון דלית אל-כרמל ופונים שמאלה בדרך הסלולה למחנה הצבאי אליקים. לפני שער המחנה פונים שמאלה בדרך עפר (שלט כניסה של קק"ל). נוסעים בדרך העפר כ-400 מ' ופונים ממנה ימינה לדרך עפר. סמוך לבריכת מים של "מקורות" פונים שמאלה וממשיכים עוד כ-1.1 ק"מ עד למצפור. כדאי לחנות כ-100 מ' לפני המצפור, כדי להימנע מנסיעה בהילוך אחורי.

אופניים. סינגל סובב חגית
סינגל חגית הוא מסלול רכיבה הבנוי כשמינייה, כלומר מסלול בעל שני מעגלים. המעגלים אינם שווים באורכם. אורכו של המעגל המזרחי ("סובב חגית") כ-7 ק"מ. אורכו של המעגל המערבי, שמגיע לבת שלמה, כ-15 ק"מ. שביל זה מאפשר חיבור להר חורשן וליער חוף הכרמל. השביל מחבר כמה מערכות שבילים קיימות. נקודת המפגש של שני המסלולים נמצאת כ-500 מ' מצפון לכביש הגישה לתחנת הכוח חגית (ראו מפה). נקודות המוצא לסינגל סובב חגית הן חניון חגית והכניסה לבת שלמה.

מפה: מפת טיולים וסימון שבילים הכרמל (גיליון מס' 4).
מתאים ל: כל המשפחה.
סימון שביל: עיגולים צהובים על אבנים גדולות.
אורך המסלול: כ-2.5 ק"מ.
משך הסיור הרגלי: כשעה וחצי.
חניונים במקום: חניון חגית - שולחנות פיקניק, חלקם נגישים.
התאמה למוגבלים בתנועה: שביל האנרגיות המתחדשות והחניון שלידו נגישים.
חניונים נוספים בסביבה: חניון שער הכרמל, חניוני הזורע, חניוני נחל גחר.
אתרים נוספים בסביבה: נחל השופט, נחל דליה, עמק השלום, תל יקנעם, הר חורשן, חורבת כרך, מוחרקה, יער חוף הכרמל, שבילי רון (אופניים) ביער חוף הכרמל, נחל כלח.
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
פריחות יער מסלול משפחות

מחלף עירון

"עצי האביונים" ביער עירון

בפינתו הדרומית של יער עירון נחבאים להם עצי אלון התבור מהגדולים ומהמרשימים שנותרו בארצנו. לאחר שנעלה אליהם לרגל, נוכל לבלות בחניון יער עירון הסמוך.
אלונים עתיקים בחירבת עבאס. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים קקל
אלונים עתיקים בחירבת עבאס. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים קק"ל
קק"ל נטעה את יער עירון במדרונות השומרון הצונחים לעבר נחל עירון (ואדי ערה) ומישורי השרון. רוב העצים כאן, כמצוות היערות הנטועים, הם עצי מחט. הרוב, אבל לא הכל. יערני קק"ל הותירו כאן עצי בר מהחורש הים-תיכוני, שפה ושם אף יוצרים סבכים ירוקים. הבולטים שבהם הם עצי אלון תבור הנחבאים בפינה הדרומית של היער, מהגדולים והיפים שנותרו בארצנו.

איך מגיעים? ממחלף עירון שבכביש 6 פונים מזרחה. נוסעים כקילומטר בכביש נחל עירון (כביש 65, בין סימני ק"מ 6–7) ופונים דרומה לדרך סלולה על פי השילוט למחצבת ורד. לאחר כ-400 מ', בעיקול הכביש שליד תחנת שאיבה של חברת מקורות (ואדי ערה 2), פונים בדרך עפר העולה לחלקת יער נטועה. עוצרים לאחר כ-100 מ'. אלוני התבור נמצאים מימין, בין עצי היער, 20 מ' מהדרך. אלון תבור גדול נוסף נמצא מעט במעלה הדרך, מצד שמאל.

זהירות: שדים
כמה עצי אלון התבור, בעלי הגזעים הרחבים וזרועותיהם הפרושות לצדדים, מזכירים במראם יצורי אגדות. בעבר, לפני עידן המכונית, שימשו העצים האלה מחסה למי ששירך את דרכו בוואדי ערה. לעצים האלה נודע ערך רב בימים שבהם הדרך כנראה היתה חשופה כמעט מעצים. המקום נודע אז בשם ח'ירבת עבאס.
תושב מקומי סיפר לנו שעצי האלון בח'ירבת עבאס נקראים שג'ראת אל-פקיר (העצים של האביונים הקדושים). בעצים אלה נקשרו אמונות בדבר סגולות מרפא שבהם ניחנו. תושבי הסביבה נהגו לקחת עפר מתחת לעצים אלה ולשרוף אותו. התוצר שימש תרופה עממית נגד כלבת, מחלה שבעבר הייתה חשוכת מרפא.
נראה כי העצים נחשבו קדושים משום שהתושבים סיפרו שחיים בתוכם שדים. לא סתם שדים, אלא שדים מסוכנים ממש. לפיכך, אוי לו לפוגע בעצים אלה. השדים המסתתרים בהם יתנפלו על הפוגע בהזדמנות הראשונה שתיקרה בדרכם ויכלו בו את זעמם.
שמענו גם סיפור על קבלן שעוסק לפרנסתו בכריתת עצים. וזה סיפורו: "באחד הימים נקראתי להעתיק עץ אלון תבור מהעצים שבח'ירבת עבאס", סיפר אותו אדם. "לצורך העתקתו נזקקתי למשאית מנוף שתעביר את העץ ממקומו. פניתי לתושבי האזור לעזרה, אולם כולם סרבו לבקשתי, למרות סכומי הכסף הגדולים שהצעתי להם. בצר לי פניתי לבעל משאית מירושלים. אותו אדם לא הכיר את העצים האלה ועל כן לא ידע שאסור לכרות אותם. הוא ביצע את העבודה על הצד הטוב ביותר. שמח וטוב לב חזר לירושלים, אלא שבדרך התהפך עם משאיתו".
והלקח? לשמור על עצים כמובן. אנחנו מאמינים שלכל עץ יש שד משלו.

חניון עירון
מי שמבקש מקום טוב לפיקניק, ייכנס למכוניתו וינוע לעבר כביש 65. כ-30 מ' לפני הכביש פונה דרך עפר ימינה ומגיעה לאחר כמה מטרים לחניון קטן ואינטימי, שבו נוהגים להתרענן נהגי משאיות. אם תמשיכו בדרך, המקבילה לכביש 65 עוד כ-500 מ', תחצו כרם זיתים קטן ותגיעו לחניון יער עירון, שבו תמצאו מבחר גדול יותר של שולחנות פיקניק. בילוי נעים.

מידע שימושי
מתאים ל: כל המשפחה.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים הכרמל (גיליון מס' 4).
אופי הסיור: ביקור קצר.
התאמה למוגבלים בתנועה: אין.
חניונים נוספים בסביבה: יער חדרה.
אתרים נוספים בסביבה: שמורת ח'ירבת צ'רקס, פארק נחל חדרה, גן לאומי קיסריה, חצר ראשונים בעין שמר, שמורת אלוני יצחק.
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות מסלול מים שטח לפיקניק יער מסלול משפחות הליכה מועטה

מחלף באקה

נחל חביבה

נחל חביבה הוא אחד מיובליו הגדולים של נחל חדרה. כיום הוא מקום מוצלח לבילוי נעים בחיק הטבע המציע פארק חביב עם מיני צמחים ובע"ח ומסלול הליכה קצר.
נחל חביבה, יער קהילתי. צילום: יעקב שקולניק
נחל חביבה, יער קהילתי. צילום: יעקב שקולניק
נחל חביבה הוא אחד מיובליו הגדולים של נחל חדרה. הנחל מתחיל את דרכו בשומרון, לא הרחק מהכפר סנור ומגיח לשרון ליד קיבוץ מגל ומשם לגבעת חביבה, שהעניקה לערוץ את שמו. הנחל פונה כאן צפונה והוא נשפך לנחל חדרה בכוחות משותפים עם נחל יצחק.
סמוך לשדה יצחק פיתחה רשות ניקוז ונחלים שרון פארק נחמד בנחל חביבה. בנחל זורמים מים כל השנה.

איך מגיעים? ממחלף באקה יוצאים מערבה לכביש לכביש 581. נוסעים כ-1.8 ק"מ, פונים ימינה בכביש הגישה למושב שדה יצחק ומגלים מיד מימין את הדרך הפונה לנחל חביבה. סלע גדול מכריז שהגעתם למקום הנכון.

פארק נחל חביבה
דרך עפר טובה ועבירה לכל רכב מלווה את גדתו הימנית של נחל חביבה לאורך כקילומטר אחד. כדאי לעצור במפרצי החניה הפזורים לאורכה ולגשת ל"חלונות" המאפשרים גישה לנחל. עבודת השיקום הפכה תעלת ניקוז עזובה למקום שנעים מאוד לטייל בו.
הערוץ הרחב של הנחל מחזיק מים במשך כל השנה. במסגרת שיקום הנחל בנו לרוחבו סכרוני אבן קטנים. הסכרונים מאפשרים למים לפכפך דרכם ולקלוט תוך כדי חמצן ובנוסף – הם יוצים מאחוריהם בריכות רחבות ידיים. ניתן לגשת לסכרונים ולהתרשם ממגוון צמחי המים וצמחי הגדות. תוכלו למצוא כאן צמחים כגון גרגיר הנחלים וכרפס הביצות, הקרובים לשפת המים. עם צמחי הגדות נמנים ערברבה שעירה, שנית גדולה וכמובן קנה מצוי וסוף מצוי. עופות רבים מנצלים את סבך הצמחייה ואת המים ובחורף תמצאו כאן מינים שונים של ברווזים, אגמיות ואנפות, שלדגים וסופיות. על האבנים הבולטות משתזפים צבי ביצה ומפעם לפעם חומקת נוטריה מצד אחד של הנחל לצד השני. אל תתפלאו אם את דרככם יחצה חתול ביצות משחר לטרף.
בגדות הנחל ניטעו מאות עצים. עצי הסרק יעניקו צל ואילו עצי הבוסתן – פירות.

חביבה רייק
נחל חביבה והיישוב להבות חביבה מנציחים את זכרה של הלוחמת והצנחנית חביבה רייק, שיצאה במלחמת העולם השנייה בשליחות הבריטים לאזור סלובקיה של ימינו, כדי לסייע למאמץ המלחמתי בגרמים. הגרמנים תפסו אותה בשנת 1944 והוציאו אותה להורג.

מידע שימושי
מתאים ל: כל המשפחה.
אורך המסלול: כקילומטר.
התאמה למוגבלים בתנועה: אין.
חניונים נוספים בסביבה: חניון יער עירון, חניון אנדרטת משמר הגבול, חניוני נחל אלכסנדר, יער חדרה.
אתרים נוספים בסביבה: גן לאומי מבצר קקון, נחל אלכסנדר.
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות שטח לפיקניק פריחות יער מסלול משפחות

מחלף ניצני עוז

יער קדימה

היער הוא פינת חמד של ממש בלב השרון. היער יפה תמיד, אבל במיוחד בסוף פברואר ובראשית מארס, כשהפריחה בשיאה.
יער קדימה, צבעוני השרון. צילום: יעקב שקולניק
יער קדימה, צבעוני השרון. צילום: יעקב שקולניק
יער קדימה הוא הריאה הירוקה של היישוב קדימה-צורן. היער ממלא חלל בן כ-250 דונם בין שני היישובים, שהתאגדו לרשות מוניציפלית אחת, ומעניק להם ולתושבי השרון פינה יפה לבילוי בחיק הטבע. במסלול זה נבקר בשלוש פינות: יער קדימה, שמורת אלוני קדימה וחלקת היער שליד עין שריד.

איך מגיעים? ממחלף ניצני עוז ניסע מערבה בכביש 57. לאחר כ-5.2 ק"מ (בין סימני ק"מ 9–10) נפנה שמאלה בצומת ינוב (כביש 5613). הכביש חוצה את המושבים ינוב וגאולים. בקצה מושב גאולים נפנה שמאלה (כביש 562), ניסע דרומה ונגלה לאחר כ-2.2 ק"מ את הכניסה ליער.

יער קדימה
נטיעת יער קדימה החלה כבר בשנת 1942 על ידי מחלקת הייעור של המנדט הבריטי. לאחר קום המדינה המשיכה קק"ל במלאכה.
נצא לדרך, המסומנת בסימון שבילים כחול. הדרך סלולה וכבושה לסירוגין, אך היא עבירה לרכב פרטי ללא שום בעיה. כ-250 מ' מהכניסה ניצבת משמאל לדרך אנדרטה קטנה, לכבודם של טייס החלל הישראלי אילן רמון וששת האסטרונאוטים שנספו עמו במעבורת החלל קולומביה ב-1 בפברואר 2003.
בעונת הפריחה (פברואר עד אמצע מארס) כדאי לעצור כאן. מימין לדרך נראית חלקה קטנה של אלוני תבור צנומים למראה. טוב עשו יערני קק"ל שהותירו את העצים האלה כאן, שכן הם שריד ליער אלון התבור הגדול שכיסה בעבר את השרון כולו עד לנהר הירקון. שוטטו בין העצים וגם בין עצי היער שמסביב. בולטות מאוד בשטח הקרקפות הסגולות של שום תל אביב. זהו צמח אנדמי, כלומר מתקיים רק במישור החוף של ארץ ישראל. מינים נוספים שצומחים בסביבה הם תורמוס ארצישראלי (אנדמי); תורמוס צר עלים, הניכר בעלעליו הנימיים; והפרח הזעיר מרסיה יפהפייה, הפורח בוורוד.
כ-100 מ' הלאה משם מגיעים לצומת דרכים. נפנה שמאלה בעקבות הסימון הכחול ונגיע חיש קל לחניון קדימה. זהו חניון גדול ובו מתקני שעשועים ושולחנות נגישים. בקצה החניון יש ברז מי שתייה. זהו יופי של מקום לפיקניק ואחריו כדאי לשוטט בין דרכי היער ולגלות את הפרחים שצומחים בין העצים, ובהם גם אירוס הארגמן. מאוחר יותר בעונה עולים הגבעולים היפים של בן חצב יקינתוני, הפורח בכחול, ושל תורמוס צהוב, שכשמו כן הוא.
היער מגוון גם מבחינת מיני העצים שבו. תוכלו לגלות בו עצים ותיקים ויפים של אורן הצנובר וכן עצי ברוש מצוי ואורן קנרי.

שמורת אלוני קדימה
לשמורה אפשר להגיע מיער קדימה בצעידה או בנסיעה. נוסעים לקצה החניון ופונים שמאלה בעקבות הסימון הכחול. הדרך, הקרויה "דרך היער", מגיעה לאחר כ-400 מ' לרחוב חנקין, השוכן בגבול קדימה. פונים ימינה ולאחר כ-100 מ' מגיעים לשלט המכריז על תחום השמורה. אפשר לחנות בצד הדרך ולסייר בשמורה הזעירה, המשתרעת על כ-8 דונם.
השמורה נועדה לשמר אלוני תבור וצמחייה אופיינית לקרקעות חול-חמרה. כיום צומחים בה עצים מועטים. עצים אחרים עלו באש בדליקה שפרצה בעקבות שריפת יריעות ניילון בשדה חקלאי סמוך. במרחב הפתוח צומחים מינים רבים המאפיינים את הקרקעות הקלות של מישור החוף. מאמצע פברואר עד אמצע מארס אירוס הארגמן פורח כאן בריכוז מרהיב עין.
שביל קצרצר עובר בשמורה, המוקפת כולה שדות מעובדים. הקפידו לא לסטות מהשביל כדי לא לפגוע בפרחים.

אל פריחת צבעוני השרון
ניסע ליער קדימה, נשוב לכביש 562 ונפנה דרומה (ימינה) למעגל התנועה המפריד בין עין שריד וקדימה. במעגל התנועה נפנה מזרחה, בכיוון עין שריד. ניסע כ-200 מ' ונחנה בבטחה בשוליים הרחבים שמימין לכביש, בצד יער איקליפטוס.
זהו חלקו הדרומי של יער קדימה. נצעד באחד השבילים החוצים את היער. מרחק 100–300 מ' מהכביש צומחים פרטים רבים של צבעוני השרון. זהו ריכוז נדיר של הצמח היפהפה הזה. צבעוני השרון הוא תת-מין של צבעוני ההרים. הוא נבדל ממנו בפרחיו, שהם קטנים מעט יותר, ובעליו הזקופים בדרך כלל וחסרי הגלונים המאפיינים את צבעוני ההרים. מלבד זאת, בעלי העטיף שלו חסר הכתם השחור של צבעוני ההרים. אבל אין לטעות – הפרח יפהפה והריכוז הגדול שצומח כאן מרשים מאין כמוהו.

אזור: השרון.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים השרון ומערב השומרון (גיליון מס' 7).
מתאים ל: כל המשפחה.
אופי הטיול: נסיעה ברכב פרטי וסיורים קצרצרים ברגל.
נגישות: בחניון קדימה יש שולחנות נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות בהליכה.
עונה מומלצת: כל השנה. במחצית פברואר עד מחצית מארס פריחה יפה.
חניונים נוספים בסביבה: יער אילנות, יער חדרה.
אתרים נוספים בסביבה: יער אילנות מזרח (חניון ושבילים נגישים. סגור בשבת), יער אילנות מערב (חניון נגיש חדש, פתוח כל השבוע), שמורת נחל פולג, בריכת דורה בנתניה, שמורת האירוסים בנתניה.
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות אתר היסטורי שטח לפיקניק תצפית פריחות יער מסלול משפחות הליכה מועטה

מחלף חורשים

יער חורשים

יער חורשים מציע לכם חניונים נעימים, דרכי נוף עבירות לכל רכב ושבילי טיול קצרים ברגל העולים למצפור חזי ספיר.

חורשים. צילום: אורנה קליין, ארכיון הצילומים קקל
חורשים. צילום: אורנה קליין, ארכיון הצילומים קק"ל
איך מגיעים ליער חורשים? ממחלף חורשים יוצאים מזרחה בכביש 5233 ונוסעים כמה מאות מטרים עד שער קיבוץ חורשים. לפני השער פונים שמאלה. 650 מ' מהשער עולה דרך למבנה המשמש את כונני כיבוי האש של קק"ל. ממשיכים עוד כ-100 מ' ופונים ימינה (מזרחה) על פי השלט המכוון ליער חורשים.
איך מגיעים לחניון חזי ספיר? שבים לשער קיבוץ חורשים, פונים מערבה ומגיעים לאחר כחצי קילומטר למעגל תנועה. במעגל התנועה פונים צפונה ואחרי כ-1.3 ק"מ מגיעים למעגל תנועה נוסף. פונים מזרחה (ימינה), חולפים אחרי כ-900 מ' בשער נירית וממשיכים עוד כ-700 מ' לחניון שנמצא מימין לדרך.

יער חורשים יער
יער חורשים משתרע על פני כ-2,000 דונם בגבעות המערביות של השומרון, הנוחתות אל מישורי השרון. מדרום ליער נמצא קיבוץ חורשים הוותיק, מצפון לו – נירית ובמזרח – אורנית. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנות ה-50 של המאה ה-20. הגבעות מכוסות בעיקר בעצי מחט ואילו בגיאיות שבין הגבעות נטועים עצי איקליפטוס.
בחורף עולה ביער פריחה מרשימה, בעיקר של רקפות הצומחות בין הסלעים. בחורבת זכור (מצפה חזי) נותרו חציבות של מתקנים קדומים ובהם גתות, בורות מים ושרידי מבנים. בגבעה חשופה מעצים, ממערב לחורבת זכור, הציבה קק"ל מגדל המשמש את צופי האש של קק"ל.

טיול ברכב פרטי
מהכניסה ליער ניסע בדרך כבושה, סלולה בחלקה, המסומנת בסימון שבילים ירוק. מימין מלווה אותנו צמחייה טבעית ומשמאל – כרם זיתים. לאחר כ-700 מ' אנו מגיעים לצומת. משמאל נמצא חניון על שם עמרם עוז – השוכן בצל עצי איקליפטוס, בגדה הדרומית של נחל קנה.
נחל קנה לובש כאן מראה של תעלה רדודה, אך אל תניחו לערוץ התמים הזה להטעות אתכם. נחל קנה הוא נחל ארוך, מהגדולים בנחל השומרון. באזור עמנואל הנחל יוצר נפתולים מרשימים ועמוקים ונובעים בו מעיינות אחדים. הנחל מזוהה עם נחל קנה שנזכר בתנ"ך כגבול בין נחלת שבט אפרים (מדרום לנחל) ונחלת מנשה.
סמוך לחניון יש צומת: נוכל להמשיך היישר לפנים בעקבות הסימון הירוק, בדרך המנצלת את גדת נחל קנה. מי שרוצה להכיר חניון נוסף ופינות נוספות ביער, יפנה ימינה בדרך המסומנת אדום. תחילה הדרך מלווה מעט את גדר קיבוץ חורשים ואחר כך פונה שמאלה ומגיעה לחניון אורנית, שזכה לשמו משום שהוא קרוב מאוד לבתים הקיצוניים של היישוב. קק"ל ציידה את החניון במתקני שעשועים ואף בשולחן פינג פונג.
הדרך יורדת בתלילות ופוגשת את הדרך המסומנת ירוק, שזנחנו קודם.

חניון חזי ספיר וחורבת זכור
נמשיך בנסיעה צפונה בעקבות הסימון ירוק. הדרך חוצה את נחל קנה ומטפסת באיגוף שמאלי בכיוון חורבת זכור. נוסעים כ-1.1 ק"מ ומגיעים למחסום צהוב, החוסם את הדרך לנירית. בימי שישי ושבת המחסום פתוח במשך שעות היום ואפשר להמשיך ברכב עוד כ-200 מ' לחניון חזי ספיר. אם הגעתם במועד אחר והשער סגור, תוכלו להגיע ברכבכם לחניון כפי שמפורט בסעיף "איך מגיעים לחניון חזי ספיר?".
חניון חזי ספיר שוכן בצל עצי מחט. יש בו שולחנות פיקניק, ברז מי שתייה ומתקני שעשועים. סמוך לחניון נמצאים מתקנים קדומים לעיבוד תוצרת חקלאית, חצובים בסלע. מיקומם של שרידי גת ובית בד מצוין בשילוט.
בסקר שנערך בחורבה בשנת 1968 התגלו שרידי יישוב מהתקופה הישראלית הקדומה (מאות 13–11 לפנה"ס). נראה כי אחרי חורבת הבית הראשון התגוררו ביישוב שומרונים. כחצי קילומטר מצפון לחורבה נמצאו שתי מערות קבורה ובהן שרידים מתקופת הברונזה הקדומה (3000 לפנה"ס לערך), מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית.
החניון מנציח את סרן חזי ספיר (סטרץ'), שנפל בצומת נצרים שברצועת עזה בפיגוע שהתרחש ב-11 בנובמבר 1994. אפשר לעלות לראש הגבעה ברכב, מהלך 300 מ'. עדיף, כמובן, להגיע רגלי באחד משלושת השבילים המסומנים בשילוט. שביל הכפר עולה לראש הגבעה מהחניון ממש ואילו שביל הרקפות ושביל הנחש מתחילים בדרך הרכב המקיפה את הפסגה מרחק קצר מהחניון.
כך או אחרת, תגיעו תוך כמה דקות לפסגה, שבה יש שני מצפורים. המזרחי, מצפה חזי, משקיף על הנוף המרהיב של מערב השומרון ואפשר לצפות ממנו באורנית, בשערי תקווה, בנירית, באלפי מנשה ובקרני שומרון, וגם בכפרים רבים שנמצאים מעבר לגדר הביטחון ובהם עזון, כפר תלת ואחרים.
כמה צעדים משם נמצא המצפור המערבי, המשקיף אל מישור החוף. אפשר להבחין בקלות במגדלים הגבוהים של גוש דן ובאזור כפר סבא.
אפשר לחזור לחניון, לצעוד כ-100 מ' ממערב למחסום המתואר בראשית פרק זה ומשם לצעוד בשביל מסומן בסימון שבילים כחול העולה לגבעה שממערב. בראש הגבעה נמצא מגדל תצפית אש של קק"ל. הגבעה היא נקודת תצפית נאה על מישור החוף, על יער חורשים וגם על חורבת זכור, שמכאן נראית כמו גבעה גבוהה ומרשימה. הגבעה המערבית אינה נטועה והשטח הפתוח מבטיח בחורף פריחה נאה. אפשר לחזור לחניון ספיר במדרון הדרומי של הגבעה, דרך בית אבן נטוש שנותר מימים עברו.

תודה לסיני פזטל, יערן השרון בקק"ל, על סיועו בהכנת הכתבה.

אזור: השרון.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים השרון ומערב השומרון (גיליון מס' 7).
מתאים ל: כל המשפחה.
אופי הטיול: נסיעה ברכב פרטי וסיורים קצרצרים ברגל.
נגישות: אין. בחניון חזי ספיר יש שביל עפר שאפשר להוביל בו עגלה לשולחן.
עונה מומלצת: כל השנה. בינואר–מארס יש פריחה מרהיבה של רקפות.
חניונים נוספים בסביבה: יער אילנות, יער חדרה.
אתרים נוספים בסביבה: יער אילנות מזרח (שבילים וחניון נגיש, סגור בשבת), יער אילנות מערב (חניון נגיש חדש, פתוח כל השבוע), שמורת נחל פולג, בריכת דורה בנתניה, שמורת האירוסים בנתניה.
חניונים נוספים בסביבה: יער ראש העין.
אתרים נוספים בסביבה: גן לאומי תל אפק, גן לאומי מקורות הירקון, שביל שער השומרון (מתחיל בשערי תקווה).
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות מסלול מים אתר היסטורי שטח לפיקניק תצפית פריחות יער מסלול משפחות הליכה מועטה

מחלף קסם

יער ראש העין

היער מציע מסלולי טיול ברגל בשביל פרחי הבר ובאופניים, העוברים באתרים ארכאולוגיים מרתקים כמו חורבת דייר ועזבת צרטה.
יער ראש העין, שביל הפריחה. צילום: יעקב שקולניק
יער ראש העין, שביל הפריחה. צילום: יעקב שקולניק
איך מגיעים? ממחלף קסם נוסעים מזרחה בכביש חוצה שומרון (כביש 5) בכיוון אריאל. במחלף ראש העין מזרח, מול פארק התעשייה אפק, פונים ימינה (דרומה) ברחוב קיבוץ גלויות ונוסעים כ-1.3 ק"מ, למפגש עם רחוב נחל רבה. רחוב נחל רבה פונה ימינה. כדי להיכנס ליער יש לפנות שמאלה, אך בגלל שלט " אין פנייה" שמאלה יש לנסוע ברחוב נחל רבה עד הכיכר, לבצע סיבוב מלא ולחזור לרמזור הכניסה ליער. עתה הפנייה ליער תהיה לימין.

טיול ביער ראש העין
יער ראש העין עוטף כחגורה ירוקה את שכונותיה הצפונית של העיר – ‬גבעת הסלעים‮, ‬גבעת טל ונווה אפק‮. ‬קרן קימת לישראל החלה בנטיעת היער, המשתרע על פני כ-1,050 דונם, בשנת 1976. ‬היער מכסה את המדרונות המערביים של הרי שומרון‮, היורדים אל מישור החוף. ‬נחל רבה, מיובלי הירקון, חוצה את היער.
נכנסים בדרך היער ונוסעים מזרחה. לאחר כ-400 מ' מגיעים לצומת. נוסעים בסעיף הימני, המגיע לאחר כ-100 מ' לחניון "בצל האיקליפטוס", שכשמו כן הוא, שוכן בצל עצי איקליפטוס. כ-200 מ' הלאה משם, לאחר חציית נחל רבה ופנייה שמאלה, נמצא חניון נוסף, הנגיש לאנשים בעלי מוגבלויות. מחסום ירוק חוסם את הדרך ואינו מאפשר מעבר לכלי רכב, אלא רק להולכי רגל ולרוכבי אופניים. ממשיכים ברגל בדרך היער עוד כ-400 מ'. מכאן מתחיל את דרכו "שביל פרחי הבר".

שביל פרחי הבר וחורבת דייר
‬לפנינו שביל מעגלי שאורכו כקילומטר אחד. השביל משולט לכל אורכו והוא מסומן צבע אדום. השביל ראוי לטיול כל השנה, אך בחורף ובאביב מגוונת אותו פריחה מרהיבה של רקפות‮, של ‬כלניות אדומות ולבנות‮, של ‬צבעוני ההרים‮, ‬של מיני דבורנית ושל פרחים רבים נוספים. בסתיו מזדקרים בצד השביל גבעולי הפריחה של החצב המצוי. בחודשים מארס ואפריל עולים בצד השביל המוני הפרחים הכחולים של בן החצב היקינטוני.
בראש הגבעה השביל מגיע למצפור אילן שקק"ל הכשירה במקום. מרפסת התצפית משקיפה על מורדות מערב השומרון. למרגלות התצפית נמצאת חורבת דייר, שבה נמצאים שרידי יישוב שהתקיים בתקופה הביזנטית (לפני כ-1,500 שנה). שמו המקורי של היישוב אינו ידוע, והשם של ימינו שומר על צליל שמו הערבי של המקום – ח'ירבת א-דווייר. באתר נותרו שרידים של בית בד ושל מבנים שבהם השתמרו נדבכים מעטים של קירות בנויים מאבני גוויל גדולות. בור מים, שאסף מי גשם, משלים את התמונה.
מכאן יורדים בשביל המסומן לדרך עפר. פונים בדרך ימינה וחוברים להמשך שביל פרחי הבר. השביל יורד במדרגות סלע טבעיות‮ (‬זהירות מהחלקה לאחר גשם‮!). שימו לב לצמחים המטפסים זלזלת הקנוקנות וקיסוסית קוצנית, המנצלים את עצי היער לטיפוס‮. השביל מסתיים בנקודת ההתחלה.

עזבת צרטה
אתר עִזְבֶּת צַרְטָה נמצא בחלקו המערבי של יער ראש העין. כדי להגיע אליו יש לצאת מהחלק הראשי של היער ולנסוע היישר לפנים בדרך נחל רבה. בכיכר הראשונה, לאחר כ-600 מ', פונים ימינה בדרך הציונות עד לקצה השדרה. פונים ימינה וחונים למרגלות היער.
שביל רגלי קצר המכונה "שביל אבן העזר", עובר בצד חניון ועולה לאתר עזבת צרטה, המשקיף על כביש 5 ועל אזור התעשייה. באתר נראים שרידי מבנה גדול וסביבו בורות עגולים.
בחפירות שהתנהלו בשנות ה-70, נמצא כי האתר היה מיושב בשנים 1200 עד 1000 לפנה"ס. בראשית התקופה נמצאו שרידי מבני מגורים פשוטים, כנראה של רועי צאן. במחצית השנייה של המאה ה-10 הגיע היישוב לשיא פריחתו. באתר נמצאו שרידים של בית ארבעה מרחבים, סגנון בנייה המאפיין את התקופה הישראלית, ולידו עשרות בורות עגולים ששימשו כממגורות לאיסום גרעיני תבואה. באחת הממגורות התגלה חרס ועליו חרוטות אותיות עבריות שאינן מצטרפות למשפט שלם. הימצאותה של כתובת דווקא באתר התנחלות שולי מעידה על התפוצה של ידיעת קרוא וכתוב ביהודה ובישראל כבר בתקופה קדומה. זוהי עדות לחדירת הכתב ליישובים הישראליים בתקופה זו.
יש המזהים את עזבת צרטה עם אבן העזר, המקום שבו נלחמו בני ישראל עם הפלשתים. באחד הקרבות לקחו הפלשתים שלל את ארון הברית.
חוזרים למכוניות באותה דרך חזרה. אורכו של השביל כ-600 מ' (כיוון אחד) והוא מסומן בצבע שחור. באתר מוצב שלט הסבר מפורט.

אזור: מערבה השומרון.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים השרון ומערב השומרון (גיליון 7).
אופי הטיול: סיור בשבילים קצרים. אורך "שביל הפריחה" – כקילומטר. אורך "שביל אבן העזר" – כ-500 מ' בכל כיוון.
סימון: דרך היער והשבילים מסומנים בסימון קק"ל.
מתאים ל: כל המשפחה.
משך הטיול: שעה עד 3 שעות, לפי העניין.
התאמה למוגבלים בתנועה: החניון שליד השער הירוק, בתחילת שביל הפריחה.
חניונים: שלושה חניונים בגוש העיקרי של היער וחניון נוסף בתחילת השביל לעזבת צרטה.
אתרים נוספים בסביבה: גן לאומי מקורות הירקון, גן לאומי תל אפק, שבילי הירקון, פארק יער שוהם, יער בן שמן, שביל שער השומרון משערי תקווה ליער ראש העין.
אזהרה: אין להיכנס לאפיק נחל רבה בעת שיטפון!
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות אתר היסטורי שטח לפיקניק תצפית פריחות יער מסלול משפחות הליכה מועטה

מחלף נחשונים

יער אלעד

יער אלעד הוא מקום בילוי אידאלי למי שמחפש טבע, סיור רגלי, ביקור במאוזולאום ובאנדרטה, מנוחה ובילוי בצל עצי יער בלב הארץ.
שרידי מבנה צלבני ביער אלעד. צילום: יעקב שקולניק
שרידי מבנה צלבני ביער אלעד. צילום: יעקב שקולניק
יער אלעד, המשתרע על פני כ-3,000 דונם, עוטף את העיר אלעד כפרסה מדרום, ממזרח ומצפון. קק"ל החלה בנטיעת היער במחצית השנייה של שנות ה-50. קק"ל, בשיתוף עיריית אלעד, מבצעת ביער פעילות על פי עקרונות ה"יער קהילתי", שעיקרם שיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער. יער אלעד הוא חלק מיער הכ"ח (יער קולה), אזור שנועד לשימור כשטח ירוק פתוח.
שני שבילי טיול חשובים חוצים את יער אלעד: אחד מהם הוא "שביל ישראל" – שביל טיולים רציף החוצה את הארץ לאורכה; האחר הוא שביל האופניים "מים אל י-ם", שביל המקשר בין תל אביב וירושלים.

איך מגיעים? יוצאים ממחלף נחשונים מזרחה לעבר ראש העין (כביש 471) ולאחר כ-600 מ' פונים דרומה בכביש 444. נוסעים דרומה כקילומטר ולאחר כ-700 מ' מבחינים, קרוב מאוד לצדו השמאלי של הכביש, במבנה עתיק השוכן למרגלות אלעד. נוסעים עוד כ-300 מ' ופונים שמאלה בדרך המובילה למבנה. זהו המאוזולאום של מזור.

המאוזולאום של מזור
המאוזולאום של מזור הוא כיום גן לאומי. מאוזולאום הוא מבנה קבורה מפואר, והמבנה שלפנינו עונה בהחלט להגדרה של מבנה מפואר. זהו מבנה קבורה מהתקופה הרומית שנשאר שלם לגמרי. בשעתו הוא נקרא על שם מושב מזור, שהיה היישוב הקרוב ביותר אליו. מאז צמחה בקרבת המבנה העיר אלעד. המבנה בנוי אולם המחולק בתוכו לשניים. לפניו ניצב סטיו מפואר בן שני עמודים נושאי כותרות קורינתיות מרשימות ומשקוף מעוצב להפליא, המתנוסס כ-5 מ' מעל לקרקע. קירות המבנה בנויים אבנים גדולות ומסותתות היטב. התקרה עשויה כולה לוחות אבן ארוכים הנשענים על שתי קשתות של אבנים. המבנה, שנבנה כנראה בסוף המאה ה-3, שימש אחוזת קבר לאישיות שאינה מוכרת לנו.
מהמאוזולאום נשוב לכביש 44 וניסע דרומה כ-1.5 ק"מ. נפנה מזרחה (שמאלה) על פי השילוט המכוון לבית אריה (כביש 465). ניסע כקילומטר ונפנה שמאלה בדרך עפר כבושה בעקבות השלט המפנה לאנדרטת אלכסנדרוני (סימון אדום וסימון שביל ישראל). לאחר כ-200 מ' נחלוף על פני שביל מסומן כחול ולאחר כ-200 מ' נוספים מגיעים לצומת דרכים מרובע: כ-150 מ' מימין לצומת נמצאת אנדרטת אלכסנדרוני. כ-150 מ' משמאל לצומת נמצא חניון סיירת מטכ"ל.

אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני
נתחיל את הביקור באנדרטה לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות ב"קרבות קולה". האנדרטה ניצבת בראש גבעה המתנשאת כ-160 מ' מעל פני הים, כ-300 מ' מחניון סיירת מטכ"ל. האנדרטה מעניקה תצפית יפה על מערב השומרון.
שיטוט למרגלותיה הצפוניים של האנדרטה יגלה גם בימינו שרידי תעלות קשר הקשורות לקרבות שניהלה כאן החטיבה. "קרבות קולה" החלו ב-10 ביולי 1948, בתום ההפוגה הראשונה. חטיבת אלכסנדרוני השתתפה ב"מבצע דני", שנועד לכבוש את הערים רמלה ולוד. במסגרת המבצע כבשו כוחות החטיבה בבוקר אותו יום את הכפרים רנתיה, וילהלמה, יהודייה וטירה. הכפר קולה נכבש כמה שעות אחר כך בידי גדוד 89 של החטיבה.
הלגיון הירדני השיב במלחמה. ב-16 ביולי הסתערו כוחותיו על המקום, שבו החזיקו לוחמי גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני. המגינים נאלצו לסגת לאחר שספגו אבדות כבדות. אבל המערכה לא הסתיימה. ב-17 ביולי נאחזו שתי פלוגות של החטיבה בשוליים הצפוניים של הכפר, אך הירדנים הדפו אותם. יום למחרת עלו על הגבעה שתי פלוגות של החטיבה כשהן מלוות בטנקים ובתותחים. הירדנים הבחינו בכוח הגדול ונסוגו במהירות. קולה עבר סופית לידי ישראל.
קיימת אי-בהירות באשר למספר המדויק של הנופלים בקרב: על פי אתר הבית של חטיבת אלכסנדרוני נהרגו בקרבות 29 מלוחמי החטיבה; באנדרטה רשומים 31 חללים וייתכן שהיה גם חלל נוסף; ואילו היער שניטע לזכר החללים נקרא יער הכ"ח (28).

סיור רגלי ביער
מסלול זה יוצא מחניון סיירת מטכ"ל. נצעד מצומת הדרכים שבפינת החניון כ-40 מ' מערבה (כיוון מנוגד לאנדרטה) וניכנס שמאלה לתוך יער הברושים (ללא שביל מוגדר). פנינו אל התלולית הגבוהה שמולנו, המרוחקת מאתנו כ-80 מ'. בראשה נמצאים סימני חציבות של גתות עתיקות חצובות בסלע. אפשר להבחין במשטחי דריכה חצובים ובשני בורות ריבועיים שעומקם כ-1.5, שבהם נאסף התירוש. ריבוי הגתות החצובות מעיד על חשיבותו הכלכלית של ענף ייצור היין בימי קדם בשומרון.
מהגתות נמשיך היישר לפנים, אל הדרך העוברת למרגלותינו. הדרך מסומנת בסימון שבילים כחול. שביל האופניים מתל אביב לירושלים ("שביל מים לי-ם"), שקק"ל חנכה בשנת 2010, מנצל גם הוא את תוואי הדרך הזאת. נפנה ימינה (מערבה) בדרך המסומנת כחול. לאחר כ-400 מ' דרך זו פונה שמאלה ובנקודה זו אנו נפרדים ממנה. היישר לפנים, מרחק כ-200 מ', נראות משוכות צבר. נצעד לשם בדרך העפר ונגיע לצומת מרובע. לפנינו, בין העצים, מתנוססים שרידי מבנה מהתקופה הצלבנית שכלל מבנה גדול ומגדל בעל מראה מבוצר, בנויים אבנים גדולות ומרשימות. המקום היה נחלתו של המסדר ההוספיטלרי, שבנה כאן בשלהי המאה ה-12 מרכז מנהלי.
המבנה הצלבני אינו משולט ומוסדר. אין לטפס על ראש המגדל! אין לרדת מדרכי העפר באזור הכפר קולה מחשש לנפילה לבורות עמוקים!
מסביב למבנה הצלבני פזורים עיי הכפר הערבי קוּלַה. ייתכן ששמו נגזר מהמילה קוּלֶה (בטורקית: מגדל). הכפר הוציא מקרבו את חסן סלמה, ממנהיגיו המפורסמים של "המרד הערבי" ולוחם מושבע ביישוב העברי. לאחר שהבריטים דיכאו את המרד (1939) ברח סלמה לגרמניה הנאצית. בימי מלחמת העולם השנייה צנח ליד יריחו ושב לפעילות עוינת. יש האומרים שביקש להרעיל בארות מים באזור הירקון. ב-30 בנובמבר 1947 היה סלמה אחראי לתקיפת האוטובוס שנסע מנתניה לירושלים. תקיפה זו הייתה האות לפתיחת מלחמת העצמאות. חסן סלמה יצא ב-31 במאי 1948 בראש כוח שהצליח להדוף את לוחמי אצ"ל מראש העין. הוא נפצע במהלך הקרב ומת מפצעיו כמה ימים אחר כך.
דרך עפר יורדת לאגף הצפוני של המבנה הצלבני, מקום שבו צומח עץ תות. כאן נמצא פתחו של אחד מאולמות המבנה הצלבני (האתר אינו מוסדר! אין להיכנס לאולם!). קחו כמה צעדים במעלה המדרון מעץ התות ורדו בדרך עפר קצרה אל דרך כבושה. חצו את הדרך הכבושה אל חלקת יער קטנה והמשיכו בזהירות כ-30 מ'. לפניכם נמצאת בריכה ריבועית עתיקה (15X15 מ'), שקירותיה נותרו שלמים לגובה של כ-3 מ'. יש המייחסים את הבריכה לתקופה הביזנטית.
מהבריכה נחזור לדרך העפר הכבושה. הדרך יורדת ומתעקלת ימינה אל "רחוב" יפה של משוכות צבר. נציץ בו ונתחיל לעלות בדרך הכבושה אל הצומת המרובע, שבו היינו קודם. נפנה שמאלה בדרך שבה באנו ונגיע שוב לסימון הכחול. נצעד בדרך המסומנת כחול כ-700 מ', עד לשביל ישראל. נפנה שמאלה, נצעד עוד כ-300 מ' ונפנה שוב שמאלה לחניון סיירת מטכ"ל.

אזור גאוגרפי: מערב השומרון.
מתאים ל: כל המשפחה.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים השרון ומערב השומרון (גיליון 7).
נקודת מוצא וסיום למסלול הרגלי: חניון סיירת מטכ"ל.
מרחק הליכה: כ-3 ק"מ.
משך הטיול: כשעתיים.
עונה: בעיקר בחורף ובאביב.
התאמה למוגבלים בתנועה: אתרי היער אינם נגישים.
חניונים בסביבה: יער בן שמן, תל חדיד.
אתרים נוספים בסביבה: אנדרטת עוצבת הפלדה, יער בן שמן, קברי המכבים ובקעת הנזירים ביער בן שמן, תל חדיד, יער ראש העין, יער שוהם, גן לאומי מאוזולאום מזור, גן לאומי מגדל צדק, שבילי הירקון.
אזהרה: המבנה הצלבני אינו משולט ומוסדר. אין לטפס על ראש המגדל ואין להיכנס לאולם הגדול שלמרגלותיו! אין לרדת מדרכי העפר באזור הכפר קולה מחשש לנפילה לבורות עמוקים!
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות אתר היסטורי שטח לפיקניק תצפית פריחות יער מסלול משפחות הליכה מועטה

מחלף בן שמן

יער בן שמן

היער החשוב של מרכז הארץ מציע לכם רשת חניונים ומגוון שבילי טיול באופניים.

 מערת הנזירים. צילום: חווה בראון, ארכיון הצילומים קקל
מערת הנזירים. צילום: חווה בראון, ארכיון הצילומים קק"ל
המהנדס נחום וילבוש הקים באדמות שקק"ל רכשה את בית החרושת "עתיד" והחל לייצר שמן. העתיד נראה מבטיח, אך בשנת 1915, זמן לא רב אחרי שהוקם, עלה בית החרושת באש. מכת ארבה והצרות של מלחמת העולם הראשונה השמידו את כרמי הזיתים. השמן נעלם, אך השם בן שמן נשמר לעולם.
יער בן שמן, מגושי היערות הגדולים בישראל, משתרע על פני כ-23 אלף דונם, משני צדי הכביש המוליך לעיר מודיעין. רוב המבקרים ביער מסתפקים בפיקניקים בחניונים הרבים שבו. חבל. יש ביער הזה אתרים מרתקים.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 1 ובמחלף בן שמן פונים מזרחה לכביש 443. נכנסים ליער בכניסה הראשית למצפה מודיעים (בין סימני ק"מ 6–7). ממשיכים דרומה בדרך סלולה, חולפים על פני הכביש העולה למצפה מודיעים ולאחר כ-400 מ' פונים שמאלה בדרך עפר. מצד ימין נראית פגודה ססגונית. משיכים היישר לפנים. לאחר כ-200 מ' מגיעים לצומת ופונים ימינה במורד על פי השילוט המנחה לדרך החשמל. לאחר עוד 400 מ' פונים שמאלה בדרך סלולה בחלקה, היא דרך החשמל. ניסע בדרך לאורכה.

דרך החשמל
דרך החשמל נולדה מכורח המציאות. בשנת 1990 נאלצה חברת החשמל להעביר קו חשמל בלב היער ולהשלמת העבודה נפרצה דרך בצד אותו קו חשמל. במקום להתאבל על המצב ניצלה קק"ל את התוואי החדש, שאורכו כ-800 מ', והפכה את הגזירה להזדמנות.
בצד הדרך מוצבים חניונים. אלמנטים של מתכת משולבים בסלעים הטבעיים ומוסיפים ליער בן שמן נופך אמנותי. סלעים שנעקרו להכשרת הדרך נוצלו לבניית מעין חומה קדומה, התוחמת רחבה חצי עגולה. משטח הרחבה זכה לפילוס, וכך נוצר בלב דרך החשמל מתחם "גן האבן".
דרך החשמל נוצרה בניהולם של האמן דוד פאר ושל האדריכל נחום כהן. הפרויקט נמשך כשנה וכלולים בו מתקני משחקים, עמודי שפה וציוני דרך. קרוב לקצה הדרך ניצבת רחבת תצפית ובה מתקן מודולרי מקורה לעמדת מצפור.
כחלק מהפרויקט הוזמנו 12 יוצרים לסדנת פיסול מהירה. הם עבדו במשך חמישה ימים רצופים במפסלת ובפטיש ויצרו פסלים סביבתיים מסלעי המקום. ליד כל פסל הוצב שלט עם שם היצירה ועם שם האמן שיצר אותו. לא נוכל להזכיר כאן את היצירות כולן, אך לא נצא ידי חובה בלי להזכיר אחדות מהן.
סלע גדול ובתוכו חלון ריבועי הוא "דלפק לטבע", יצירתו של ראובן שרף, המזמינה את המטיילים להציץ אל הטבע. ברני פינק גילף וחרט על גוש סלע גדול את היצירה "ראמים". סגנון העבודה מזכיר חרותות סלע שיצרו קדמונים בסלעי המדבר, אם כי הקרניים המעוגלות הולמות יותר תיאור של יעלים מאשר ראמים, שקרניהם ישרות. חירות אמנותית שבוודאי מותרת למי שעלה ארצה מדרום אפריקה. גם גרשון היימן חרט את יצירתו "חרקים" על הסלע הטבעי, מבלי לגלף כלל את פני הסלע. ואמנם, קווים דמויי חרקים נראים "זוחלים" על הסלע.
קצת מחוץ להיכל הפיסול נמצא סלע המפוסל בקווי מתאר של ספינקס, וזה אמנם שמו של הפסל שיצר צבי לרמן. בצד הקצה המזרחי של גן האבן, סמוך לדרך, משגיח על המתחם "שומר היער 2" – סלע זקוף בגובה אדם, יצירתו של זאב קרישר.

השביל ללקויי ראייה
בקצה המזרחי של דרך החשמל צומח מטע אבוקדו. כאן יש לפנות ימינה ולנסוע בדרך העפר המלווה את גדר המטע. לאחר שחולפים על פני צומת מוקף חניונים, כ-600 מ' מקצה דרך החשמל, מגיעים לשביל העיוורים, שנמצא משמאל לדרך.
זהו אחד מאתרי הטיולים המרגשים בישראל. השביל שקק"ל יצרה מעניק לעיוורים הזדמנות לטייל בכוחות עצמם בטבע. אורכו של השביל כ-500 מ'. אמצעי ההתמצאות העיקרי הוא מעקה שרשרת העוקב אחר המסלול, בצדו השמאלי של השביל. המטייל מניח את ידו על המעקה ומלווה אותו לאורך המסלול כולו. השביל עשוי מצע מהודק שרוחבו 2.5 מ' ואבני שפה תוחמות אותו לכל אורכו. בתחנות החשובות לאורך השביל הוצב שילוט הסבר הכולל מלל בעברית, באנגלית ובכתב ברייל וגם איורים שאפשר לפענחם במישוש. השלטים מוצבים על כני אבן, בגובה ידיו של אדם עומד. בחלקים מהשביל נשתלו ערוגות פרחי בר ובהם מגוון של צמחי תבלין, שאפשר לזהותם על פי ריחם.

"בקעת הנזירים"
עתה יש לחזור ל"צומת עם החניונים" ולפנות דרומה (שמאלה) על פי השילוט המכוון ל"חניון מוזיקלי". לאחר כ-700 מ' פוגשים בדרך מסומנת כחול. כאן פונים שמאלה על פי השילוט המכוון לבקעת הנזירים, שאליה מגיעים לאחר כ-2 ק"מ.
"בקעת הנזירים" שוכנת בגבולו הדרומי של יער בן שמן, במקום שבו נחל גימזו מתרחב ויוצר בקעה שאורכה כ-500 מ'. בגדה הדרומית של הבקעה נמצא מצוק סלע שגובהו כ-5 מ' ומערות חצובות בו. בדופן המצוק נמצאו חקוקים צלבים שגודלם 20–25 ס"מ, שמהם גזרו המטיילים את שם המקום. במרכז הבקעה נמצאת בריכה גדולה ומרשימה לאגירת מים.
ערביי האזור כינו את המקום "ביר א-שמי". חובבי האגדות ימצאו עניין בפסוקי ספר הזוהר, המספרים שרבי שמעון בר יוחאי ברח למדבר לוד והסתתר במערה אחת עם אלעזר בנו, היא "מערתא דלוד" (המערה של לוד). האם השם הערבי "שמי" הוא הד רחוק המזכיר את שמו של רבי שמעון? אולי.
מהבקעה נוכל לשוב לכביש 443 כלעומת שבאנו, או להמשיך בנסיעה כמה מאות מטרים לכביש המחבר את מודיעין עם ליגד סנטר.

אזור: השפלה.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון 9).
מתאים ל: כל המשפחה.
חניונים בסביבה: חניון בחורשת החרובים בפנייה לתל חדיד מכביש 444. חניון בצל עצי אורן, בפסגת התל. חניוני יערות בן שמן.
התאמה למוגבלים בתנועה: חניון תל חדיד – שולחנות פיקניק מותאמים, חניון קאופרטיב דן, חניון מודיעין, חניון בזק.
אתרים נוספים בסביבה: "נאות קדומים" (הכניסה בתשלום, לא בשבת ובחג), שרידי כנסייה במבוא מודיעים (לא בשבת), החצר הישנה בבן שמן, פארק הקופים (כניסה בתשלום), קברות המכבים.
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות אתר היסטורי שטח לפיקניק תצפית פריחות יער מסלול משפחות הליכה מועטה

מחלף נשרים

יער המגינים

היער מציע לכם ביקור באתרי הנצחה ליחידות וללוחמים שנפלו במערכות, דרכים לרכב פרטי, חניוני נופש ושבילי אופניים.
חלקות שדה ביער. צילום: יעקב שקולניק
חלקות שדה ביער. צילום: יעקב שקולניק
יער המגינים הוא הגוש העיקרי ביערות גזר-נחשון, המשתרעים על פני כ-8,000 דונם במערבה של שפלת יהודה. זהו אזור של גבעות נמוכות, בנויות סלעי קירטון לבנים ורכים, המתנשאות עד כדי כ-50 מ' מעל פני הים. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנות ה-50. העצים העיקריים הנטועים ביער הם מיני אורן, ברוש מצוי וחרוב מצוי. בין העצים, ובעיקר בגבעות הפתוחות שנותרו מצפון לקיבוץ נחשון, יש בחורף פריחה ססגונית שופעת. במיוחד מרשימים מרבדי הרקפות הצומחים בצל העצים בחודשים דצמבר–פברואר.

איך מגיעים? ממחלף נשרים יורדים לכביש 44 (דרום) ונוסעים לכיוון כרמי יוסף. דרך הגישה ליער המגינים נמצאת כחצי קילומטר מדרום לכניסה לכרמי יוסף (בין סימני ק"מ 12–13).

דרך היער הראשית
הדרך סלולה ברובה ועבירה לכל רכב. הנוסעים ברכב מתבקשים לנהוג בזהירות, שכן רוכבי אופניים רבים משתמשים בדרך.
הדרך יוצאת מכביש 44 מזרחה (סימון ירוק). לאחר כ-700 מ' מסתעפת ממנה דרך מסומנת אדום, וגם לצדה מוצבות אנדרטאות. הדרך המסומנת אדום מתחברת בחזרה לדרך היער הראשית כ-750 מ' הלאה מכאן, בצומת המחומש (צומת בן חמש דרכים). כאן לפנינו שתי אפשרויות:
א. להעפיל צפונה (שמאלה) בהמשך הדרך המסומנת ירוק (חד-סטרית). הדרך עוברת בפאתי כרמי יוסף, מתעקלת ימינה, חולפת על פני בית העלמין של היישוב וכ-150 מ' אחרי שפוגשת את הדרך הבאה ממצפה בקוע (מצפה שרת) מגיעה לצומת שממנה אפשר לפנות מזרחה לאנדרטת "משבר לתקווה". הדרך המסומנת ירוק משלימה מעגל ושבה לצומת המחומש.
ב. להעפיל לכיוון צפון-מזרח בדרך סלולה המסומנת כחול (חד-סטרית). הדרך מגיעה לאחר 1.1 ק"מ למצפה בקוע ואחר כך פוגשת שוב את דרך היער הראשית, שבה אפשר לפנות ימינה ולשוב לצומת המחומש.

אנדרטת "משבר לתקווה"
הדרך לאנדרטה מסומנת כחול. אורכה כ-750 מ' והיא מתאימה לכל רכב.
האנדרטה מנציחה את זכרם של 436 אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ), רובם ניצולי שואה, שעלו לישראל בימי מלחמת העצמאות ונפלו בקרבות. במסגרת גח"ל לחמו כ-20 אלף איש, שהיו כרבע מצה"ל.
האנדרטה, יצירתו של האמן ד"ר נתן סאס, בנויה משלושה סלעים גדולים העוטפים עץ זית. שמות הנופלים חקוקים על הסלעים. בצד האנדרטה הכשירה קק"ל חניון ואמפיתאטרון. האנדרטה מעניקה תצפית נאה על עמק איילון ועל אזור לטרון.

מצפה בקוע (מצפה שרת)
מצפה בקוע (256 מ') הוא המקום הגבוה ביותר ביער המגינים, אך אינו משמש לתצפית בגלל עצי היער הגבוהים שצומחים סביבו. בעבר שכן כאן קברו של שיח' מוסה. המזרחן והארכאולוג קלרמון גנו דיווח בסוף המאה ה-19 על מבנה אבן קטן בעל כיפה, חרב למחצה, המיוחס לשיח' מוסה א-טאלע (העולה). תושבי הסביבה סיפרו לקלרמון גנו שמוסה צפה בתנועות הצלבנים שלחמו במוסלמים בוואדי צראר (נחל שורק). הצלבנים הפתיעו אותו על משמרתו והרגוהו. ייתכן שמקורה של מסורת זו בקרב גזר (שנת 1177), שבו הנחילו הצלבנים מפלה לכוחות המוסלמים בפיקודו של צלאח א-דין.
במבצע נחשון, שפתח במלחמת העצמאות את הדרך לירושלים, השתלטו כוחות חטיבת גבעתי על הגבעה ועל הכפר דיר מוחיסין, שחלש על הדרך לירושלים. האתר מוקדש כיום לזכרו של משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל. קורות חייו חקוקים על סלעי אבן, הערוכים במעגל שבמרכזו צומח עץ דקל.

מסלולי אופניים
המסלול הסלול – מסלול רכיבה חד-סטרי לאופני כביש (סימון ירוק), שנסלל ביוזמה משותפת של קק"ל, של איגוד רוכבי האופניים בישראל, של משרד התחבורה ושל אנשי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. המסלול הוא רצועת אספלט שרוחבה כ-4 מ', המאפשרת רכיבה בכיוון אחד. התוואי כולל עלייה מתונה, קטעים מהירים של סיבובים הדורשים שליטה טכנית טובה באופניים ושתי לולאות סגורות (לופים). אורכה של הלולאה החיצונית כ-4.6 ק"מ ושל הפנימית, המסומנת כחול, 3.2 ק"מ.
מסלולי רכיבה לאופני הרים – ביער סלולים סינגלים בדרגות קושי שונות.

דרכים לרכב 4X4
ממושב בקוע לעין ירד – דרך עפר מסומנת כחול. אורכה כ-8.5 ק"מ.
הקצה הדרומי של הדרך נמצא במעגל התנועה המוביל למושב בקוע. הדרך עולה צפונה, עוברת בצד אנדרטת "משבר לתקווה", יורדת בצד יער פארק נטוע של עצי חרוב ומסתיימת בעין ירד. מכאן אפשר לפנות מזרחה בדרך מסומנת אדום למושב בן נון או מערבה לתל גזר ולכרמי יוסף.
ממושב בן נון לתל גזר – דרך עפר מסומנת אדום. אורכה כ-4 ק"מ.
נוסעים מכביש 424 למושב בן נון ולאחר כ-400 מ' פונים ימינה וממשיכים בדרך. הדרך חולפת על פני חורשת חרובים ובמרחק כ-2 ק"מ מהכביש מגיעה לעין ירד. הדרך ממשיכה מערבה עוד כ-2 ק"מ לרחבת החניה של תל גזר. אפשר לצאת מהדרך מערבה ברחוב הגפן שבכרמי יוסף.

עין ירד
המעיין נובע מתוך מבנה דמוי באר עגולה למרגלותיו הדרומיים-מזרחיים של תל גזר. בצל עץ תאנה וגבעולי עבקנה שכיח. המעיין משמש אתר רבייה לבעלי חיים מקבוצת הדו-חיים ובהם טריטון הפסים.

גן לאומי תל גזר
תל גזר מזוהה עם העיר הקדומה החשובה גזר. בתל נמצאה כתובת עברית מהמאה ה-10 לפנה"ס, חקוקה על לוח גיר קטן. הכתובת בת שבע השורות היא מעין לוח שנה שרשומים בו החודשים בהתאם לעבודות החקלאות שנעשות בהן. הלוח המקורי שוכן כיום במוזאון הארכאולוגיה באיסטנבול ובתל מוצג דגם מוגדל שלו.
אתרי התל העיקריים: מנהרה אלכסונית עמוקה, ששימשה מפעל המים של תל גזר; השער הכנעני ולידו שרידי מגדל שמירה ענק – שניהם מתקופת הברונזה התיכונה (מאות 16–18 לפנה"ס);
"שער שלמה" מהתקופה הישראלית (מאה 9 לפנה"ס); ובמה ובה מצבות אבן מהתקופה הכנענית. במקום הגבוה בתל שכן בעבר מבנה המיוחס לשיח' מוחמד אל-ג'זארי, שהיה מקודש לתושבי הכפר אבו-שושה (כיום כרמי יוסף). ממקום זה יש תצפית נפלאה על מישור החוף.

אזור: שפלת יהודה.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9).
מתאים ל: כל המשפחה.
אופי הטיול: נסיעה ברכב פרטי וביקור באתרים.
עונה מומלצת: כל השנה.
חניונים: חניון לזכרו של רס"ן אסף אסולין ז"ל, ליד אנדרטת "משבר לתקווה" (שולחנות פיקניק, מתקני מנגל, ברז מים, פחי אשפה, ספסלים לישיבה בחצי גורן ורחבת כינוס); חניוני מצפה בקוע לזכרם של יונתן גוטהילף ז"ל ויצחק משאט ז"ל, סמוך למגדל תצפית האש (שולחנות פיקניק, ספסלי ישיבה מסביב למקום למדורה, פחי אשפה וברזי מים); חניוני דרך לזכרן של רוכבות האופניים שרון בן מאיר גוטליב ושני רהב (ספסלי עץ בחצי גורן, שולחנות לפיקניק).
אתרים נוספים בסביבה: יער חולדה ובית הרצל, דרך הפסלים ביער הנשיא, פארק איילון-קנדה, פארק יצחק רבין, יער אשתאול, לטרון, מנזר לטרון, מנזר השתקנים, יד לשריון, מיני ישראל
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550
סגור
מסלול אופניים טיול מחנאות אתר היסטורי שטח לפיקניק תצפית פריחות יער מסלול משפחות הליכה מועטה

מחלף שורק

יער הרצל בחולדה

היער מציע אתרים היסטוריים שונים ובהם בית הרצל, שנותר מחוות חולדה ההיסטורית, ואנדרטה למגיני חולדה בפרעות תרפ"ט.
כרם ענבים בחולדה. צילום: אבי חיון, ארכיון הצילומים קקל
כרם ענבים בחולדה. צילום: אבי חיון, ארכיון הצילומים קק"ל
איך מגיעים? ממחלף שורק נוסעים מזרחה בכביש 3 עד צומת חולדה. בצומת פונים שמאלה (כביש 411) ונוסעים כ-2 ק"מ עד לכניסה ליער.

עם מותו של הרצל (1904) הוחלט לנטוע יער על שמו בחוות חולדה, ממזרח לרחובות. בעבודות הנטיעה, שהחלו ב-1908, ניטעו כרם זיתים בן 12 אלף שתילים, כרם גפנים ומטעי שקד ומשמש. מלחמת העולם הראשונה ומכת ארבה השמידו רבים מן העצים. לאחר המלחמה ניטעו עצים אחרים במקומם.
בין עצי היער שוכן בית הרצל, ששימש משכן לאנשי חוות חולדה אשר עמדו בגבורה במאורעות תרפ"ט כנגד תוקפיהם. לא הרחק מן הבית הוצבה אנדרטת חולדה, מעשה ידיה של הפסלת הנודעת בתיה לישנסקי.
קרן קימת לישראל טיפחה את היער וגיוונה את מיני העצים שבו, הוסיפה לו שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני שעשועים. בין אתרי היער סובב מסלול משולט להנאת המבקרים. יער הרצל כיום הוא חורשה נעימה, פינת חמד לבילוי ואתר זיכרון לגבורת היישוב היהודי.

גלגולו של מקום
בשנת 1905 רכש בנק אנגלו פלשתינה כ-2,000 דונם מאדמות חולדה הערבית למען ההנהלה הציונית. שנתיים אחר כך נוסדה במקום חווה חקלאית, שבשדותיה הוכשרו צעירים יהודים לעבודת האדמה. בשנת 1909 נבנה בחווה בית הרצל – בית גדול ויפה שבו שכנו מנהל החווה והפועלים. בחצר הבית הוקמה בריכת מים, ששרידיה ניכרים גם כיום. מנהל החווה לואי בריש השתמש למגורים בכל חדרי הקומה העליונה, ואילו הפועלים לנו במרתף. בריש לא שלט בשפה העברית והיה רחוק מהאידאליזם של אנשי העלייה השנייה. המתחים שנוצרו בינו לבין הפועלים אילצו אותו לעזוב את החווה. מחליפיו – יצחק וילקנסקי ושלמה לבקוביץ (לביא) – הפכו את החווה למופת של עבודה עברית בארץ ישראל.
במלחמת העולם הראשונה (1914) נאלצו אנשי החווה לנטוש את המקום, אך פועלים אחדים נשלחו כדי לשמור על המקום והודות להם ניצלו העצים הצעירים מכליה.
בשנת 1929 פעלו הערבים לפגיעה בהישגי ההתיישבות העברית ותקפו יהודים במקומות רבים בארץ. תקופה זו ידועה בשם מאורעות תרפ"ט. המכה הקשה מצאה יישובים רבים בלתי-מוכנים. 133 יהודים נהרגו בפרעות, בעיקר בני "היישוב הישן". נקודות אחדות אף ננטשו מתושביהן. בחולדה השתלשלו האירועים בצורה אחרת. דווקא כאן, בנקודה מבודדת לחלוטין, החזיקו מעמד 20 צעירים ולא נכנעו למאות פורעים שעלו על המקום. התוקפים הציתו את היער ואת הגורן, אך המגינים מנעו את החדירה לחצר. בקרב נהרג אפרים צ'יזיק, מפקד חולדה ואחיה של שרה צ'יזיק, שנפללה על הגנת תל חי.
לאחר שעות לחימה רבות הפסיק הצבא הבריטי את האש, אך אילץ את המגינים לנטוש את הנקודה, מבלי להניח להם לקבור את אפרים. רק לאחר יומיים חזרו אנשי חולדה והביאו לקבורה, בשולי היער, את גופת מפקדם. עמידת הגבורה של חולדה הפכה לסמל דוגמת קרב תל חי, שהתחולל תשע שנים קודם לכן. סיפור הקרב מתואר בצורה נפלאה על ידי הסופר ס. יזהר בסיפור "החורשה בגבעה".
לאחר המאורעות טיפלה קרן קימת באתר ושמרה על היער ועל שרידי החווה. היישוב בחולדה חודש על ידי קבוצת "גורדוניה" (1931). תנאים קשים וחוסר מים גרמו למתיישבים להעתיק את נקודת היישוב מעט מערבה משם, במקום שבו שוכנת קבוצת חולדה עד עצם היום הזה.
חולדה חלשה על צומתי הדרכים לירושלים ועל כן מילאה תפקיד חשוב גם במלחמת העצמאות, עת שימשה בסיס יציאה למרבית המערכות על דרכי התחבורה לעיר.
מחולדה יצאו רוב השיירות לירושלים הנצורה. בצומת חולדה ניצבת אנדרטת הגבורה לזכרם של פורצי הדרך לירושלים. ב-1943 ערכו הבריטים בחולדה, לראשונה בתולדות היישוב העברי, חיפושים למציאת נשק בלתי-חוקי. פגזי מרגמה אחדים שנמצאו הביאו תקופות מאסר ארוכות על כמה מחברי הקבוצה.

אתרי היער
בית הרצל – הוקם בשנת 1909 כמקום משכן לקבוצות פועלים שעסקו בנטיעת יער הרצל. מאוחר יותר הוקף המבנה בחומה, שהגנה על החצר. בתחום החצר ניכרים שרידי מאגר מים מרובע. המים הובאו לבריכה על ידי עגלה רתומה לפרדה מבאר שחם, המרוחקת כ-300 מ' מן הבית. כאשר חסמו הערבים את הדרך לבאר הובאו המים מקיבוץ נען.
לקראת היובל למדינה גובשה תכנית לשיקום 50 אתרים היסטוריים, ובהם בית הרצל. קרן קימת לישראל שיקמה את בית הרצל בתיאום עם המועצה לשיקום אתרים ועם רשות הטבע והגנים. בצד השביל המוליך לבית מוצבים מיצגים המתארים פרקים בתולדות האתר. בבית הרצל קיימים כיום תצוגה וסרט חווייתי. בעתיד מתכננים לשחזר כאן את חצר החווה החקלאית שפעלה במקום.
בריכת המים – בשולי חורשת הזיתים נמצאת בריכת מים עגולה, בנויה מבטון. אפשר לעלות לגג הבריכה ולצפות בסביבה. מבריכת המים שניצבת במקום זה הוזרמו מים ב"קו השילוח" – צינור שהונח במלחמת העצמאות לאורך דרך בורמה וסיפק מים לירושלים, לאחר שהקו הראשי לעיר נותק. ליד הבריכה מוצב שריד מן הצינור המקורי. כמות המים שזרמה בקו השילוח בראשיתו עלתה במעט על 100 מ"ק מים לשעה וללא ספק הצילה את ירושלים מצמא. המפעל זכה לשם "קו השילוח" על שם נקבת השילוח בירושלים, מימי המלך חזקיהו (700 לפנה"ס בקירוב).
אנדרטת חולדה – על קברו של אפרים צ'יזיק ניצבת אנדרטת חולדה, פסל אבן מעשה ידיה של הפסלת הנודעת בתיה לישנסקי. הפסל מתאר שלוש דמויות: אפרים צ'יזיק, אחותו שרה צ'יזיק ודמות נוספת לזכר הנופלים במערכות ישראל. המצבה מסמלת את עמידת היישובים העבריים מאז תל חי ועד חולדה. בפסל משולבים כלי עבודה, המסמלים את הקשר של מגיני היישוב לחקלאות. האנדרטה הוצבה במקום בשנת 1937.
באר שחם – באר הכרויה באפיק נחל שחם, בשולי יער חולדה. המים נשאבו מעומק 9 מ'. הבאר סיפקה מים לתושבי הכפר הערבי חולדה. השם העברי משמר את צליל השם הערבי ביר א-שחמה, שפירושו: באר שמנה. אנשי חולדה השתמשו בבאר תמורת תשלום. ערבי עיוור העלה את המים מן הבאר בעזרת משאבה שהפעיל ברגליו ותושבי החווה הובילו אותם בחביות עץ אל מאגר המים שלהם. מדי פעם בפעם מנעו הערבים מאנשי חולדה לשאוב מים מן הבאר.
הבאר העמוקה – ב-1912 נעשה ניסיון למצוא מקור מים חליפי לבאר שחם, כדי לבטל את התלות בערביי חולדה. בצד נחל שחם נקדחה באר לעומק כ-180 מ'. הבאר הפיקה מים עשירים בגופרית ובאיכות ירודה. נחל שחם הוא נחל אכזב, המזרים מים במשך זמן קצר, רק לאחר גשמים עזים. לאורכו צומחות משוכות פטל ונטועים עצי איקליפטוס.
המחצבה – בתקופת מאורעות 1936–1939 הושבתה אספקת אבן ממחצבות ערביות. חברת "סולל בונה" פיתחה בחולדה מחצבה כדי לספק חצץ לסלילת דרכים וכבישים. מאוחר יותר ניצלו לוחמי ההגנה את המחצבה לאימוני ירי.
חורשת רחל – חורשת עצים שניטעה בשנת מותה של המשוררת רחל (1931).
שדרת הוושינגטוניות ומצפה טל – סמוך לאנדרטת חולדה מתחילה את דרכה שדרה של עצי וושינגטוניה. אפשר לנסוע בשדרה, אך אנחנו ממליצים לצעוד בה, שכן זו אחת השדרות המפוארות בישראל. אורכה כקילומטר. כרמי הזית הישנים של חולדה פינו את מקומם למרחבים של כרמי גפנים, המשמשים את יקבי ברקן. בקצה השדרה נמצא אתר הנצחה לזכרו של טל צמח, בן קיבוץ חולדה, קצין צה"ל, שנהרג בשנת 2002 בעת שמחבלים תקפו את יחידתו, שחנתה בחמאם אל-מָלִיח שבבקעת הירדן.

מידע שימושי
אזור גאוגרפי: שפלת יהודה.
אורך המסלול: אורכו של סיבוב מלא ביער כ-3 ק"מ (אפשרי בנסיעה). צעידה לאורך שדרת הוושינגטוניות מוסיפה עוד כקילומטר בכל כיוון.
משך הסיור: 2–3 שעות למסלול המלא, עם אפשרות בילוי ביער לפי הרצון.
מתאים ל: כל המשפחה.
מופע אורקולי בבית הרצל: שישי-שבת 10:00–14:00. בימים א'-ה' הביקור מותנה בתיאום עם מוקד "קו ליער" 1-800-350-550.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים ("הפרוזדור"), גיליון מס' 9.
התאמה למוגבלים בתנועה: חלק מהשולחנות מותאמים לנכים המרותקים לכיסאות גלגלים.
חניונים נוספים בסביבה: יער המגינים ליד כרמי יוסף, פארק איילון-קנדה, חניוני יער הנשיא, חניוני פארק בריטניה, חניוני יער אשתאול, חניוני דרך בורמה.
אתרים נוספים בסביבה: תל גזר, אנדרטת הגבורה ליד צומת חולדה, תל צרעה ויער הנשיא, מנזר בית ג'מאל, מנזר דיר רפאת, מצפה הראל ודרך בורמה.
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער",
מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול:
1-800-350-550

מחלף עין תות

יער חגית

מחלף עירון

"עצי האביונים"
ביער עירון

מחלף באקה

נחל חביבה

מחלף ניצני עוז

יער קדימה

מחלף אייל

מחלף חורשים

יער חורשים

מחלף קסם

יער ראש העין

מחלף נחשונים

יער אלעד

מחלף בן שמן

יער בן שמן

יציאת דניאל

מחלף נשרים

יער המגינים

מחלף שורק

יער הרצל בחולדה